שיחה:חוק ביו-סבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפשר להוסיף לינק גם מ "ביוסבר"?!

כמה הערות על הערך:

  • ממתי מסמנים וקטורים בכתב מודגש? אני לא זוכר סימון כזה. מסמנים וקטורים או בחץ מעל לאות או בקו מתחתיה, וב-TEX הסימון לווקטורים הוא גם כן בחץ.
  • ממתי משתמשים בסימון ? אני לא זוכר סימן כזה. משתמשים ב- . שלא נדבר על זה שצריך להסביר מהו .
  • חשוב להדגיש שהשדה המגנטי לא נוצר רק ע"י תיל עם זרם אלא ע"י כל מטען שנע בתווך - לכן אני מציע להחליף את הסימון Idl ב- qv. זה, למיטב הבנתי, יותר כללי ולכן גם יותר מדוייק.
  • חשוב להדגיש בתוך הערך שהשדה המגנטי מאונך לזרם שיוצר אותו.

אני לא עשיתי את כל השינויים המדוברים בעצמי רק משום שאני לא רוצה להיכנס לעוד התנגשות עם משתמש:עמית אבידן ועם משתמש:חשמלית. אני מבקש ממישהו שמכיר פיזיקה יותר טוב ממני לבדוק את ההערות שלי ולכתוב אם הן נכונות או לא. מארק ברלין 14:26, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

לא יודע לענות בכל הנוגע להיבטים הפיזיקליים, אבל זה לא בלתי נהוג לסמן וקטורים בכתב מודגש. עיין למשל בספר "חשמל ומגנטיות" של אדוארד מ. פרסל בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. שימוש בחץ נהוג בהרצאות כי בכתב יד זה לא עסק לצייר אות מודגשת, ויש גם מקומות שמשתמשים בסימון זה שלא בכתב יד. ב-TEX, כמובן, מאפשרים להשתמש גם בסימון חצים וגם בסימון מודגש. גדי אלכסנדרוביץ' 14:54, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

עוד שתי בעיות:

  1. הנוסח שכתוב הוא ב-SI וזה לא מצוין (הנוסח ב-CGS יותר פשוט)
  2. הנוסח שכתוב הוא איננו הנוסח הכללי אלא הנוסח לתיילים בלבד

מכיוון שאני מכיר את החוק רק ב-CGS לא תיקנתי. טרול רפאים 14:59, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

לגדי:
השאלה היא אם הסימון המודגש נהוג בארץ - אני (עדיין) לא לומד באוניברסיטה, ואני מכיר וקטורים רק מהתיכון, ושם הסימון במודגש אינו נוהג - רק בחץ או בקו.
לטרול רפאים:
  1. הנוסח ב-CGS אינו פשוט יותר באופן משמעותי. פשוט במקום הרכיב מופיע שם הרכיב . יחי ההבדל הגדול. מצד שני, השיטה המשומשת כיום היא SI ולא CGS, לכן אני מעדיף את הנוסח הקיים.
  2. אני כבר ציינתי לעיל שהנוסח הקיים רלוונטי רק לתיילים.
מארק ברלין 15:05, 28 ספטמבר 2005 (UTC)
כאמור, הסימון המודגש נהוג בספר של האוניברסיטה הפתוחה, שבו משתמשים גם בלימודים באוניברסיטאות אחרות, אז התשובה היא "כן". בכל הנוגע לויכוח על SI או cgs - ברור שצריך להביא את שני הניסוחים ולהסביר בדיוק מה הקשר ביניהם. גדי אלכסנדרוביץ' 15:56, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

אומנם נהוג בספרים לציין וקטורים על ידי הדגשה. אבל אני חושש שעל מסך המחשב לא ממש רואים את ההבדל, ושעדיף לעשות את הכל עם חיצים. emanשיחה 16:01, 28 ספטמבר 2005 (UTC)

שלא נדבר על זה שכנראה סימון החצים מקובל יותר, כי עובדה שבערך כעת מופיעה הערה שמסבירה את פשר ההדגשה.
לגבי SI או CGS: סליחה על הבורות, אבל מי לעזאזל משתמש ב-CGS?
מארק ברלין 16:03, 28 ספטמבר 2005 (UTC)
פיזיקאים (או לפחות סטודנטים לפיזיקה). בכל הנוגע להדגשה, אני נוטה להסכים שעדיף עם חצים (לא טענתי אחרת). גדי אלכסנדרוביץ' 16:33, 28 ספטמבר 2005 (UTC)
אז אני מבין שבאופן כללי יש הסכמה של כלל המשתתפים בדיון על כך שהבעיות שציינתי לעיל הן אכן בעיות ושיש לתקנן. האם אני מבין נכון?
לגבי SI/CGS: בסדר, אני אביא את שתי הצורות אם זה כ"כ עקרוני.
מארק ברלין 16:36, 28 ספטמבר 2005 (UTC)
פיזיקאים תיאורטיים הרבה פעמים משתמשים ב CGS במה שקשור לחשמל, כי זה מדגיש את הקשר שיש בין תופעת המגנטיות לבין תורת היחסות הפרטית. 06:49, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

כתיב החוק עבור מטענים נקודתיים בתנועה[עריכת קוד מקור]

הכתיב הזה של החוק משונה (עד כדי שגוי) בעיניי, בשל העדר אלמנט דיפרנציאלי באגף הימני. אם במקום היה כתוב אז זה היה סביר יותר בעיניי. דעות אחרות? הא? 16:42, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

ואולי אפילו עדיף במקום . הא? 16:47, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
שתיקה פרושה הסכמה? הא? 22:50, 17 באוקטובר 2006 (IST)

איחוד[עריכת קוד מקור]

אני חושב שאין טעם שיהיה כלכך הרבה דפי נוסחאות באותו נושא של חשמל ומגנטיקה. ויש טעם לאחד אותם לערך אחד מקיף.

חס ושלום. הערך זקוק להרחבה, לא לאיחוד. כדאי מאוד לתת גם דוגמאות לשימושים של החוק, הסבר ממה הוא נובע וכדומה. זה שהערך כרגע לא במצב טוב לא אומר שהוא שקול לנוסחה בדף נוסחאות ותו לא. גדי אלכסנדרוביץ' 09:41, 17 באוקטובר 2006 (IST)

סבר? סבאר? ביו-סבר? ביו - סבר? ביו סבר?[עריכת קוד מקור]

שתי שאלות: סבאר או סבר? אני באופן טבעי כותב סבאר, בגלל ההטעמה. אז כדי לשנות, או רק לשים שם הפניה?

והאם צריך מקף? ואם כן, אז אולי לא צמוד? כי זה שני שמות שונים.

emanשיחה 00:16, 8 ביולי 2007 (IDT)