שיחה:חיים אבולעפיה (השני)
הוספת נושאהעברה משיחה[עריכת קוד מקור]
הועבר משיחה:חיים אבולעפיה.
בס"ד
''''בית הכנסת הגדול – "עץ חיים אבולעפיה"- היסטוריה''''
בית הכנסת נמצא בקצה המדרחוב היורד לטיילת מצד ימין ,ומאחרי לוח הזיכרון של אתר ההנצחה לחללי צה"ל.
בית הכנסת בגודל של (15*15 )ובעבר כונה בית הכנסת הגדול אשר לעדת הספרדים ובפי אחרים בית הכנסת העתיק " כנישתא רבא".לפי המסורת עמד באותו מקום עצמו בית הכנסת הגדול שבנה ר' חיים אבולעפיא בחדשו את היישוב היהודי בטבריה בשנת הת"ק ( 1740) ושמו " עץ חיים " ע"ש ספרו של ר' חיים " עץ חיים" .
( איזמיר 1729 ) . כאמור המבנה כיום כפי שהוא נבנה משנת 1950.
בשנת הת"כ (1759) חרב בית הכנסת ברעש האדמה ולאחר מכן נבנה מחדש. בשנת 1816 מושכן בית הכנסת הגדול בגלל המס הכבד אשר הוטל על 500 הגברים היהודים.פרנסי הקהילה השתדלו ככל יכולתם לשחרר את המשכנתא שעל בית הכנסת הגדול אולם רק כעבור שנים עלה בידם .
באותם השנים מספרים שהייתה מנורה דולקת בבית הכנסת יומם ולילה בלי הרף ,ואיש איש לפי תורו , היו שומרים עליה ועיניהם צופות בכינרת,במקום שהייתה צריכה להימצא " באר מרים" בתקווה לראות בביאת הגואל משם.
ברעש הגדול בשנת התקצ'ז (1837) נהרס בית הכנסת כליל , כמו שאר בתי הכנסת של החסידים שהיו בטבריה. שנים עמד הבניין חרב עד שבשנת הת"ר (1840) יצאו ר' חיים שמואל הכהן וחתנו ר' יעקב שאלתיאל ניניו כשליחים מטבריה וקיבלו עליהם לגייס כספים מיוחדים לבניית בית הכנסת.באותו זמן התפללו היהודים בבית הכנסת הזמני שהוקם בביתו הגדול של חיים ויסמן,ובבית הכנסת של ר' חיים שמואל הכהן שנבנה זה מקרוב .ר' חיים שמואל חזר משליחותו והביא עימו כספים לבניין אולם הם לא הספיקו.בשנת התר"ד הוא כותב לחתנו כי הבניה הופסקה מחמת חיסרון כסף. חתנו ר' יעקב ניניו נפגש בטרייס עם הגביר ר' יצחק גוויטע אשר נענה ברצון ותרם 500 דורוס להשלמת הבניה .
כאשר חזר ר' שאלתיאל ניניו לטבריה בשנת (1846 ) נמשכה הבניה עד שהושלמה ובית הכנסת נחנך ברוב הדר בערב יום הכיפורים התר"ז ( 1847 ).
בבניין המחודש הוצבו שני לוחות שיש האחד בקרן מערבית דרומית ועליו היה חקוק מקום זה קדוש, בקרן זווית זו התפלל רבנו האר"י זיע"א .( ראה כיפות השל"ה).
ואכן מתחת לאותו מקום איש לא העז לשבת. והשני על פתחו של ביהכ"נ ועליו היה חקוק "מה יפית ומה נעמת בי כנישתא רבע דטבריא. ויהללוה בשערים בת ציון". ומתחת לזה "ונתנדב לב טהור הרבה הצדיק ר' יצחק גויטע תושב טרייסי. להשלמת בנינה 500' דורוס. ונחנכה בליל יום הכיפורים שחסד ואמת יקדמו לפ"ק. כעשרים שנה לאחר נכן מבקר במקום האבי"ר הוא מתאר את יופיו של ביהכ"נ בזו הלשון "גדול ומפואר בתכלית היופי לא ראיתי כמוהו בכל א"י והוא מחזיק יותר מת"' (500) נפשות והבניין חדש מרוצף באבני שיש טהור ורצפתו מצוירת בציור נפלא דבר להלל..." שמונים ושמונה שנים עמד בית הכנסת על תילו, באביב התרצ"ד (14 מאי 1934) הרס השיטפון הקטלני רבים מהבניינים שבטבריה העתיקה ובניהם גם את ביהכ"נ הגדול. מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט ומלחמת העולם השנייה שלאחר מכן (1939-1945) עיכבו בעד בני העיר טבריה מלשקם את בית הכנסת שלהם. בכ"ג בסיוון, התש"ה (1945) נתכנסו מרבני הקהילה ומראשי העדה הספרדית: ר' חי זריהן, ר"ח סמאג'ה, ר' מאיר ועקנין, ר' רבנו אבולעפיה, ש' דהאן, ב"צ בהלול, מ' אבולעפיא, י"ש חסין, נ' חנוכה מזרחי, מ' בן קיקי, וא"נ מזרחי, והקימו ועדה לבניין בית הכנסת הספרדי, בין ההחלטות סוכם לבנות את בית הכנסת, להתחיל במגבית, להדפיס כרוזים חתומים ע"י הוועד. כנשיא הוועדה מונה הרב ח"י זריהן וכיו"ר: ש' דהאן. בישיבה השנייה הוחלט: הכרוז ייחתם ע"י נשיא הכבוד והיו"ר. כמו כן הוחלט להזמין תוכנית בינוי אצל איש טבריא המהנדס אהרון שורצבלט. בתמוז אותה שנה הופץ הכרוז אשר כותרתו הייתה "מה נושא המקום הזה, אין זה כי אם בית א-לקים". בעקבות זאת תרמו 228 משפחות מטבריה סכום כולל של 1228 לירות א"י. ב-2 במרץ 1947 חתמו נציגי הועדה חוזה עם הקבלן מרדכי רחמים סיידא. אולם הקמת הבניין התעכבה בגלל קרבות מלחמת השחרור (התש"ח) והיא הושלמה ונחנכה ברוב עם והדר בתחילת התש"י (1950). משנת (1950) שימש המקום גם כתלמוד תורה ובארבעת קצותיו ישבו תלמידים ולמדו בחדר.
מצב נוכחי
בית הכנסת כיום מנוהל ע"י הגבאי המסור דוד סבג והחזן רווח יוסף המשמש חזן משנת תש"מ (1980). ובין מתפלליה ומחזיקיה עוד הם שלמה סבג, מרדכי פרץ, יחיא פדידה ועמרם ועקנין
בבית הכנסת בקרן מערבית-צפונית ע"פ המסורת קיים מקווה שקיבלת את מימיו מהכנרת וכשהיה ר' חיים אבולעפיא יורד לטבול המים היו עולים לקראתו.
כיום מתחת לארון הקודש נמצאת אבן שבראשה כתובה הכתובת "בי כנישתא רבא דטבריא".
בין מנהלי ומחזיקי בית הכנסת בעבר אפשר לציין את ר' שלמה זריהן ז"ל שעבד ללא לאות להחזקתו וכן ר' שמעון דריהן ז"ל וחכם מכלוף קובי ז"ל.
במסגרת שיפוץ חצר היהודים ע"י החברה הממשלתית לתיירות שופצה רחבת הכניסה לבית הכנסת
בית הכנסת עבר שיפוץ יסודי לאחר פסח תשס"ה (2005) ונפתח לקהל ביום הילולא דר' מאיר בי"ד אייר תשס"ה.
מבית הכנסת יוצאת מידי שנה תהלוכת ספרי תורה המסורתית לקבר רק מאיר בעל הנס, אשר מארגניה הם מוסדות ר' מאיר בעל הנס ובראשם הרב מנשה ועקנין שליט"א בנו של הרב מאיר ועקנין זצ"ל ששימש כרב העיר בטבריה וממקימי בית הכנסת בשנת ה-50.
בית הכנסת פתוח לקהל הרחב בשבתות חגים וחוה"מ וכן לשבתות חתן ובר מצוות. הוא משמש כבית כנסת מרכזי לאורחי בתי המלון קיסר,נהר הירדן,ושרתון מוריה כל המתפללים אינם גרים בסמיכות לבית הכנסת ולכן הוא גם סגור באמצע השבוע וזאת מפני שאין תושבים בסביבתו , המניינים מתבססים על האורחים מבתי המלון המוזכרים לעיל. לבית הכנסת ידידים רבים ושמעו הולך לפניו בכל רחבי הארץ. בית הכנסת מתקיים מתרומות האורחים בלבד, ללא סיוע חיצוני.
מה שם אביו משה או יעקב[עריכת קוד מקור]
יש אתרים שכתבו ששם אביו הוא משה ויש אתרים שקוראים לו ר' חיים בן יעקב, יש לי רושם שמשה הוא הנכון ? מי-נהר - שיחה 13:26, 14 במרץ 2010 (IST)
בעיית תאריכים[עריכת קוד מקור]
סולימאן פאשה נולד ב1750 איך יתכן שנשלח ב1744 להלחם מול אל גזאר? 2A01:6500:A041:C18F:C5C4:1E16:19B0:C2E8 10:08, 13 בפברואר 2022 (IST)