שיחה:ידיעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלבול בין המובן האפיסטמולוגי והקוגניטיבי[עריכת קוד מקור]

מלבד המובן בהקשר הפילוסופי-אפיסטמולוגי אשר מתואר פה, מתארת המילה "ידיעה" תופעה או תהליך הכרתי כמושא מחקר של המדעים הקוגניטיביים, משמעות שפחות או יותר נמצאת כרגע תחת הערך ידע. המצב הנוכחי עלול לעורר חוסר בהירות ובלבול. גם ידיעה וגם ידע מפנים למשל לen:Knowledge. אפשר להמחיש את ההבדל בין שני המושגים למשל כך: במדעים הקוגניטיביים אפשר להתייחס לאמונה כאל סוג של ידיעה, שכן ידיעה היא תופעה הכרתית שאינה כפופה לתנאים לוגיים. באפיסטמולוגיה, ידיעה היא (כמעט?) נרדפת לוודאות ומונגדת לאמונה.

אולי כדאי:

  1. למזג את הערכים לערך יחיד, "ידע" או "ידיעה", ולפרט בו את שתי המשמעויות (האפיסטמולוגית והקוגניטיבית), או
  2. להעביר את הערכים לדפים "ידע (תורת ההכרה)" ו-"ידע (מדעים קוגניטיביים)" עם דף פירושונים?

המממ, אולי יש למישהו רעיון יותר טוב? בברכה, דן 02:37, 13 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

משהו לא ברור[עריכת קוד מקור]

בפיסקת הפתיחה כתוב: "ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם (או סובייקט אחר)"- מי עוד יכול לדעת? אליסףשיחה • 21:26, 27 במרץ 2010 (IDT)[תגובה]

למשל חתול. דן 20:20, 30 במרץ 2010 (IDT)[תגובה]
חתול? באמת? לא ידעתי שחתולים חושבים, ובטוחים בצדקת טיעוניהם ואף נותנים הוכחות לכך. אליסףשיחה • 21:40, 30 במרץ 2010 (IDT)[תגובה]
ברור שחתולים חושבים ;-) אבל ברצינות: המושג יכול להתייחס לאינטליגנציות אחרות, גם אם קיומן היפותטי: אינטליגנציה בבעלי חיים, בינה מלאכותית או יצור חי לא אנושי אחר. דן 16:25, 1 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
יכול להיות, אבל זה ספקולציות, וגם אם כן, הערך עוסק בידיעה מעמיקה, עם הוכחות, טענות וחשיבה מעמיקה, אני לא מאמין, שחתולים, גם אם יש להם חשיבה וידיעה ברמה מסוימת, יכולים לבצע את מה שהערך הזה מדבר עליו. בקשר לחייזרים, הכל יכול להיות, אולי גם צעצועים חיים, נושמים וחושבים. אליסףשיחה • 17:28, 1 במאי 2010 (IDT)[תגובה]
מושגים כמו "הכרה", "ודאות", "הטעיה", "שכנוע", "אמונה" ו"טענה" אפשר להחיל גם על מערכות תקשורת שונות (בין השאר פחות מתוחכמות) משלנו. שים לב: המושגים עצמם עדיין ישימים לגבי שימפנזה גם אם הדיון עליהם נשגב מבינתה. ויותר חשוב: דיון היפותטי במושג הידיעה אצל אינטליגנציות לא אנושיות הוא רלוונטי, ונפרד מדיון באפשרות קיומן של אינטליגנציות לא אנושיות. לא חשוב אם זה חוצן, רובוט, אלוהים או דולפין, והדיון הפילוסופי־לוגי במושג ידיעה מצריך קיומה של תבונה, לאו דווקא תבונה אנושית: תכונת ה"אנושיות" היא בלתי רלוונטית לדיון. דן 13:24, 2 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

מעגליות?[עריכת קוד מקור]

"רוב הפילוסופים המערביים הסכימו כי כדי לספק את התנאי השלישי הידיעה צריכה להתבסס על היסק לוגי תקף, שהנחותיו גם הן בגדר ידיעות".(כך נכתב בסוף הפסקה "תולדותיה בהגות"). ומה זה ידיעה? נראה לי שצריך לערוך כאן, מדובר בהגדרה רקורסיבית. צריך שההנחות המקוריות יהיו או היסק לוגי תקף או דבר שניכר בחוש או אקסיומה. דבירותם, אמרי אביטן, דתי לאומי קפקא, קובץ על יד, hagay1000, BRINKS Shaun The Sheep yotamsvoray, הנדב הנכון, שועלמשיר, biegel, יונתן770י, Adieu, Telecart, BenG1בעלי הידע בפילוסופיה האם צדקתי מ.נ. - שיחה 19:10, 26 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

אבסורד![עריכת קוד מקור]

"אין הסכמה לגבי השאלה - מהו הצידוק הנדרש כדי לספק את התנאי השלישי" (מתוך הפסקה "תולדותיה בהגות"). לפי זה המושג ידיעה שנוי במחלוקת, יש כאלה שאומרים שאני יודע ויש שאומרים שלא? השכל הישר אומר שאף אחד לא יקבע לי אם אני יודע או לא. מ.נ. - שיחה 21:06, 26 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

בעיית גטיה[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי, אני רואה פה כשל לוגי קלאסי, האדם הזה "יודע" שיש בעל חי על סמך היסק "יש שם סוס" "סוס הוא בעל חי" "אז יש שם בעל חי". באמת אין שם סוס ולכן הוא לא יודע שיש שם בעל חי. אמנם הוא משוכנע וזה גם נכון אבל אין לזה צידוק מ.נ. - שיחה 21:10, 26 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]