שיחה:יהושע בועז

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Matanyabot בנושא קישור שבור

שלום רב,

אינני בקיא בנושא אבל לפי מה שאני מצאתי שלטי הגיבורים נכתב על ידי ר' אברהם בן דוד הרופא (פורטלאונה) 1542-1612


אשמח לקבל תשובה ממי שיודע

תודה

זמי רביד zami_ravid@surfree.net.il

יש שני ספרים בשם "שלטי גיבורים". האחד הוא הספר המצוין בערך, נדפס לצד הרי"ף, מאת ר' יהושע בועז. השני הוא ספר על בית המקדש, המרחיב רבות על שירת הלויים ונושאים נוספים, מאת ר' אברהם הרופא. אגב, ספר זה יצא בימים אלו במהדורה חדשה ומפוארת, בהוצאת מכון שלמה אומן ומכון ירושלים. עזר - שיחה 19:40, 10 במרץ 2010 (IST)תגובה

עזרה טכנית[עריכת קוד מקור]

אשמח אם מי שמבין- יוכל לקשר את הנושא לפרשנים אחרונים, ולהוסיף זאת הציר הזמן. כך יחשף הערך בפני מי שמכיר היטב את ההסטוריה של השלטי גיבורים. KamiMesenger - שיחה 11:35, 27 בינואר 2009 (IST)תגובה

הוספות לערך[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף שיחת משתמש:Naftali10
שלום, שחזרתי את מה שכתבת בגלל שהרוב לא היה אנציקלופדי. חלק מן הדברים כן היו מתאימים, אז אולי תוכל לחזור ולכתוב חלק מן הפרטים העובדתיים שהוספת. חלק מהם גם דורשים מקורות (הרמ"א הרבה לצטט אותו?). אני-ואתהשיחה 21:54, 17 ביוני 2010 (IDT)תגובה

אכן, ידוע בקרב לומדי השו"ע, שהרמ"א מרבה לצטט את השלטי גיבורים. מקורות לזה? זה דבר מפורסם מאוד, שאל כל לומד ויגדך.Naftali.b - שיחה 17:44, 18 ביוני 2010 (IDT)תגובה

הסרתי שוב את רוב מה שכתבת. חלק היה כתוב כבר בהמשך הערך (תיאורי החיבורים שלו), חלק הכיל סופרלטיבים לא מבוססים (למשל: "גאונות עצומה"), וחלק לא קשור למושא הערך (עניין הפאות הנוכריות). בעניין הרמ"א, גם אני 'לומד', ואינני מודע לכך שהרמ"א מרבה לצטט את השלטי גיבורים. חיפשתי בפרוייקט השו"ת, ומצאתי רק מקום אחד שציון לשלטי גיבורים מופיע באופן מפורש בהגהות הרמ"א. אנא, אל תחזיר שוב את הדברים שמחקת, כדי שלא להיכנס למלחמת עריכה. אם אתה רוצה להוסיף מידע לערך, אנא דון עליו קודם בדף השיחה של הערך. אני-ואתהשיחה 22:51, 19 ביוני 2010 (IDT)תגובה


סוף העברה


הועבר מהדף שיחת משתמש:אני ואתה
אלו היו דבריך:

הסרתי שוב את רוב מה שכתבת. חלק היה כתוב כבר בהמשך הערך (תיאורי החיבורים שלו), חלק הכיל סופרלטיבים לא מבוססים (למשל: "גאונות עצומה"), וחלק לא קשור למושא הערך (עניין הפאות הנוכריות). בעניין הרמ"א, גם אני 'לומד', ואינני מודע לכך שהרמ"א מרבה לצטט את השלטי גיבורים. חיפשתי בפרוייקט השו"ת, ומצאתי רק מקום אחד שציון לשלטי גיבורים מופיע באופן מפורש בהגהות הרמ"א.

וזאת תגובתי:

תיאורי החיבורים שלו - הם חיוניים לערך, ואם נדמה שהם חוזרים על עצמם - היה צורך לאחד אותם ולא למחוק לגמרי.

גאונות עצומה - אינה סופרלטיב לא מבוסס, שהרי כל אחד מבין שלפני חמש מאות שנה, טרום עידן פרוייקט השו"ת ושאר התוכנות, להקים מפעל ענק של מראי מקומות לכל התנ"ך, ש"ס ורמב"ם, זאת חכמה ואינה מלאכה, ונדרשת לשם כך בקיאות עצומה.

ענין הפאות - קשור לנושא הערך, כי זהו פסק ההלכה המפורסם ביותר של רבי יהושע בועז - שעליו דנו במשך דורות רבים ועדיין דנים מידי יום ביומו. לכן ההרחבה היא במקומה, ואינה מיותרת.

איני יודע כמה אתה "לומד". אולם זהו דבר פשוט וידוע, ובקשר לחיפוש שעשית בפרוייקט השו"ת - כנראה הרצת חיפוש על המילה שלטי גיבורים או יהושע בועז, אך הרמ"א מביאו בכל פעם בכינויים שונים: 'הגהת אלפסי', 'הגהות אלפסי', או בראשי תיבות 'ש"ג', או שלטי הגיבורים עם תוספת האות ה', וכו'. לכן כנראה לא הגעת לתוצאות המתבקשות.

ולסיום - כמובן שאין ולא יכול להיות לי אינטרס כלשהו להמציא דברים על רבי יהושע בועז. בסך הכל רציתי להעשיר את הערך, וכעת שהבהרתי את הנקודות הנ"ל - אנא החזר את הערך לגירסתי האחרונה.

בברכהNaftali.b - שיחה 13:49, 20 ביוני 2010 (IDT)תגובה

סוף העברה

נפתלי, ח"ו אינני חושד בך שאתה ממציא דברים. אגיב לדברים שכתבת:

  • אני עברתי על תיאורי החיבורים שכתבת ולא מצאתי בהם תוספת משמעותית על מה שכתוב בהמשך הערך (חוץ ממשפט אחד שאכן השארתי). אם החסרתי משהו, אתה מוזמן להוסיף אותו. זכור, שכאשר עריכה נכונה מובלעת בתוך עריכה שמזיקה לערך - סביר מאוד שכל העריכה תשוחזר, כי עורכים אחרים אינם נדרשים לעמול כל כך כדי לברור את הבר מן התבן.
  • בכוונה לא העירותי על מה שכתבת "בקיאות עצומה" שכנראה מוצדק, אלא על מה שכתבת "גאונות עצומה", שזה דבר אחר. אני אינני חושב שראוי גם להשתמש בסופרלטיבים כ"בקיאות עצומה" בלי מקור, שכנ"ל אין זה מעורר אמינות, אלא עדיף לתאר את פועלו של השה"ג באופן עובדתי, והקורא בעצמו יוכל להבין איזו בקיאות נדרשת לכך. אך כנ"ל אם תסתפק בביטוי "בקיאות עצומה", לא אתנגד.
  • את דבריך בנושא הפאות (אם תכתוב אותם בסגנון הרבה יותר אנציקלופדי, בלי פולמסנות, ועם מקורות ברורים), תוכל להוסיף בערך כיסוי ראש לנשים (הלכה)#פאה נכרית, ולקשר לערך הזה מכאן.
  • אכן לא ידעתי שהרמ"א נוהג לכנות את שלטי הגיבורים בשם 'הגהות אלפסי'. תודה שהחכמת אותי בכך. אינני חושב ש"כל לומד" יודע את זה, ולכן אם רצונך להוסיף את זה לערך, כדאי שתכתוב: "הרמ"א מזכיר אותו פעמים רבות, בכינוי 'הגהות אלפסי'". עם זאת, אני עדיין לא חושב שראוי לכתוב את זה בלי להביא מקור לעניין, בגלל שאמירה כוללנית כזאת שנכתבת בלי מקור מעוררת חוסר אמינות, אך לא אמחק את זה אם אתה כן תוסיף. עם זאת, עדיין לא ברור לי האם הרמ"א באמת מביא את 'פסקי השה"ג' עצמו כפי שכתבת, או שמא הוא רק מצטט את דבריהם של פוסקים אחרים שנלקטו ונאספו בשלטי הגיבורים, ובוודאי תודה בכך שיש הבדל גדול בין שתי האפשרויות.

בברכה, אני-ואתהשיחה 14:19, 20 ביוני 2010 (IDT)תגובה

אוקיי, ברשותך נסכם על עריכה מוסכמת[עריכת קוד מקור]

-הוספת פרטים נדרשים על חייו ופעלו של רבי יהושע בועז, ללא כפילויות של פרטים, וללא סופרלטיבים מוגזמים לטעמך; (כלול בכך שנת לידתו של הר"י בועז - שלא צויינה - שהיא שנת ר"ל לערך, לפי החשבון שבגירוש ספרד הוא היה אברך צעיר כפי שכתב הוא עצמו בספריו [אל תטריח אותי למצוא את המקור], וגירוש ספרד היה בשנת רנ"ב - 1492).

-תיאורו כבקי עצום - לכך אין לך התנגדות עקרונית;

-נושא הפאות - להזכיר בקצרה (עם קישור לערך הרלוונטי), כי המתיר הראשון היה ספרדי ואחריו היו ספרדים שהתירו [ניפוץ מיתוס ידוע - וזה חשוב להעשרת הידע].

-הרמ"א מביאו הרבה בשולחן ערוך בשם הגהות אלפסי - גם לכך הושגה הסכמה, ולכשיהיה לי מקור אביאו [גם לזה קשה למצוא מקור, אם כי זאת עובדה פשוטה וידועה, שניתנת לבירור אולי גם ע"י הרצת חיפוש במאגר מידע. אגב, כשהרמ"א מביאו, הוא מביא את הכרעתו בין שיטות הראשונים שהוא מביא בפירושו].

בברכה, Naftali.b - שיחה 20:11, 20 ביוני 2010 (IDT)תגובה

נראה לי שלא תהיה לי בעיה אם כל זה, מלבד העניין של ניפוץ המיתוס. המיתוס לא נוגע לרב יהושע בועז, אלא לנושא של הפאה הנכרית ולכן המקום לנפץ אותו הוא שם. אגב, אני אינני מכיר מיתוס כזה, ודעתי אינה נוחה מכך שתכתוב שיש מיתוס כזה בלא מקור. עדיף פשוט לכתוב את העובדות, שרבנים אלו ואלו התירו ורבנים אלו ואלו אסרו, בלי להתייחס לעניין בפולמוסניות. אני-ואתהשיחה 01:22, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה
עכשיו ראיתי שהעריכה הראשונית שלך בערך הייתה מועתקת מאתר דעת, אז מחקתי את מה שנשאר מממנה בשל הפרת זכויות יוצרים. אני-ואתהשיחה 09:45, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

ולא חשבת על המקור משם לקח אתר "דעת" את הדברים הכתובים שם, אה? ואגב, בחפזך מחקת גם את העריכה הראשונית של ויקיפדיה... Naftali.b - שיחה 13:31, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

עכשיו הרבה יותר טוב. אבל לא הבנתי מה כוונתך בראיה מהמקור בישכיל עבדי, שלכאורה לא כתב כדבריך אלא רק תמה כיצד ניתן לומר דברים קשים נגד מי שהוא "חד מקמאי גאון וגדול". לא ראיתי שהוא מייחס לדבריו משקל מיוחד, ולא שהוא מחשיבו כאחד הראשונים. אני-ואתהשיחה 14:48, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

חד מקמאי = אחד מהראשונים, גאון וגדול, שיש להתייחס לדבריו ביראת כבוד ולא להתקיפו במלים חריפות. להזכירך, הבאר שבע מביא את תשובת מהר"י קצלנבוגן - שהוא בן דורו של הש"ג, וגם הבאר שבע עצמו נדפס לאחר כחמישים וחמש שנה מהדפסת הש"ג. [[[משתמש:Naftali.b|Naftali.b]] - שיחה 14:55, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

אני לא מסכים לפרשנות שלך. "חד מקמאי" אומר רק שהיה קדמון, ולא דווקא ראשון. עיין למשל בשו"ת משנה הלכות (טז קלג) שקרא לחתם סופר "חד מקמאי". גם לא כתוב בישכיל עבדי שהוא מייחס לו משקל גדול בהלכה. גם אם נפרש כדבריך, וגם אם נניח הנחה מרחיבה שזה גם היה היחס הכללי של הרב הדאיה אל השלטי הגיבורים ולא רק כהגנה עליו מהתקפות חריפות, אזי לא ניתן להביא מכאן ראיה כללית ליחס הפוסקים הכללי לעניין. אולי הרב הדאיה התבלבל בגלל שהוא מופיע ברמ"א וחשב שהוא באמת ראשון? בכל מקרה, בשו"ת באר שבע בוודאי לא סבר כדברי הרב הדאיה, וגם הרב עובדיה הגיב כנגד התקפתו של הרב הדאיה על הבאר שבע. אני מוחק את זה מהערך, כי אני מתרשם שאתה לא אובייקטיבי כאן, ויש לך איזשהו להט בעניין הפאות לספרדים. אני-ואתהשיחה 15:10, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

אינני יודע כיצד נוצר אצלך הרושם הזה. בכל אופן, נתמקד בדיון: הזכרת את הרב עובדיה יוסף. בשו"ת יביע אומר חלק ה' סימן ה', הוא מביא את דבריו של ה"ישכיל עבדי", וכותב לו שמסגנון דבריו נראה שהוא חשב שה"באר שבע" חי בתקופה האחרונה.

אך מזה גופא אני למד שני דברים: א. גם הרב עובדיה יוסף מבין שאם רבי יהושע בועז חי בתקופת ראשוני האחרונים, וה"באר שבע" חי בתקופה יותר מאוחרת, עליו להתייחס במשקל הראוי להכרעתו בהלכה, ולא להתקיפו בחריפות. וזה בדיוק מה שכתבתי בערך, אם תשים לב. ב. אם לא נשפוט כמו הרב עובדיה יוסף, אלא כהבנה הפשוטה, יוצא שה"ישכיל עבדי" העריך מאוד את בעל השלטי גיבורים, ולכן הטיף מוסר לבעל הבאר שבע, למרות שחי בתקופה הסמוכה ונראית לתקופתו של השלטי גיבורים.

לסיכום: לכאן או לכאן, ניתן ללמוד על היחס של הישכיל עבדי לבעל השלטי גיבורים. אני לא סובר שגאון גדול כמו ה"ישכיל עבדי" יכול "להתבלבל". זה אינו ביטוי ראוי לגאון שכמותו. כעת אני מחפש ביטויים נוספים המופיעים בספרי הפוסקים, וכשאמצא אעדכן כאן.

Naftali.b - שיחה 17:54, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

עכשיו ראיתי שגם הפעם יצאה כפילות (נולד בספרד, עבר לאיטליה, שם כתב את חיבוריו). גם כדאי להעביר את סימון הערת השוליים של 'שם הגדולים' שלא תראה כאילו היא מתייחסת לבקיאותו של הרב יהושע בועז. אני-ואתהשיחה 15:25, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

אתה צודק. אני ממזג את שני הפסקאות Naftali.b - שיחה 17:54, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

מצויין, יישר כח על ההרחבות שהוספת לערך. אני-ואתהשיחה 19:08, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה

ציטוטים להבהרת הכתוב בערך[עריכת קוד מקור]

משפחתו של שלטי הגיבורים - משפחת ברוך. אם כן שמו המלא הוא יהושע בועז ברוך.

מתוך ספר "שם הגדולים" להחיד"א (חלק ספרים מערכת ש' אות ע"ז)

"הרב יהושע בועז לבית ברוך חיבר שלטי הגבורים והוא ספר המחלוקות כמ"ש לעיל, ובתוכו הביא דברי ריא"ז ומציין כל מקום שהביאו עליו כמפורסם, והשאר הם דבריו של הרב יהושע בועז ברוך, הן להביא דעות הגדולים ומחלוקתם, והן שהוא מחדש כמה פעמים שקלא וטריא ודינים. ותוספות רי"ד קידושין שהם מרבינו ישעיה הראשון הדפיסם מורנו יהושע בועז הנזכר סביב לגמרא".

לינק ישיר:

http://www.daat.ac.il/daat/vl/shemhagdolim/shemhagdolim22.pdf

Naftali.b - שיחה 15:00, 21 ביוני 2010 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 07:03, 25 בספטמבר 2013 (IDT)תגובה