שיחה:יה ריבון עלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תרגום[עריכת קוד מקור]

תרגמתי את השיר ככל שידי מגעת. עם זאת יש מילה אחת שבה אני מתחבט: "רחשין". תרגמתי כרגע כ"שבחים", אבל אני לא בטוח. Nachy (גוונא) שיחה 12:50, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

לכאורה "דיבורים"? --Akkk - שיחה 13:49, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
גם ברינת ישראל זה תורגם ל"שבחים". שדדשכשיחהפורטל שבת זקוק לכם. בואו לעזור! י"ח באב ה'תשע"א • 18:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לכאורה זו מילה מושאלת. בעיקרון רחשין זה בלב. (רחש לבי דבר טוב). --Akkk - שיחה 18:46, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אהם, דווקא לא נראה לי; "רחשי לב" זה בלב, אבל "רחשים" סתם - לא... אני שמח על האישוש מהסידור. זה כנראה התרגום המדויק. Nachy (גוונא) שיחה 18:52, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אתה מכיר שימוש במילה 'רחשין' במשמעות שבח? אני לא. אני מכיר במשמעות, רחשי לב (רשרוש), זוחלים ועופות (ונונין עם רחשין). --Akkk - שיחה 18:56, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
בדקתי באבן שושן, ויש לזה כמה אפשרויות: לחישה, הבעה, הגייה, סיפור, תנועה\תזוזה, העלאת רימה ותולעה, התרחשות (התחולל, קרה). לא מובא שם פירוש של "שבח". אני מתקשה להתאים פירוש להקשר הנוכחי למעט שבח. Nachy (גוונא) שיחה 19:06, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני כתבתי על ארמית ולשון הקודש. בעברית אכן רחש הוא גם בפה. כמו כן הזוחלים נקראים רחשין בגלל שהם רוחשים, משמיעים רשרוש. אני כמעט בטוח שזו מילה עברית, ו'הבעה', 'הגייה' ו'סיפור' הן השאלה מלחישה. בכל אופן, דעתי היא שרבי ישראל שאל מילה לצורך החרוז. --Akkk - שיחה 19:22, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
גם אני חושב שהוא התכוון לרחשי לב המובעים בשירה, ואם אין כזו מילה אז הוא זה שיצר אותה. בברכה, טישיו - שיחה 19:30, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

כתיב[עריכת קוד מקור]

מדוע "עולם" ולא "עלם"? אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"א, 18:16, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

אתה מתכוון לשם הערך, אני מניח. חשבתי על זה, ונראה לי שזה נראה יותר נורמלי ככה. לו המילים "יה ריבון" היו ארמיות זו באמת היתה בעיה, אבל זה קוהרנטי גם כמשפט בעברית, אז נראה לי סבבי. מה אומר? Nachy (גוונא) שיחה 18:24, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

ולמה שם הערך אינו יה רבון או לחלופין יה רבון עלם ועלמיא? מדוע הקטיעה באיבה? בן-חנוך - שיחה 18:21, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

כי כך זה בסלנג המקובל; "יאללה, שרים יה ריבון עולם". Nachy (גוונא) שיחה 18:24, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
נ.ב. זו לא קטיעה באיבה; יש כאן משפט: "יה (נושא) ריבון (נשוא) עולם (מושא\לוואי)". Nachy (גוונא) שיחה 18:26, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
כן, נראה לי שהשם המקוצר "יה ריבון עלם" מקובל. אבל עדיין לא הבנתי: למה הכתיב לא כבמקור? אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"א, 18:40, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
כי הכתיב החסר הזה ארמי, לא עברי. Nachy (גוונא) שיחה 18:41, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא בטוח שאני מבין. ההגייה היא olam ולא alam? אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:15, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
ההגייה של מי? של המחבר ישראל נג'ארה? סביר ש-alam. של זלמן שויכטרמנוביץ מבני ברק? olam.‏ Nachy (גוונא) שיחה 19:17, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לזה אני מכוון: יישור קו עם הכתיב וההגייה הישראליים (ולא האשכנזיים). אם זה alam, צ"ל "עלם". אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:19, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא סגור על זה. האם המילה "עולם" נהגית בפת"ח בהברה ישראלית עכשווית?! השאלה היא האם הכותרת של הערך בארמית או בעברית; אם זה בארמית אכן אתה צודק, אבל אני חשבתי שיותר מתאים לתת כותרת בעברית, כי זה אפשרי במקרה הזה (אין מילים ארמיות בכותרת). Nachy (גוונא) שיחה 19:21, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
למען האמת, המוקד הוא: זה קמץ, ולא קמץ קטן, ולכן אין שם וי"ו. אתה מציע "לתרגם" את כותרת השיר לעברית? זו אפשרות, אבל לדעתי אין צורך במקרה זה לעברת את "עלם". אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:27, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אתה יודע מה, זה לא כל כך משנה... אם נראה לך מתאים, אני לא אעמוד בדרכך. Nachy (גוונא) שיחה 19:32, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אד נאוסאם? :) סתם, סבבה. העברתי. אביעדוסשיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:35, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אתה אמרת... תכל'ס זה נראה מכוער עכשיו. באחריותך. Nachy (גוונא) שיחה 19:38, 18 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

שורתו האחרונה של התרגום אינה נכונה. שכן, קרתא דשופרא משמעותה העיר היפה. ואילו "דשופריא" משמעותא של "היפים" כלומר, שנאים בני האדם המתגוררים בה. אני משנה את הערך.

שפר קדמך להחויא[עריכת קוד מקור]

למיטב הבנתי, את השורה הנ"ל יש לתרגם "נאה לפניך להראותם", כלומר שהדבר טוב בעיניו, ולא "להציגם בפניך". Biegel - שיחה 23:55, 20 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

הרב שלמה טל ברינת ישראל תרגם "נאה להגיד לפניך". יזהר ברקשיחה • ה' באב ה'תשע"ה • 02:50, 21 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

הפסקה המתחילה ב"תוכן השיר"[עריכת קוד מקור]

הפסקה לדעתי מיותרת, אמנם נוהגים לשורר את הפיוט בסעודת שבת אך המשורר מגדירו כשיר 'לכל זמן בלי עת מוגבלת', נראה לי שמציאת קשר בין השיר לשבת זו טרחנות. אוֹר אֲבִיטָל אשיחה 21:12, 1 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

אם אין לזה בסיס (מקור אמין שמתייחס לנושא?) כדאי באמת למחוק. ראובן מ. - שיחה 21:22, 1 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אם כן נראה שאמחק. אוֹר אֲבִיטָל אשיחה 21:26, 1 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
👍 ראובן מ. - שיחה 21:29, 1 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

גירסה עברית של הפיוט מאת המחבר עצמו[עריכת קוד מקור]

ישנה גירסה עברית של ישראל נג'ארה עצמו, חבל שאין כל איזכור לגירסה הזו. יש לי אותה מודפסת ומנוקדת. ramidayan@gmail.com 84.229.199.148 00:50, 28 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

נראה לי שאתה מוזמן בחום להוסיף אותה, וכדאי מאד לציין מקורות לכך שזוהי באמת גרסת המחבר נמ1 - שיחה 11:33, 4 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

פסקה כפולה בערך[עריכת קוד מקור]

נראה לי קצת מיותר שהטקסט של הפיוט מופיע במלואו פעמיים ממש אחת אחרי השניה, פעם עם תרגום ופעם בלי נמ1 - שיחה 11:38, 4 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]