יה ריבון עלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה. פיוט זה הוא אחד הנודעים ביותר בקרב קהילות האשכנזים, אשר נוהגים לשיר אותו בסעודת ליל שבת, והספרדים הנוהגים לשיר אותו בשירת הבקשות. לפיוט זה חוברו עשרות לחנים, ישנים ומודרניים.

מבנה ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט נכתב בשפה הארמית, והוא בנוי בצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות של חמשת בתיו מרכיבות את המילה "ישראל". הרפרן (פזמון חוזר) של המזמור הוא "יָהּ רִבּוֹן עָלַם וְעַלְמַיָּא אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא", ובתרגום לעברית: "יהּ ריבון העולם והעולמות, אתה מלך מלכי המלכים".

תרגום השיר לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הפיוט[א] תרגום לעברית
יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא[ב] // אַנְתְּ הוּא[ג] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא

עובַד[ד] גְּבוּרְתָּךְ[ה] וְתִמְהַיָּא // שְׁפַר קֳדָמָך[ו] לְהַחֲוָיָּא

יָהּ ריבון העולם והעולמות // אתה הוא מלך מלכי המלכים

מעשה גבורותיך ונפלאותיך // נאים לאומרם בפניך

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא // לָךְ אֱלָהָא[ז] קַדִּישָׁא דִּי[ח] בְרָא[ט] כָּל[י] נַפְשָׁא

עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא[י"א] // חֵיוַת בָּרָא וְעוֹפֵי[י"ב] שְׁמַיָּא

שבחים אוֹמַר בוקר וערב // לך אלוה קדוש שברא את כל הנפשות

מלאכים קדושים ובני אדם // חיות הבר ועופות השמיים

רַבְרְבִין עוֹבְדָךְ[י"ג] וְתַקִּיפִין
// מָכֵךְ[י"ד] רָמַיָּא[ט"ו] וְזַקֵף[ט"ז] כְּפִיפִין

לוּ יִחֵי[י"ז] גְּבַר[י"ח] שְׁנִין אַלְפִין // לָא יֵעֹל[י"ט] גְּבוּרְתָּךְ[כ] בְּחֻשְׁבְּנַיָא[כ"א]

גדולים מעשיך ועצומים // משפיל רמים וזוקף כפופים

לוּ יחיה אדם אלפי שנים // לא יוכל לחשב את גבורותיך

אֱלָהָא דִי לֵהּ[כ"ב] יְקַר וּרְבוּתָא // פְּרֻק[כ"ג] יַת עָנָךְ מִפֻּם[כ"ד] אַרְיָוָתָא[כ"ה]

וְאַפֵּק[כ"ו] יַת[כ"ז] עַמָּךְ מִגּוֹ גָּלוּתָא // עַמָּא דִי[כ"ח] בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא[כ"ט]

אלוה שלו הכבוד והגדולה // גאל את צאנך מפי האריות[1]

והוצא את עמך מתוך הגלות // העם שבחרת מכל האומות

לְמַקְדְּשָׁךְ תּוּב וּלְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין[ל] // אֲתַר דִי[ל"א] בֵהּ[ל"ב] יֶחֱדוּן[ל"ג] רוּחִין וְנַפְשִׁין

וִיזַמְּרוּן[ל"ד] לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין // בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָּא

למקדשך שוב ולקודש הקדשים // מקום בו ישמחו הרוחות והנפשות

וישירו לך שירים ושבחים // בירושלים, עיר היופי

שינויי נוסחאות על פי נוסח המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנוסח כפי המקובל כיום. בהערות שוליים שינויי נוסח על פי הנוסח שנדפס בספרו של המחבר "זמירות ישראל" ונציה
  2. ^ עַלַּם וְעַלְמַיָּא
  3. ^ אַנְתְּה
  4. ^ עוֹבָדֵי
  5. ^ גִיבַרְתָּךְ
  6. ^ קָדָמַי
  7. ^ אֱלָהּ
  8. ^ המילה לא מופיעה
  9. ^ בָרֵא
  10. ^ ה
  11. ^ נַשָׁא
  12. ^ וְעוֹף
  13. ^ עוֹבָדָךְ
  14. ^ מַכִיךְ
  15. ^ רַמַיָּא
  16. ^ זְקִיף
  17. ^ יְחֵי
  18. ^ גְבַר
  19. ^ יֵעוּל
  20. ^ גִיבַרְתָּךְ
  21. ^ בְּחוּשְׁבְּנַיָּא
  22. ^ דִילֵיהּ
  23. ^ פְּרוֹק
  24. ^ מִפּוּם
  25. ^ אַרְיְוָתָא
  26. ^ וְאַפֵּיק
  27. ^ המילה לא מופיעה
  28. ^ דִּי
  29. ^ אוּמַיָּא
  30. ^ קוּדְשִׁין
  31. ^ דִּי
  32. ^ בֵּיהּ
  33. ^ יִיחְדוּן
  34. ^ יְזַמְּרוּן

לחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיוט הולחנו במהלך השנים, לחנים רבים. בין הלחנים המפורסמים: ניגון עממי בעל 2 בתים, לחן עיראקי, ניגונו של רבי בן ציון מבאבוב, ניגון ויז'ניץ, לחנו של ישראל גולדפרב, ניגונו של רבי צבי אלימלך מדינוב (המושר בתולדות אהרן ונדבורנה), ניגון מעליץ-ספינקא וניגון פיטסבורג. הרב שלמה קרליבך הלחין לפיוט לחן שהפך לנפוץ גם לפיוט לכה דודי. כמו כן, זמרים בני זמננו כיצחק פוקס, אהרן רזאל, אוריאל מאיר ועוד, הלחינו לו לחנים חדשים. כמו כן, הפיוט הושר בשפות יהודיות אחרות, כמו יידיש ולאדינו[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האריות בפסוק זה הם משל לאומות העולם. המשורר רומז ללשון הפסוק בספר דניאל, פרק ו', פסוק כ"ג, בו מספר דניאל לדריוש שסגר הקב"ה את פי האריות באירוע של דניאל בגוב האריות.
  2. ^ למשל: https://youtu.be/mYxcgdo-OQU