שיחה:כיהודה ועוד לקרא
התרשמות[עריכת קוד מקור]
יופי של ערך! קצר ולעניין, בהיר ומקיף. מסוג הערכים שלא תמצאו בוויקיפדיה האנגלית, הרוסית או הפולינזית... ערך בעל ערך עברי אמיתי! כיהודה ועוד לקרא - ברי"א • שיחה • ו' באייר ה'תשס"ט • 14:58, 30 באפריל 2009 (IDT)
- מסכים. ובכל זאת כמה הערות: הקורא שאיננו בקיא בספרות הרבנית איננו בהכרח יודע מדוע מקור כמנהג נחות באופן כה מובהק וברור מעליו לעורכי התלמוד ממקור שהוא פסוק. בנוסף, שם הערך צריך להיות "יהודה ועוד לקרא" - קידומות דקדוקיות אינן מעיקר הפתגם. DGtal 15:06, 30 באפריל 2009 (IDT)
- לברי"א תודה על המחמאות
. - לדיגיטל. השימוש הרווח כיום הוא כיהודה ועוד לקרא ולמעשה דווקא הפתגם עם הכ' הדקדוקית שפירושה כמו היא נשוא הערך. בכל מקרה יצרתי הפניה לערך ללא הקידומת. את הערתך לגבי ההסבר התלמודי לקחתי לתשומת לבי, אחפש עבורו את הניסוח הנדרש והברור לקורא המצוי. בברכה ותודה על ההערות הבונות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ו' באייר ה'תשס"ט • 15:23, 30 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא בטוחה שאלו שאינם בקיאים בספרות רבנית לא יבינו לגבי פסוק מול מנהג. לדעתי, מנהג, כמו נורמה יכול אף להשתנות ואין הוא יכול להשתוות לפסוק מן התנ"ך, שאמור להיות מקור לנורמה ולא שקול לה. דורית 20:30, 30 באפריל 2009 (IDT)
- מצטרף לדיגיטל בנושא השם, 'יהודה ועוד לקרא' יותר מתאים מאשר 'כיהודה ועוד לקרא'. חוץ מזה, ישר כח על הערך. נת- ה- - שיחה 20:32, 30 באפריל 2009 (IDT)
- דורית תודה, הקלת עלי.
- נת ברוך תהיה, שוב אסביר את עצמי; הערך נסוב על הביטוי המושאל הרווח כיום והוא "כיהודה ועוד לקרא". לעומתו גם מקור הביטוי המופיע בתחילת הערך, מופיע לכתחילה בוו החיבור. על מנת להסביר את עמדת, אביא דוגמא מערך ניב אחר אותו כתבתי "האמת והשלום אהבו", בו המקור התנכ"י מופיע עם וו החיבור, אולם אין צורך בו להבנת הניב. מה שאין כן בניב דנן, הכ' משמשת למעשה כחלק אינטגרלי של הניב שמשמעותו והשימוש בו פירושם: כמו (מקרה) יהודה ועוד לקרא.
- אגב לתשומת לבכם, עם יצירת הערך יצרתי מיידית את דף ההפניה יהודה ועוד לקרא, מקווה שהובנתי ומצפה לתגובה. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' באייר ה'תשס"ט • 20:58, 30 באפריל 2009 (IDT)
- לגבי שם הערך: אני מתעסק הרבה בספרות תורנית. אומנם מעולם לא עשיתי סטטיסטיקה וגם הספרים שאני מתעסק בהם לא תמיד חדשים, אבל אני פשוט לא זוכר שימוש נרחב ב"כיהודה" יחסית ל"יהודה" ו"ויהודה". המקום לבדוק בהקשר הזה הוא הסכמות, שם הביטוי על הטיותיו די נפוץ (רב גדול ממני נתן הסכמה, אז ההסכמה שלי מיותרת, אבל המחבר התעקש). אין לי מושג עד כמה השימוש נפוץ בתחומים אחרים, אז אוכל לחוות דעתי רק לגבי נקודת מבט אחת. DGtal 23:23, 30 באפריל 2009 (IDT)
- הוא אשר דברתי! - בהסכמות השימוש הגורף הוא "כיהודה" ואפילו "וכיהודה" שמשמעו וכמו יהודה. אכן, תחום ההסכמות כלל לא זר לי "וביודעי ומכירי קאמינה קושט דברי אמת וענתה השורה הזאת לאמור כי נוראות נפלאתי, מאשר כתבו שרי המסכי"ם. ולא לדידי ולדכוותי צריך מר, כי כבר סמכוהו רבנן ומי יבוא אחר המלך מאן מלכי רבנן, אשר כבר הכבירו בהסכמותיהם לשים קנצי למילייהו בקוצר אמרי"ן ותוספתא דין כיהודה ועוד לקרא". אקוה שהבהרתי את עצמי המברכו ומעריכו, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ז' באייר ה'תשס"ט • 23:36, 30 באפריל 2009 (IDT)
- לגבי שם הערך: אני מתעסק הרבה בספרות תורנית. אומנם מעולם לא עשיתי סטטיסטיקה וגם הספרים שאני מתעסק בהם לא תמיד חדשים, אבל אני פשוט לא זוכר שימוש נרחב ב"כיהודה" יחסית ל"יהודה" ו"ויהודה". המקום לבדוק בהקשר הזה הוא הסכמות, שם הביטוי על הטיותיו די נפוץ (רב גדול ממני נתן הסכמה, אז ההסכמה שלי מיותרת, אבל המחבר התעקש). אין לי מושג עד כמה השימוש נפוץ בתחומים אחרים, אז אוכל לחוות דעתי רק לגבי נקודת מבט אחת. DGtal 23:23, 30 באפריל 2009 (IDT)
- מצטרף לדיגיטל בנושא השם, 'יהודה ועוד לקרא' יותר מתאים מאשר 'כיהודה ועוד לקרא'. חוץ מזה, ישר כח על הערך. נת- ה- - שיחה 20:32, 30 באפריל 2009 (IDT)
- אני לא בטוחה שאלו שאינם בקיאים בספרות רבנית לא יבינו לגבי פסוק מול מנהג. לדעתי, מנהג, כמו נורמה יכול אף להשתנות ואין הוא יכול להשתוות לפסוק מן התנ"ך, שאמור להיות מקור לנורמה ולא שקול לה. דורית 20:30, 30 באפריל 2009 (IDT)
- לברי"א תודה על המחמאות
כיצד מנוקד "לקרא"?[עריכת קוד מקור]
אביעדוס • שיחה 19:18, 7 ביוני 2009 (IDT)
- נהוג לקרוא: לִקְרָא (ל' חרוקה, ק' שוואית, ר' קמוצה). --בנילה - שיחה 18:02, 16 בנובמבר 2010 (IST)
חשיבות[עריכת קוד מקור]
הערך כתוב יפה, אך חסר חשיבות לחלוטין. לא אניח תבנית חשיבות בגלל ותיקותו, והוויכוחים שבוודאי יתעוררו מכך. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 10:12, 22 בספטמבר 2009 (IDT)
תודה על הערך המקסים, חיפשתי הסבר למושג בגוגל ומצאתי אותו כאן, והנה ראיתי שאומרים כי הוא חסר חשיבות, לי אישית זה היה חשוב, בתודה לעורכים.
תיקון טעות[עריכת קוד מקור]
אני מצטרף לכל המחמאות על הערך. אבל הפתיח לערך מטעה. מקורו של הניב אינו בביטו ענוה אלא בביטוי של שאלה, בשביל מה יש צורך בהוכחה שניה אשר פחותה בחוזקה מן ההוכחה הראשונה. כמו שמובא יפה מאוד בקטע של מקור הניב.
במשך השנים השתמשו בניב זה נותני הסכמות רבים אשר מחמת עניוותם כתבו אשר הם בבחינת יהודה ועוד לקרא, אשר הסכמתם, אינה אלא כמו הוכחה שניה אשר חלשה יותר מן ההוכחה הראשונה- המסכים הראשון הגדול יותר. צריך לתקן זאת בתחילת הערך. אחדובי - שיחה 00:39, 1 בספטמבר 2010 (IDT)