שיחה:מטריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניראה לי שקוראים לסרט "המטריקס" בה' הידיעה.--Berger 20:00, 23 מרץ 2005 (UTC)

אכן שמו באנגלית "The Matrix"... שימי 13:19, 27 מרץ 2005 (UTC)
צריך להיות מטריקס, כמו שאנחנו קוראים לכל סרט בשם שבו הוא הופץ. או שתלכו עד הסוף ותקראו לו "המטריצה". קקון 00:01, 10 מאי 2006 (IDT)

תבנית תמוהה[עריכת קוד מקור]

לא ברורה לי תבנית ה"להשלים" בשל הסיבה שהוצמדה לה: "הערך דל בפרטים ובמידע יחסית לערך המופיע בויקיפדיה האנגלית ובשפות אחרות". עם כל הכבוד, זה טיעון שאפשר לומר על רוב הערכים שלנו, כולל כאלו שהם מפורטים למדי. לדעתי "להשלים" צריך להצביע על חוסר ממשי שיש בערך - כלומר, להגיד "כל עוד לא כתבנו פסקה על צבע השיערות באף של ניאו הערך לא שווה כלום". גדי אלכסנדרוביץ' 23:44, 5 אוגוסט 2006 (IDT)

הורדתי. משתמשים בתבנית רבות ולא לשם המטרה לה נוצרה. לא מזמן ראיתי את זה בתת-פסקה בערך צלחת. ובקיצור, הגזמנו עם התבנית. דורית 23:48, 5 אוגוסט 2006 (IDT)
אני הוא זה ששם את התבנית בערך צלחת. במחשבה שניה, ולאחר קריאת דף התבנית ודף השיחה שלו, גיליתי שאינני מבין מתי להשתמש בה ומתי לא. אולי תוכלו לכתוב בדף התבנית ביתר פירוט על כך? :איתמר ק. 23:53, 5 אוגוסט 2006 (IDT)
נראה לי שיש עניין גדול להחזיר אותו, פרטי העלילה כאן מסתיימים בסרט הראשון, אם אמור להיות פה תקציר הסרט (כערך אינציקלופדי?!) אז כבר על כל השלושה...

בעקרון בערך של סמית יש את המשך העלילה- קונילמל 10:25, 27 בנובמבר 2006 (IST)

הערך הזה עוסק בסרט הראשון, לא בסדרה כולה. גדי אלכסנדרוביץ' 10:29, 27 בנובמבר 2006 (IST)
וזאת בדיוק השאלה שלי, למה רק ברשאון ולא בסדרה כולה קונילמל 14:35, 28 בנובמבר 2006 (IST)
בצחוק: כי הוא הדבר היחיד מכל הסדרה ששווה לכתוב עליו... ברצינות: כי הסרט הראשון ראוי לערך בפני עצמו, ואילו כתיבת ערך מקיף על הסדרה כולה היא משימה קשה בהרבה (ולטעמי - מעניינת הרבה פחות ומגעילה הרבה יותר), וכנראה אף אחד טרם מצא לנכון לעשות זאת בצורה משביעת רצון. גדי אלכסנדרוביץ' 14:38, 28 בנובמבר 2006 (IST)

מטריקס 2 ו-3[עריכת קוד מקור]

למה לא כותבים ערך נוסף שבו סיכום והסבר על אירועי הסרטים האחרים בטרילוגיה?

הקשר בין הסרט לקבלה ולסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור]

חבל מאד שאין שום אזכור של הקשר בין הסרט לקבלה (2 האחים שיצרו את הסרט הם קבליסטים), ולסיינטולוגיה: כשסיינטולוג רוצה להסביר על סיינטולוגיה, הוא משתמש בסרט מטריקס, על מנת להמחיש את האשלייה החומרית שבה אנו חיים. אשמח אם מישהו ירים את הכפפה ויוסיף את האזכורים שציינתי כאן.

בעבור הסיינטולוגיה זה לא ייחודי. הסרט מתבסס על משל המערה שנפוץ עוד בימי יוון העתיקים כהסבר לאשליית החיים האישיים לעומת העולם האמיתי שבחוץ. פרנק הרברט ביסס דת בדיונית בנושא בחולית. בסופו של דבר לא חסרים בסרט מוטיבים דתיים, ובייחוד כאלו נוצריים. זה שהאחים וושאבסקי עוסקים בקבלה (לא שיש לי מושג אם זה נכון) לא אומר שהדבר השפיע על הסרט. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:38, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

כתבת שאתה לא יודע אם האחים הושפעו מקבלה בכתיבת הסרט? תשאל כל קבליסט מתחיל והוא יסביר לך את המוטיבים המאד חזקים של הקבלה לאורך הסרט... הדמיון של סיינטולוגיה לקבלה שם את אותם מוטיבים בדיוק גם בהקשר לסיינטולוגיה. המוטיבים הם: העולם החומרי - כעולם המטריקס. הנשמה שיכולה לצאת מהמטריקס אם היא באמת רוצה. ההשתעבדות שלנו לעולם החומר (המטריקס), ויש עוד..

זה שמצאו קווי דימיון בין הקבלה למטריקס לא אומר שהאחים וושאובסקי קיבלו השראה מהקבלה. זה דורש ציטוט ישיר שלהם שטוען זאת. הרעיונות שהוצגו במטריקס הם רעיונות דתיים-פילוסופים ששכיחים בדתות, אמונות וחברות רבות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:03, 9 בנובמבר 2009 (IST)

האנימטריקס[עריכת קוד מקור]

האנימטריקס, היינו 9 סרטוני אנימה קצרים, שמבטאים את רעיונות המטריקס, קדמו לטרילוגיה ובעקבות הצלחתם יצאה הטרילוגיה ולא היו תוצאה שלה, כפי שנכתב בערך.

למיטב ידיעתי אין שחר לדבריך. הם יצאו לקראת יציאת הסרט השני והופקו במקביל לשני ההמשכונים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:13, 24 באוקטובר 2009 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 15:05, 4 במאי 2013 (IDT)

השפעה מהאסכולה הלאקאניאנית[עריכת קוד מקור]

-ראיתי פה מי שטען שיש קשר לסיינטולוגיה, ואני לא רוצה ליפול לאותו בור. בסרט יש אלמנטים שהם יסודיים בהמון תנועות וזרמים (בעיקר רדיקליים וטוטאליים), אבל אני משוכנע שיש גם רפרנסים ברורים לאסכולה הלאקאניאנית, שהיוצרים התכוונו אליהם. הרעיון של משל המערה מגיע לשיא בתפיסה של לאקאן. קודם כל בהמחשה המעולה שיש בסרט הזה לתיאוריות בלשניות שהיוו יסוד ללאקאן: השפה וההבניה הסימבולית יוצרת את ההדמיה (המערך הדמיוני) של המציאות, בדיוק כמו שהקידוד של המטריקס יוצר את האשליה. העולם שמחוץ לאשליה כמערך הממשי (ולא סתם קרא ז'ז'ק לספר שלו "ברוכים הבאים למדבר של הממשי", אמירתו של מורפיוס לניאו כשהוא חושף אותו לעניין). אלו מוטיבים כלליים,כשהם עובדים באופן די צמוד לתפיסה הלאקאניאנית (וסביבותיה). בנוסף, יש גם רפרנסים מקומיים. המראה שניאו מסתכל עליה אחרי שהוא בולע את הגלולה. 'שלב הראי' של לאקאן מתאר כיצד התינוק, שבתוכו הוא לא יחידה שלימה, רואה את דמותו במראה ובאמצעות התיווך של ההורים האומרים 'זה אתה', הוא מקבל את האשליה כי הדמות שלו שלימה. אצל לאקאן זה סמל מרכזי למערך הדמיוני. הבליעה של הגלולה אצל ניאו שוברת את הדמיוני - מופיע סדק בדמות שלו. זה מייד מתוקן, אך שוב, ניאו שולח יד אל המראה ולפתע היא מפסיקה להיות שקופה ו'אמיתית' ונחשפת כחומר מצד עצמו. זכרתי עוד רפרנסים, אבל המרכזי ביותר הוא ה'ארכיטקט' המופיע בסרט השני שמגולם בידי דמות הנראית בדיוק כמו פרויד (השוו - http://www.davidbarak.info/wp-content/uploads/2009/06/freud1-211x300.jpg ו- https://cdn.meme.am/cache/images/folder288/12900288.jpg). זו פראפרזה ברורה לדעתי לפסיכואנליזה, אבל מתוך ההקשר ברור שזו הפסיכואנליזה כפי שהלאקאניאנים מציגים אותה. מבחינתם פרויד לא מגלה אמפירית את הפסיכואנליזה על שלל התיאוריות שלה, אלא מכונן מיתוס מודרני בשביל התרבות המערבית כולה. הקונפליקט המרכזי של פרויד הוא המתח בין עקרון העונג האינדיווידואלי ובין עקרון המציאות החברתי והנורמטיבי. אצל הלאקאניאנים זה מתפרש כמתח בין הסובייקט והסיכוי שלו לחמוק מהסדר הדטרמניסטי ובין הסדר הסימבולי שכונן האב הקדמון (קרי: פרויד) אותו אנו יורשים והוא המפצל את הסובייקט, מוציא אותו מהממשי (העונג השלם) אל הסימבולי (השפה המסרסת) ויוצר את החסר. הקיצר, מכירים על זה משהו? הייתי בטוח שאמצא מייד איזה אמירה של היוצרים על ההשראה הלאקאניאנית? 164.138.115.57 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום