שיחה:נעם שיח
הוספת נושאחשיבות[עריכת קוד מקור]
ישיבות ציוניות הן לא כמו ישיבות חרדיות, שכולן אותו דבר. לכל ישיבה יש אופי ייחודי משלה, ובפרט גם הישיבה הזו מפורסמת כבעלת אופי ייחודי, למרות שאני לא מכיר מספיק כדי להגדיר את האופי הזה, וגם מה שהיה כתוב בערך לא הוסיף הרבה להבנה... נכון ש-60 תלמידים זה לא הרבה, אבל עולם הישיבות (הגבוהות) הציוני הוא לא כל כך גדול, כך שיש נוכחות גם לישיבה כזו. אבל לא אתעקש על עמדתי כל עוד לא יהיה כתוב בערך שום דבר בעל משמעות. אני ואתה - שיחה 00:28, 21 במאי 2010 (IDT)
אני Barakbuchnik1 בתור זה שיזם את העלאת הערך לויקיפדיה רואה לנכון להוסיף את דעתי מדוע ערך זה הוא חשוב. א. זו ישיבה נוספת שקיימת וכל ישיבה מהווה משהו יחודי שלא נמצא בשום מקום אחר אבל זה ממש לא מספקי וזו לא הסיבה. ישיבת נעם שיח היא ישיבה יחודית המובילה סגנון לימוד ותפיסת עולם המתאימים לתלמידים שחיפשו משהו אחר שלא היה קודם לכן בצורה כזו בעולם הישיבות. בפיסקה השנייה שמשום מה הורדה "דמותה של הישיבה" ניתן לקרוא על כך. אני קטונתי מלהסביר מעבר למה שכתוב, אבל אני בטוח שהיחודיות של הישיבה והאמירה הכמעט מהפכנית הזו משמעותיים וערכיים יותר מהרבה ערכים אחרים.
- ברק, הפסקה שניסית להכניס היא מופשטת ביותר. היא מתאימה אולי לפרסומים של הישיבה (גם זה לדעתי בספק) אבל לא לאנציקלופדיה. כאן אנו עוסקים בעובדות ברורות ולא בניסוחים כמו "מטען פנימי חזק מאוד של שאיפות גדולות לקדושה ולרוחב דעת". על כל ישיבה יהיה מי שיאמר את זה, זה סובייקטיבי לגמרי. אי אפשר למדוד מטענים פנימיים ולדרג אותם. נרו יאיר • שיחה • י"ד בסיוון ה'תש"ע • 10:41, 27 במאי 2010 (IDT)
נראה לי שכל ערך שיש לו חשיבות יחודית [כלומר שאינו סתם עוד דבר באותה קבוצה מוכרת] שווה שיהיה נגיש לציבור. למי שמתעניין בגוני ישיבות שונות יש משמעות רבה לישיבה הזו עקב סגנונה המיוחד והמטרות שהציבו לעצמם המקימים.
כפי שאני מכיר את נעם שיח זה מקום שאפשר להגדירו כ:"אוסף של אנשים עצמאיים". מה שאומר שאין מסגרת מחייבת לגמרי ויש דגש על נתינת מקום להתפתחות אישית. ישנה הדגשה נוספת על העמקה רוחנית כתוכן חי - לא כידע רציונלי הנמצא מחוץ לאדם ורק ניתן להבנה אלא כמשמעות, כחוויית המציאות.[למשל אדם ששמח אינו מבין שמחה אלא חי-מרגיש, וכך גם רצון ומוסר.] אפשר לומר ששמים שם דגש על ה"מדעים הנחוצים" (מאמרי הראי"ה עמ' 10, תלמים) שהם תכנים הנוגעים לחיים ולא מנותקים. הרעיון הוא שלימוד אמונה חי ונוגע לרבדים העמוקים של האדם הוא דרך החיים הנכונה, ידע מדעי רגיל משנה את החיים רק ברובד החיצוני שלהם ואינו עונה על הצימאון הפנימי לחיות בגודל ובחופש.לפי מה שכותב הרב קוק[אורות, זרעונים א' - "צימאון לאל חי"] ישנו צימאון פנימי לאלוקים המטריף את העולם כולו כיון שאין מחפשים בכיון הנכון או מייאש את המחפשים בכיוון כי אינו מושג. הפתרון לכך הוא הנושא של כל למוד האמונה ושל החיים בכלל ושייך לשיטה של:"הכל באלוקות".
לצערי כרוך בכך סוג של ערפול בסגנון ההסבר ולכן אינני מכיר מספיק את דרך החשיבה הזאת וגם הגדרת המטרות עלולה להישמע מעט מטושטשת, אני מקווה שהערך יוחזר בניסוח קצת יותר סביר. זהו ערך שאם יוסבר היטב יהיה ראוי לתפוס מקום מכובד בין שאר הישיבות שכן מופיעות.