שיחה:סובלימציה

שם הערך

תגובה אחרונה: לפני 15 שנים9 תגובות5 אנשים בשיחה

כל הכבוד לחנן על הערך. שאלה: למה לא לקרוא לו במונח העברי "עידון"? תודה, Ravit - שיחה 12:12, 18 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

תודה רוית. לי היה נדמה שמשתמשים במושג סובלימציה הרבה יותר מאשר עידון. מידיעותייך בתחום הפסיכולוגיה, האם ראית שימוש נרחב במילה "עידון" ולא בסובלימציה? אם כן, אין לי התנגדות להעברה. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 21:41, 19 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

ואם כבר, האם המראה (פיזיקה) היא הוראה נפוצה יותר של המונח "סובלימציה" מאשר המושג הפסיכולוגי? מסופקני. אביעדוס • ג' בטבת ה'תש"ע • 21:59, 19 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

ברור שסובלימציה יותר נפוץ בשימוש, אבל חשבתי שאם יש מונח עברי יחסית ידוע ומוכר אז הוא יועדף בוויקיפדיה על פני השם הלועזי. אם לדעתכם כאן זה לא המקרה, אין לי שום בעיה עם זה, סתם תהיתי. (ולצערי אין לי מושג לגבי המראה (פיזיקה)). Ravit - שיחה 19:47, 20 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

אפשר לשאול עוד כמה ויקיפדים לדעתם. לגבי דברי אביעד- מייד אתפנה ליצור דף פירושונים כיאות. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 22:22, 20 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

במקרה ספציפי זה - "סובלימציה". זו המילה המוכרת והמקובלת מבחינה מקצועית. ‏Danny-w‏ 20:14, 26 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

יותר מזה - אני מציע שסובלימציה במשמעות עידון יהיה הפירוש הראשי, ויהיה שם "פירוש נוסף" שיפנה להמראה (פיזיקה). הביטוי "סובלימציה" עבור המראה הוא מקצועי מאד, בעוד הביטוי "סובלימציה" עבור המונח הפסיכולוגי הוא הביטוי ה"עממי" (עד כמה שזה יכול להיות עממי...). מה דעתכם? טוסברהינדי (שיחה) 22:06, 29 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

מבחינתי אין בעיה. Ravit - שיחה 18:22, 30 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

אחכה קצת ואעשה זאת. טוסברהינדי (שיחה) 21:59, 30 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

דברי חז"ל

תגובה אחרונה: לפני 14 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

הי. היום הוספתי מובאה מהגמרא, המראה את שיטת חז"לינו בדבר העידון-סובלימציה. אני חושבת שזה יפה לראות מקור קדום. אני חושבת שזה היה בהחלט קשור לערך. אשמח לדעת למה העריכה בוטלה. תודה. המשך יום נפלא! :)

אני מניח שהדברים נמחקו כי לא הייתה הפרדה ברורה בין תורת הפסיכואנליזה לדברי חז"ל. אני מקווה שהניסוח האחרון מסדיר את העניין. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:13, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה

משוב מ-27 בינואר 2014

תגובה אחרונה: לפני 11 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

מסובך..... 95.86.105.118 17:08, 27 בינואר 2014 (IST)תגובה

משוב מ-27 בינואר 2014

תגובה אחרונה: לפני 11 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

מסובך..... 95.86.105.118 17:08, 27 בינואר 2014 (IST)תגובה

הוספת שני מקורות לערך

שלום, ראשית, קראתי בעיון את הערך והוא מקיף את הרעיון הכללי של המושג "סובלימציה" או בשמו העברי "עידון". יחד עם זאת, אשמח להוסיף הצעה לשני מקורות שיכולים לשפוך אור נוסף על הערך.

המקור הראשון הוא מכון טמיר לפסיכותרפיה, שמציע שתי נקודות חשובות: 1. סובלימציה הוא אינו מנגנון הגנה מולד, כי אם מתפתח, במקביל להתפתחות הילד והפנמתו את נורמות החברה בה חי. 2. חלוקה לסובלימציה מודעת ולא מודעת. להלן קטע מהאתר: "חלק מתהליכי הסובלימציה הינם מודעים, למשל כשאנו כועסים מאוד על מישהו ובליבנו אומרים לו דברים קשים מאוד, אך בפועל נעדן את המילים שיוצאות מפינו על מנת לא לפגוע או להחריף את המצב. כלומר, אנו יודעים שאיננו יכולים להגיד את הדברים כמו שעוברים במוחנו, ולכן אנו מעדנים אותם. לצד אלה, תהליכי סובלימציה רבים הינם בלתי מודעים, אלה הם מנגנוני ההגנה, אשר מעדנים את הדחפים הקיימים בקרבנו, להם אנו כלל איננו מודעים". קישור: https://www.tipulpsychology.co.il/articles/sublimation-defense-mechanism.html

המקור השני הוא האתר של יעלה ורטהיים, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית העובדת בישראל. ורטהיים מתייחסת לאספקט נוסף של סובלימציה, והוא "ביצירת פתרון יצירתי ומקובל חברתית לקונפליקט פנימי בין דחפים פרימיטיביים לבין מוסכמות וערכים". בנוסף, ישנן דוגמאות: "למשל, רופא מנתח או לוחם, שמעדנים רגשות סדיסטיים ונותנים להם ביטוי ופורקן אשר תואמים לדרישות תפקידם".

קישור: https://www.psysite.co.il/single-post/2016/09/02/defence-mechanism

בתודה, מאיר