שיחה:עקרון החוקיות

הפסקה הבאה: "השופט אשר דן גרוניס הביע את עמדתו שעקרון החוקיות צריך להשפיע גם על פרשנות החוק הפלילי, אותו אין לפרש באופן מרחיב. אולם עמדתו זאת היתה עמדת יחיד ושמונת עמיתיו באותו דיון חלקו עליו " נמחקה מהערך בטענה שמדובר "באמרת אגב בת פיסקה אחת בפסק דין של מאה עמודים. זניחה לחלוטין. אין כל סיבה לאזכרה". דברים אלו כמובן שגויים. המדובר בנושא שמצוי בדיון בין משפטנים, וראוי לעיין למשל ב:

• בועז סנג'רו "פרשנות מרחיבה בפלילים?! האומנם "אין מחוקק מבלעדי המחוקק ולו בלבד נתכנו עלילות החקיקה"? על נשיא בית המשפט העליון כמחוקק-על והספד לכלל הפרשנות המצמצמת" עלי משפט ג(1) 165 (2003)
• מרדכי קרמניצר וליאת לבנון "בית המשפט כמסייע לדבר חקיקה – על הסיוע לדבר עבירה ועל הפרשנות בפלילים" מחקרי משפט יז 403 (2002)).

יש מקום להרחיב את הנושא ולתת לו פרק שלם שידון בנושא ויביא את עמדת המתנגדים שהם הרוב הקובעים שהפרשנות צריכה להיות תכליתית, כפי לשון החוק. יש גם להסביר האם עמדת המתנגדים היא שלשון החוק גובר על עקרון החוקיות או שהם חולקים על הטענה שפרשנות דווקנית נובעת מעקרון החוקיות.

בינתיים יש את ההערה הזאת התורמת לקורא המתעניין להכיר את הנושא ולחפש הלאה. מחיקתו של המשפט אינו תורם דבר. אבקש להשיבו. עדירל - שיחה 20:51, 1 ביולי 2010 (IDT)

המדובר בפיסקה אחת בפסק דין בן מאה עמודים. הפיסקה זניחה לחלוטין, נמצאת בשולי דעת מיעוט של שופט אחד בין תשעה. אם יש דיון בין משפטנים - ניתן להביא את עיקריו. השיטה של להביא ציטוט מפסק דין התלוש מהקשרו, רק בשל כך שהוא מופיע באינטרנט ויש אליו גישה, אינה טובה. אין להביא ציטוט מפסק דין אם פסק דין זה אינו בעל חשיבות בנושא. בית המשפט העליון מוציא מדי שנה מאות ואולי אלפי פסקי דין. כל אחד ואחד מהם יש בו איזה אמירה עקרונית באשר לדבר מה שניתן לכתוב עליו ערך בוויקיפדיה. הבאת פסקי דין אלו תכביד על הערך. פסק דין יש להביא אם בדרך של הפניה או איזכור או קישור, אם הוא חשוב - אם הוא מצוטט (בהקשר של הערך) בפסקי דין אחרים, או במאמרים משפטיים, אם שינה הלכה, אם חידש הלכה וכו'. אין כל סיבה להביא בערך (בו לא מאוזכר אף פסק דין אחר) אמרת אגב מדעת מיעוט בפיסקה אחת מתוך מאה עמודים של פסק דין. זה לא תורם כלום לקורא, זה מטעה אותו, זה מכביד עליו. אלמוג 21:00, 1 ביולי 2010 (IDT)

אתה שוב ושוב נדבק לטענה הזאת שיש לפסקי דין איזשהו מעמד אחר מכל מקור אחר ושימוש בהם כמקור אינו ראוי אלא אם לפסק הדין יש משמעות עקרונית. עמדה זאת בעייתית ביותר ולא ניתן להצדיקו. ראשית, מה קורה כאשר פסק דין הוא מקור בנושא לא משפטי. פסק דין אפרורי המסכם את תולדותיו של יישוב נניח, האם גם אז לא נזכיר את פסק הדין כי אין לו חשיבות? מה נגרע פסק דין שנכתב על ידי שופט שאמון על בדיקת העובדות על פני שימוש בעיתון כמקור דבר שרווח כאן למאות ולאלפים? האם גם לגבי עיתונים נבחר להביא רק כתבות שיש להם חשיבות מיוחדת בעולם המשפט?

בעניינים שלמשפט, כמו כל עניין אחר, תפקידינו להביא לקורא את המידע הרלוונטי ללא קשר למה הוא מקורו. אין מגבלה רק להביא מקורות מעולים שכן אין מדרג כזה למה הוא מקור מעולה ומה איננו ואין לנו אפשרות לחכות עד שמישהו שהוא מומחה במשפט יבוא ויכתוב את הערך המושלם. ראה את הערכים בענייני משפט שאתה כתבת שכבר חמש שנים מכילים שגיאות עובדתיות, מבנה שגוי, התמקדות בטפל וניסוחים קלוקלים כאבן שאין לה הופכין ואיש אינו מתקן אותם.

הפניתי אותך ללפחות עשר שגיאות ובעיות עריכה חריפות בערכים בענייני משפט שאתה כתבת. אני מציע שתלך ותשפר אותם במקום לבזבז את זמנך בהצקה לכתיבה שלי. משתמש:דוד שי תיקן את אחת הטעויות הבולטות שלך, אבל יש עוד רבות וכמי שמקנא כל כך לערכי הויקיפדיה ראוי שתשקיע זמן בתיקון השגיאות והניסוחים הקלוקלים שאתה פזרת ביד רחבה, במקום להפריע לי להרחיב את הויקיפדיה במידע חשוב. אם אתה זקוק לרשימה של בעיות בערכיך תודיע לי ואשלח לך אותו, אבל מהכרות עם ערכיך איני חושב שיש לך צורך בכך. הרי שני הערכים המומלצים שלך בענייני משפט הם בעייתיים, קל וחומר לשאר. עדירל - שיחה 21:14, 1 ביולי 2010 (IDT)

ירידה זו לפסים אישיים סיימה שיחה זו, מבחינתי. אלמוג 21:18, 1 ביולי 2010 (IDT)

אתה מתעקש לטעון שידיעותיך האישיות מקנות לך מעמד מיוחד כ"מומחה" המבין יותר מההדיוטות. כדי לקדם את הדיון אין לי ברירה אלא להראות כפי שהראיתי כאן ובמקומות רבים אחרים, שאין לטענות אלו שחר. עדירל - שיחה 21:24, 1 ביולי 2010 (IDT)

תבנית השכתוב

החלק הנוגע למשפט הפלילי חלקי, טועה ומטעה. ל"עקרון החוקיות" במשפט הפלילי היסטוריה ארוכה הן במשפט העמים (Nullum crimen sine lege) והן במשפטנו, הרבה לפני חקיקת החלק המקדמי לחוק העונשין ב-1994. הרוצה לכתוב על נושא זה צריך להתחיל מכמה עקרונות בסיסיים במשפט, ולהמשיך משם הלאה. יש לתת את הרציונל לעקרון החוקיות - והשלכותיו - פומביות החוק, פרשנות דווקנית, איסור חקיקה פלילית רטרואקטיבית. החלק מתמקד בוויכוח בפסיקה, הנוגע לאחד מאלמנטים אלו בלבד, המתואר בשניים שלושה פסקי דין מהשנים האחרונות, וככזה אינו מראה את שרשיו האמיתיים של הוויכוח. גם הוויכוח מתואר שלא כהלכה, ומילת הבסיס "פרשנות תכליתית" אינה מופיעה בהקשרה הנכון, ואין בה דיון נכון. על מנת לכתוב החלק כהלכה יש לעיין במקורות הבאים:

• יובל לוי, "היבטים על עקרון החוקיות בדיני עונשין", עיוני משפט כרך ד' (שני חלקים בעמ' 22 ועמ' 272).
• בועז סנג'רו, "פרשנות מרחיבה בפלילים", עלי משפט ג' תשס"ג, עמ' 165.
• אהרון ברק, "על פרשנותה של הוראה פלילית", מחקרי משפט יז', תשס"ב, עמ' 347.
• מרדכי קרמניצר, ליאת לבנון, "בית המשפט כמסייע לדבר חקיקה", מחקרי משפט יז תשס"ב, עמ' 403.
• ש.ז. פלר, "יסודות בדיני עונשין", תשמ"ד.

כרגע המדובר בפיסקה חלקית, לא ברורה, ומאוד מטעה.

אלמוג 04:31, 2 ביולי 2010 (IDT)