שיחה:ערי הלויים

ביקורת עמיתים

תשמע, זה ערך מעניין ומושקע, ולא רע בכלל, אבל רחוק משלמות, לצערי. אני אלך לפי חלוקת הפרקים בערך. אבל לפני זה, הבעיה המרכזית שאני מוצא בערך זה שלא ברור לי מה זה ערי כהנים (). זה מוזכר כמה פעמים, ולא ברור- מה, זה ערי לווים מסוימות? או נפרדות? מה הקשר? מעורפל מאוד.

פתיח

• כמו כל הכתוב בתנ"ך, זה לא עובדה היסטורית. הייתי מוסיף איזה הערה על כך ש"הצטווה" זה בעיני המסורת, אך לא מצאתי ניסוח מתאים.

מקור המצווה

• אני שמח שמופיע במקום זה וזה, אבל מה אם אני עצלן? דורש הרחבה. בכל אופן, שם כתוב "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. ב צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. ג וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם. ד וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב. ה וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת-פְּאַת-קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת-פְּאַת-נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת-פְּאַת-יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים. ו וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ-עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. ז כָּל-הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת-מִגְרְשֵׁיהֶן. ח וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם."

נראה לי שראוי לכלול את הציטוט בערך תוך הסבר על משמעותו (בכל זאת, שפה תנ"כית). אם תרצה, תוכל למצוא כאן את הפרק ב"מאגר ספרות הקודש" של סנונית, כך שאם תלחץ על הלשונית "פרשנים" תמצא הסברים של פרשנים מסורתיים על הפסוקים. אני לא יודע אם כבר לקחת מידע משם. אם לא, ההסברים כתובים בעברית ישנה ומסובכת של פרשנים, ועליך מוטלת המשימה להבין אותם, בהצלחה

• "הפרקים האחרונים בפרשה זו"- אילו פרקים?

מטרת הערים לדעתי פרק זה קשור קשר הדוק ל"מקור המצווה", וניתן לאחד ביניהם. כלומר, לעשות פרק כולל שיסביר מאיפה זה בא, למה וכמה. בין אם כן ובין אם לא, רצוי להרחיב ולתת דעות שונות אם יש. דוגמה מופתית לאיך פרק כזה צריך להיכתב אפשר למצוא בערך המצוין סוכה בפרק על טעמי עשיית הסוכה.

ייחודן של ערי הלווים

• ייתכן שעניין הרמב"ם שייך ל"מטרת הערים". בפרק זה אמורות להיות מרוכזות המצוות שיש לקיים לגבי ערים אלו. אין עוד?
• "מתוך 48 הערים הללו, 6 ערים שימשו כערי מקלט, והם: קדש, שכם, קרית ארבע, בצר, ראמות וגולן[5], אך לדעת הרמב"ם[6], יתר ערי הלויים גם משמשות כערי מקלט"- הווה ועבר באותו משפט. בחר זמן אחד, אני הייתי הולך על עבר.

הערים

• זה מעט מייגע להשוות בין שתי הטבלאות, תוכל לציין את ההבדלים?

ערי הלויים במהלך הדורות

• "ישנן דעות שסוברות"- דעות של מי?

ראו גם

• מחקתי את סעיף ה"ראו גם" כי כל הערכים שהיו בו קושרו כבר בערך. די מגפת ה"ראו שובים"!

לקריאה נוספת+הערות שוליים+קישורים חיצוניים

• סחטיין עליכום! הרבה מקורות, אהבתי את ההשקעה בציונם.

לסיכום

נהנתי לקרוא את הערך, אבל יש בו עוד נקודות לשיפור. אני לא מבין בזה, אבל סביר להניח שיש עוד התפלפלויות חשובות בנושא שלא הוצגו כאן. דוגמאות לערך מפורט שאהבתי בנושא קרוב (מלבד סוכה שציינתי קודם): אפשר לצמצם?, שאפשר ללמוד ממנו איך לתאר ויכוחים הלכתיים. נוי - שיחה 15:11, 17 ביולי 2008 (IDT)

תודה על הביקורת. אני מתכוון לסמן ב-V את מה שעברתי עליו ותיקנתי אותו בערך בהתאם. ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk)‏ ט"ו בתמוז ה'תשס"ח 11:27, 18 ביולי 2008 (IDT)

ביקורת נוספת

הערך מבוסס כולו על מקורות תנ"כיים ומשנאיים. האם אכן הייתה קיימת במציאות תופעה של "ערי לויים" שיש לה איזה שהן עדויות ארכיאולוגיות בשטח? האם אכן הייתה התיישבות יהודית בערים המוזכרות בתקופת השופטים ובתקופת בית ראשון? האם יש זיהוי באתרים הקיימים כיום לערים המוזכרות בתנ"ך? האם הזיהוי וודאי? מהם המקורות לזיהוי המופיע במפה (לפחות לגבי זיהויים אלו דרושה הרחבה רצינית, שלא לומר פרק או מספר פרקים נוספים לערך). חיונית לערך התייחסות חוץ תנ"כית, כתובה (לא אינטרנטית) בתור אסמכתא לזיהוי הערים במפה. אני יכול לחשוב על "אנציקלופדיה מקראית" ו"אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגית בארץ ישראל" כמקומות ראשוניים שאפשר לפנות אליהם. וודאי שיש מקורות רבים נוספים. רעיון נוסף - האם הרעיון של "ערי לויים" קיים גם בתרבויות אחרות (ודאי שכן - דלפי למשל). האם לא ראוי לערוך סקירה השוואתית? ללא התייחסות לעניינים אלו הערך חסר מאוד. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 08:56, 18 ביולי 2008 (IDT)

ערים גדולות

"ערי הלויים שהיו שייכים לכהנים נקראו גם ערי כהנים". ערים לא שייכות? זה לא בנקבה?
בנוסף, הצעות לשיפור לגבי התרשים: פונט ידידותי יותר, הבדל גדול יותר בין עיר מקלט לעיר לויים רגילה (צבע שונה אולי) ואפשרות למפה אינטרקטיבית שתפנה אל הערך של העיר כאשר לוחצים עליה במפה. נעה - שיחה 20:28, 18 ביולי 2008 (IDT)

השינויים המוצעים תוקנו. ‏Yes, This is me‏ • ‏(and my talk)‏ י"ז בתמוז ה'תשס"ח 17:08, 20 ביולי 2008 (IDT)

ישנו כלל דקדוקי "כל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו" שמוזכר אצל האבן עזרא (לא זוכר בדיוק, גוגל בטח יודעת ;) מה גם שבתנ"ך מילים לדומם מוזכרות בהרבה מקומות כזכר ונקבה Sniff - שיחה 11:47, 28 באוקטובר 2011 (IST)

פיצול

אני מציע לפצל מהערך את התוכן אודות ערי הכהנים אל ערך בפני עצמו--פרץ הכהן • שיחה •הנך מענג שבת בבשר בקר? וודא שהוא גלאטט מחשש גזל• י"ז באלול ה'תשע"א • 02:04, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

האם, כהן יקר, תוכל להסביר ולהרחיב גם על מה ולמה? טישיו - שיחה 02:16, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

מעמד ערי הכהנים די חשוב כערך בפני עצמו (ולא בכוונה לגרוע ח"ו מכבוד ערי הלויים)--פרץ הכהן • שיחה •הנך מענג שבת בבשר בקר? וודא שהוא גלאטט מחשש גזל• כ' באלול ה'תשע"א • 23:51, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

פיצול ערך אינו קשור לחשיבות. האם המידע או ההלכות שעל ערי הכהנים שונה? ובמה? -- טישיו - שיחה 01:58, 19 בספטמבר 2011 (IDT)

הם שונים בכמה גוונים, הדוגמא הבולטת היא ברמת שמירת דיני טומאה וטהרה (כגון האיסור לגדל תרנגולים). וגם שעריהם נחלקו ראש וראשון על ידי יהושוע -עוד לפני חלוקת ערי הלויים--פרץ הכהן • שיחה •הנך מענג שבת בבשר בקר? וודא שהוא גלאטט מחשש גזל• ה' בחשוון ה'תשע"ב • 00:29, 2 בנובמבר 2011 (IST)

אני מציע שתפתח ערך נפרד בארגז חול, ותראה לנו דוגמא. השאלה היא כמה כמות החומר ועד כמה הנושא נפרד. טישיו - שיחה 01:16, 2 בנובמבר 2011 (IST)

אני חושב שלא צריך לפצל את הערך כי א. כי כך יהיה יותר קל למצוא את הערך בחיפוש ב יש ערכים יותר גדולים ועם יותר נושאים שאותם לא פיצלו--יא"ב - שיחה 18:27, 23 בנובמבר 2011 (IST)

דברי הרמב"ם בהערה 9 הם דברי הגמרא

במכות דף י ע"א 213.57.103.18 21:55, 21 בנובמבר 2022 (IST)