שיחה:פרדס (יהדות)
הזדעזעתי באופן כללי מהתוית ששמה: "סגנון של ספרות יהודית עליה מדובר ולא של אנציקלופדיה". את הביקורת על כך כתבתי בבלוג שלי --הר איתן 18:02, 7 בינואר 2007 (IST)
טעות נוראית ומצחיקה[עריכת קוד מקור]
חז"ל היו קיימים הרבה שנים לפני המצאת השפה האנגלית. ―95.86.117.124 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- קרא/י את המשפט היטב: ”מקור המילה "פרדס" הוא מן השפה הפרסית, בפירוש הפשוט של פרדס - גן עצים. המילה חדרה הן לשפה העברית והן לשפות נוספות, כגון האנגלית, שבה [...] המילה "paradise"...” הטענה היא בסך הכול למקור משותף. אביעדוס • י"א בטבת ה'תש"ע • 20:21, 27 בדצמבר 2009 (IST)
- למיטב זכרוני בתרגום השבעים נקרא גן העדן במושג היווני המקביל ל־paradise ופרדס.
טעות גסה במאמר[עריכת קוד מקור]
הטענה שהרמב"ן חילק את המילה העתיקה בגמרא "פרדס" לארבעה חלקים לפי שיטת הנצרות, היא טעות גסה, שאינה מופיעה גם בויקיפדיה האנגלית, ובשום שפה או ספר (גם לא באינציקלופדיות העבריות המתארות את הרמב"ן). נראה שטענה זו הופיעה מדעתו האישית של כותב המאמר. טענה זו גובלת בבורות בהיסטוריה ויהדות, ונסביר מדוע: (1) ראשית, הרמב"ן התנגד בצורה חריפה מאוד לנצרות וערך דיונים רבים נגד כמרים והכנסייה הנוצרית, כך שלא סביר מבחינה השקפתית שהוא ישאל מהנצרות מושגים ופרשנות ליהדות... הכותב לא בקיא בהיסטוריה וחייו של הרמב"ן. (2) שנית, הנוצרים אינם באמת מחלקים את פרשנות הברית החדשה לארבעה חלקים כפי שכתב הכותב, וגם אם היו נוצרים מעטים שנהגו כן, לא היתה זו מוסכמה בנצרות ולא ניתן לומר שהרמב"ן העתיק זאת מהנצרות. מה גם שלנצרות היתה רק פרשנות אחת, והיא פרשנות הכנסייה הקתולית הנוצרית, שלא חילקה מעולם את פירושיה לארבעה יסודות או רובדים, וגם לא הצהירה על כך מעולם. 3) הרמב"ן חי במאה ה-13 אחרי הספירה, ואין מקורות נוצריים מוקדמים יותר המחלקים את הפרשנות הנוצרית לארבעה רובדים. חובת ההוכחה נמצאת כמובן על הטוען להעתקה שכזו, כי לא יתכן שה"העתק" מוקדם יותר מה"מקור". (4) ההפרכה הגדולה ביותר לטענה זו, נמצאת בעובדה שפרשנות התורה של חז"ל עסקה ב"פשט, רמז, דרש וסוד" בדיוק לפי חלוקת "הפרדס", וזאת לפני יותר מ-1500 שנה בקירוב. צורת פרשנות זו מצאנו בכל מסכתות הש"ס, ולא ניתן לראות בה צירוף מקרים. ארבעה שיטות אלו מוזכרות לאורך כל הש"ס: אמרו חז"ל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ולכן הם עסקו רבות בהסברים מילוליים והיסטוריים של מילות התורה (כלומר - "פשט"), במקומות אחרים מלמדים אותנו חז"ל סיפורים שונים ולרוב אישיים שלא כתובים במפורש בפסוקי המקרא אך הם מוצאים לסיפורים אלה תימוכין ברמזים דקים המופיעים במילים בודדות בפסוקים (זוהי כמובן שיטת ה-"רמז"), כמו כן חז"ל היו הראשונים לדרוש את התורה לפי כללי דרשות מהן ניתן ללמוד הלכות והגמרא אכן מכנה שיטה זו בשם "דרשות" (וזהו הפירוש השלישי הנקרא בשם "דרש"), רביעית - חז"ל ציינו במקומות רבים בגמרא שישנה תורה נסתרת העוברת במסורה אצל החכמים בלבד המאפשרת להם לתקשר עם עולמות עליונים, הגמרא עצמה מספרת לעיתים על עולמות עליונים, מלאכים וסתרי תורה (כשהגמרא מזכירה רובד זה בתורה, היא השתמשה בביטויים כמו "פרדס" או "מעשה מרכבה", וכאן נמצא כמובן הרובד הרביעי -הסוד). לא ניתן לראות בעובדה זו צירוף מקרים בלבד, כאשר חז"ל עצמם מסרו פרשנות לתורה המחולקת לארבעה חלקים, וארבעה חלקים אלה מתאימים לגמרי לביטויים "פשט, רמז, דרש וסוד", וכפי שרבים מהם נקראים בלשון חז"ל עצמם ("דרשות" לדוגמה, או במקום אחר אמרו חז"ל: "תקופות וגימטריאות - פרפראות לחכמה"). כפי שקל לראות, הגמרא הקדימה כל חלוקה נוצרית, והיא היתה הראשונה לחלק את פרשנות התורה לארבעה רובדים, כך שמבחינה היסטורית חז"ל הקדימו כל מעתיק אחריהם, וסביר הרבה יותר להניח שהפרשנים הנוצרים העתיקו את החלוקה היהודית המצויה בבירור בגמרא, ולא להיפך.
בברכה - דניאל בלס.
- דניאל, מצטער, אך הסברך אינו ברור לי. האם אתה יכול להצביע על מישהו שהשתמש בצרוף שמות פשט, רמז, דרש וסוד לארבעת סוגי הפירושים? (לדוגמה: למה דווקא "סוד" ולא "רז", למה "פשט" ולא "כתיב", ועוד). אתה מספק הסבר אפשרי, אולם כל עוד אתה לא מצביע על שימוש במונח 'פרד"ס' בהקשר הזה, לא אמרת הרבה. Tzafrir - שיחה 17:16, 23 ביוני 2010 (IDT)
לפני תקופה ארוכה ביקשנו מקור לטענה המפוקפקת הזו, ומשלא נמצא היה על המשפט הזה להימחק כבר מזמן. בברכה, ינבושד • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תש"ע.
- על איזו טענה מפוקפקת מדובר? הטענה שהוסרה בעריכה הזו? היא מופיעה בערך רמב"ן, ושם יש לה נימוקים סבירים באופן כללי. בוודאי שנימוקים סבירים יותר מהנימוקים שהובאו כאן לשלילתה. Tzafrir - שיחה 10:49, 27 ביוני 2010 (IDT)
- דניאל בלס היקר, אתה רוצה לפתוח דיון כמה כותב הדברים (במקרה זה עבדך הנאמן) בקי בהיסטוריה וחייו של הרמב"ן? מה גם שלימדונו רבותינו לקבל את האמת ממי שאמרה, ואם לא די לך בעדותי על נכונות הדברים ואתה רוצה לשזוף את עיניו בדברים הכתובים הבאתי לי תנא דמסייע בדמותו של דוקטור עמוס פונקנשטיין בחיבורו התמציתי אך מאיר העיניים "סגנונות בפרשנות המקרא בימי הביניים" בהוצ' משרד הבטחון בפרק י' תחת הכותרת "פרשנותו הטיפולוגית של הרמב"ן". עיין שם ומצא מזור לנפשך. בברכה, אותו אחד שלא בקי בהיסטוריה ובחייו של הרמב"ן...Shayakir • שיחה. 23:57, 29 ביוני 2010 (IDT)
סיפור על הארבעה שנכנסו לפרדס[עריכת קוד מקור]
- אני חושב שמצאתי טעות. בפסקה שמדברת על הסיפור נאמר ש"הרביעי" הפך לכופר, הכוונה האמיתית היא "השלישי"?
- לפי הכתוב הבנתי שהרביעי הוא זה שיצא בשלום והוא גם האחרון שנכנס.
יום טוב.EsB - שיחה 23:52, 1 בינואר 2012 (IST)
הפסקה השנייה[עריכת קוד מקור]
האם הרמב"ם מתכוון לפרדס במובן של חוכמות חיצוניות או של תורת הסוד? זה לא ברור מהפסקה. Tzafrir - שיחה 15:14, 8 בנובמבר 2012 (IST)
משוב מ-12 בנובמבר 2013[עריכת קוד מקור]
לא מפרט מספיק 5.28.151.129 08:37, 12 בנובמבר 2013 (IST)
משוב מ-12 בדצמבר 2014[עריכת קוד מקור]
ההסבר קלוש: "ייתכן שדבר זה יכול להסביר את הקישור שנעשה בדברי חז"ל בין הפרדס לבין תורת הסוד". מה בין גן עדן לתורת הסוד? 87.68.29.205 10:43, 12 בדצמבר 2014 (IST)
- אני מסכים, אבל לא יודע מספיק כדי לתקן. הנה התחלה. לפי ספר שיש לי של רחל אליאור (ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה), במבוא היא כותבת שהמונחים "מרכבה", "פרדס", "היכלות ורזים" ועוד מופיעים כבר במגילות ים המלח במשמעות דומה לזו של ספרות ההיכלות והמרכבה. בספרות זו (ליתר דיוק: בהיכלות זוטרתי) יש גרסה מורחבת של סיפור הארבעה שנכנסו לפרדס. חיפוש זריז ולא מקצועי ולא העלה אזכור ל"פרדס" במגילות ים המלח.
- הקשר: חלק לא מבוטל מהספרות המיסטית הקדומה התמקדה ב"ירידה במרכבה" - ניסיון להגיע ל"היכל" של האל. יש בהם תיאורים שהם מצד אחד מוחשיים ומצד שני בלתי מושגים (ר ספר שיעור קומה). Tzafrir - שיחה 12:23, 13 בדצמבר 2014 (IST)
משוב מ-30 בדצמבר 2015[עריכת קוד מקור]
ערך מעולה מעניין 176.13.6.253 22:34, 30 בדצמבר 2015 (IST)
רבי עקיבא וחכמים הלקו את חנוך?[עריכת קוד מקור]
אלמוני מחק פסקה שנראתה לו שגויה. אלמוני אחר שחזר. אבל כבר הפסקה שלפניה נראית לי מוזרה. האם יש גרסה של סיפור הארבעה שנכנסו לפרדס שבה מי שמלקים את המלאך ומעמידים אותו במקומו הם חכמים ולא מלאכים אחרים? Tzafrir - שיחה 06:28, 14 בספטמבר 2016 (IDT) בוודאי שלא! המלאך שהצליף במטטרו"ן הוא המלאך הקדוש ענפיא"ל (אחת מתוך 8 המלאכים שנמצאים בדרגה יותר גבוה מהמלאך מטטרו"ן)
מטטרו"ן[עריכת קוד מקור]
יש כמה טעויות שאשמח שתשימו לב אליהם-המלאך מטטרו"ן לא נהרג מההצלפות. בגלל שמטטרו"ן היה בעבר בן אדם (חנוך),אז נשארה לו צורה של אדם,ובגלל שהיו לו ברכיים (בשונה משאר המלאכים)-הוא ישב על כיסא כבוד משלו. כשאלישע ראה את מטטרו"ן יושב (כמו אלוקים)-אלישע חשב שיש "2 רשויות" בשמיים,ובגלל זה הוא כפר,ואז בא המלאך ענפיא"ל (אחד מתוך 8 השרים הקדושים) והצליף במטטרו"ן 60 הצלפות של אש ("פולסא דנורא" זה "הצלפת אש"),וכתוצאה מההצלפות-הרגליים של מטטרו"ן נהיו ישרות,ואז הוא לא היה יכול לשבת יותר 5.28.148.228 22:30, 4 בדצמבר 2016 (IST)
בן עזאי[עריכת קוד מקור]
וזה יהיה נחמד אם מי שכתב בוויקיפדיה את הערך "פרדס" יוסף על סיבת המוות של בן עזאי-מעל כדור הארץ יש 7 רקיעים. בן עזאי הגיע לרקיע השישי. ברקיע השישי-יש אבני שיש טהור (שנראים בדיוק כמו מים). אחד המבחנים העליונים זה "מבחן המים" הזה. בן עזאי נכנס לרקיע השישי,וחשב שזה מים ("מים הללו מה טיבן"),ולאחר מכן באו מלאכים וכרתו את הראש שלו. לכו רבי עקיבא הזהיר את תלמידיו-"כשאתם באים אל אבני שיש טהור,אל תאמרו מים מים,כי אין שם מים". אחרי שאלישע בן אבויה הצליח לעבור את מבחן המים,הוא ראה שבפתח הרקיע השביעי עומדים 2 מלאכים,ואמרו לו-"בוא,היכנס. אתה ראוי". אלישע בן אבויה ידע שזה עוד מבחן ("מבחן ההשתהות"). אם המלאכים אומרים בהתחלה-"תיכנס"-צריך לסרב,כשהם אומרים בפעם השנייה "תיכנס"-נכנסים. אם נכנסים בפעם הראשונה שהמלאכים אומרים "תיכנס"-העונש הוא סריגת הגוף במסרגות ברזל (כי הניסה על ההתחלה מראה על גאווה). כשאלישע בן אבויה הגיע לרקיע השביעי-הוא הגיע בשעה שהמלאך מטטרו"ן ישב על כיסא כבוד,ומשם כבר הסיפור ידוע... 5.28.148.228 22:43, 4 בדצמבר 2016 (IST)
הערות[עריכת קוד מקור]
מקווה שתשימו לב להערות 5.28.148.228 14:24, 9 בדצמבר 2016 (IST)
שגיאת שפה[עריכת קוד מקור]
רבע שיטות הפרשנות לא: ארבעת שיטות הפרשנות...132.72.14.177 19:49, 11 ביוני 2018 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפרדס (יהדות) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.hashefa.co.il/document/68678,0,10.aspx נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20131006161517/http://www.hashefa.co.il/document/68678,0,10.aspx לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:53, 14 באוקטובר 2022 (IDT)
מטעה לכתוב שחז"ל התיחסו לפרדס כאל "ענינים קבליים"[עריכת קוד מקור]
מקובל במחקר שהקבלה כזרם מיסטיקה יהודי הופיעה לראשונה במאות הי"ב והי"ג. בערך כתוב שחז"ל התיחסו ל"עניניים קבליים" במסגרת פרדס התורה, וזה מטעה את הקוראים לחשוב שהקבלה כפי שהיא מוכרת מן הזוהר ואילך היתה קיימת כבר בימי חז"ל. נכון יותר לכתוב "ענינים מיסטיים" או משהו דומה, אם כי, גם המינוח הזה לא נקי מבעיות, אבל הוא לפחות לא מטעה כמו הניסוח הנוכחי. Reader7466 - שיחה 09:26, 8 בינואר 2024 (IST)