ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה

היכלות זוטרתי מעשה מרכבה היכלות רבתי שיעור קומה

ספרות ההיכלות והמרכבה היא אוסף של חיבורים יהודיים מיסטיים, שהתגבשו באופן הדרגתי במהלך שלהי העת העתיקה והתקופה המוסלמית המוקדמת (בין המאות השלישית והתשיעית לספירה). חיבורים אלו המשיכו להיות מעובדים ומשוכתבים על ידי סופרים וחכמים יהודיים לאורך ימי הביניים ועד לתקופה המודרנית המוקדמת (900-1500 לספירה).

אף שספרות ההיכלות מכילה חומר שמקורו בתקופת חז"ל "הקלאסית" (מאות 2-5 לספירה), לדעתה של רחל אליאור ספרות זו התגבשה לטקסטים העומדים בפני עצמם רק בתאריך מאוחר יחסית, לא לפני המאה השביעית, וייתכן שאף במהלך התקופה האסלאמית המוקדמת.

אטימולוגיה ותוכן

המונח "היכלות" נגזר מההיכלות השמימיים בהם יושב האל על כס מלכותו ודרכם עולה החוזה לקראתו ולקראת פמלייתו המלאכית. צורה זו של פרקטיקה דתית וחוויה מכונה לעיתים קרובות "מיסטיקת המרכבה" בשל עיסוקה הכללי בחזון המרכבה האלוהית של יחזקאל (יחזקאל א' וי'; וגם דניאל ז').

ספרות ההיכלות מציגה הנחיות ותיאורים של עליית האדם לשמים וירידת המלאכים לארץ. בשני המקרים, תנועה זו בין העולם הארצי לעולמות השמימיים מושגת באמצעות פעולה אנושית אקטיבית, כלומר, ביצוע מדויק של דיבור וריטואל.

עם זאת, ספרות ההיכלות מקיפה גם טווח אקלקטי של מוטיבים, נושאים וז'אנרים ספרותיים אחרים. בהקשר זה, טקסטי ההיכלות מאופיינים בהיברידיות הז'אנרית והרטורית של הספרות היהודית בשלהי העת העתיקה, כולל אנתולוגיות רבניות קלאסיות רבות שבהן מגוון רחב של שיחים (כגון משפטי, פרשני, נרטיבי וליטורגי) מוצבים זה לצד זה ולעיתים קרובות שזורים זה בזה באופן בלתי נפרד.

חלק ניכר מהחומר המועבר כחלק מקורפוס ההיכלות אינו שייך למעשה לקטגוריה של "מיסטיקת המרכבה", אם מונח זה מובן בצורה צרה כמציין את העלייה השמימית של החוזה דרך ההיכלות השמימיים ו/או את חזונו המכונן של האל היושב על כס מרכבתו. טכניקות מאגיות-ריטואליות שנועדו להשיג את עזרתם של מתווכים מלאכיים למטרות קונקרטיות ולעיתים קרובות למטרות מעשיות למדי, הן מרכזיות באותה מידה למבנה התמטי של רבות מיצירות ההיכלות - ובמקרים מסוימים, אף יותר מכך.

בנוסף, אנו מוצאים בקורפוס זה ז'אנרים רבים אחרים, כגון תיאורים מפורטים של גופו העצום של האל והשימושים הריטואליים שניתן לעשות בשמות איבריו; ספקולציה קוסמולוגית או קוסמוגונית; קטעים פיזיוגנומיים ואסטרולוגיים; ואולי חשוב מכל, מספר רב של קומפוזיציות ליטורגיות-פיוטיות, רבות מהן בצורת פיוטי קדושה הבנויים סביב שלוש הקדושות מישעיהו ו', ג. הטרוגניות בצורה הספרותית ובתחושה הדתית היא תכונה מכוננת של כל יצירות ההיכלות.

לרוב נהוג לחלק את החיבורים לשלוש קבוצות:

קבוצה א'

חיבורים העוסקים במעשה בראשית, אופן התהוותם של העולמות העליונים, המרכבה והמלאכים והנהגת העולם לאחר הבריאה. אחד החיבורים הבולטים בקבוצה זו הוא "ברייתא דמעשה בראשית".

קבוצה ב'

חיבורים מאגיים. רוב החיבורים בקבוצה זו עוסקים בידיעת שמות המלאכים ותפקידיהם, שמותיו של האל והשבעת המלאכים בהם, אופני השימוש בשיקויים, מרקחות ואמצעים פיזיים אחרים כדי להביא תועלת לאדם, הן תועלת לאומית והן תועלת פרטית. החיבורים הבולטים בקבוצה זו הם "ספר הרזים", "חרבא דמשה" ו"הבדלה דרבי עקיבא".

קבוצה ג'

בקבוצה זו נמנה ספר יצירה לבדו, שאין לו שום מקבילה בכל הספרות המיסטית באותה עת. עיקרו של ספר זה מתאר את בריאת העולם והנהגתו כפועלים מכוחן של אותיות האלפבית. מימי הביניים ואילך הפך ספר זה לאחד מאבני היסוד של המיסטיקה היהודית.

המיסטיקה הקדומה מיוצגת בחמישה חיבורים עיקריים, שבכולם היא משולבת במאגיה ובכולם מתואר מסע הנשמה לגן עדן ("ירידה למרכבה") של המיסטיקנים, המכונים "יורדי המרכבה":

• היכלות זוטרתי: מתאר את עלייתו של רבי עקיבא להיכלות העליונים, שם הוא מגלה את השם הנסתר של האל.
• היכלות רבתי: מתאר בין היתר את השירה שאומרת המרכבה לפני הקב"ה כפי ששמע רבי עקיבא, ואת עלייתו של ר' ישמעאל להיכלות העליונים כדי לברר האם אכן נגזר גורלם של עשרת הרוגי מלכות.
• ספר היכלות (ספר חנוך ג'): מתאר את הגעתו של ר' ישמעאל להיכל השביעי שבו הוא פוגש את מטטרון, שר הפנים, המוכר גם בשמו האנושי, חנוך. הלה מספר לו על מבנה העולם העליון ועל קורותיו שלו-עצמו מאז הועלה לשמים על ידי המלאך ענפיאל כדי להלשין על חטאי דור המבול. ר' ישמעאל מתוודע לפרגוד המונח לפני כס הכבוד, מעין מסך קוסמי שעליו מתוארות כל תולדות היקום, ומי שחוזה בו מוכנס לסוד הגאולה המשיחית, רואה את תיאור אחרית הימים.
• מעשה מרכבה: הוא אוסף מזמורים שאומר המאמין בפני האל, או אוסף זמירות של מלאכים.
• שיעור קומה: החיבור הראשון, והיחיד, שנכנס לפרטי תיאורה של האלוהות, ולפיכך הוא אחד החשובים ביותר לא רק במיסטיקה הקדומה אלא גם בקבלה המאוחרת ובחסידות. הספר שמכיל שישה עמודים בלבד, מונה שלוש רשימות: האחת של אברי האל, השנייה של שמותיהם הסודיים, השלישית של מידותיהם - כולן ניתנות לפי עדותם של ר' ישמעאל ור' עקיבא. חוקרים אחדים רואים את מקורו של חיבור זה במדרש שיר השירים. בנוסף לחיבורים העיקריים הללו, ספרות ההיכלות כוללת גם סוגי טקסטים נוספים:
• מרכבה רבה ("המרכבה הגדולה") - מציג טכניקות ופרקטיקות מיסטיות נוספות
• מסורות שר התורה - חיבור המורה כיצד להשביע את "שר התורה" לסייע בלימוד ושימור ידע התורה
• שר הפנים - טקסט שמספק הוראות ריטואליות להשבעת מלאך רב עוצמה
• שיעור קומה - קבוצת טקסטים המתארים את גופו של האל ומידותיובנוסף יש גם את הספרים האלו:
• ראיות יחזקאל
• מסכת היכלות
• ספר הרזים
• ברייתא דמעשה בראשית
• חרבא דמשה
• אותיות דרבי עקיבא
• תוספתא לתרגום יחזקאל
• שבחי מטטרון
• רזו של סנדלפון

מאפייני הטקסטים

בין ספרות חז"ל לבין ספרות ההיכלות והמרכבה יש קרבה רבה והשלמה הדדית, על אף השוני ביניהם. במשנה במסכת חגיגה בפתיחת הפרק השני מובאים האיסורים וההגבלות לדרוש במעשה בראשית ובמעשה מרכבה. התלמוד מרחיב את הסוגיה על משנה זו ומביא את המעשה המפורסם על ארבעה שנכנסו לפרדס. הדמויות המרכזיות בחוג יורדי המרכבה הם רבי ישמעאל כהן גדול, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה. חוג יורדי המרכבה התפתח כחוג בעל נטייה כיתתית ואליטיסטית, אך שלא ככתות אחרות בהיסטוריה שתבעו לעצמן פטורים הלכתיים ופריקת עול המצוות, חוג יורדי המרכבה קיבל אותן ביתר הקפדה, דקדוק וטהרה.

ספרות ההיכלות עושה שימוש נרחב בדמויות רבניות מהעבר הרבני ה"אגדי" כפרוטגוניסטים ודוברים עיקריים. דמויות אלה - בדרך כלל חכמי המשנה רבי ישמעאל, רבי עקיבא ורבי נחוניה בן הקנה (מהמאה השנייה לספירה) - אינן רק הדמויות הראשיות בחלקים הנרטיביים של ספרות זו; טקסטי ההיכלות מייחסים ישירות גם את תוכנם ההדרכתי לחכמים אלה. התחבולה הספרותית הזו של מה שניתן לכנות "ייחוס פסבדונימי" מהווה טכניקה ארגונית הכרחית להצגת החומר הליטורגי, ההדרכתי והנרטיבי שמהם מורכבת ספרות ההיכלות. יתרה מכך, היא מתפקדת כאסטרטגיית הרשאה ראשונית בתוך טקסטי ההיכלות, המעניקה לגיטימציה לצורות הפולחן והפרקטיקה הדתית הפוטנציאליות בעייתיות שהם מתווים.

השפעות מאוחרות יותר של ספרות זו ניתן למצוא אצל חוג חסידי אשכנז ואצל רבי אברהם אבולעפיה, רבי שלמה אבן גבירול בשירו "כתר מלכות", רבי יהודה הלוי, הבעש"ט ועוד.

מסירת הטקסטים

הטקסטים של ספרות ההיכלות נמסרו בשני מסלולים עיקריים:

1. מסורת "מזרחית" - משתקפת בקטעי גניזת קהיר (מהמאה העשירית ואילך)
2. מסורת "אירופית" - משתקפת בכתבי יד מימי הביניים (מהמאה ה-14 עד המאה ה-16)

השוני בין שתי המסורות הללו מעיד על כך שספרות ההיכלות עברה במסלולים אזוריים מרובים של מסירה ועיבוד

מחקר ספרות ההיכלות

מחקר ספרות ההיכלות עבר שינויים משמעותיים עם פרסומו ב-1981 של מהדורת "סינופסיס לספרות ההיכלות" בעריכת פטר שפר וצוותו בברלין. מהדורה זו הציגה באופן סינופטי שבעה מכתבי היד הטובים ביותר המכילים את קורפוס ההיכלות במלואו, וחשפה לראשונה את טבעה הבלתי יציב והמתפתח בהתמדה של מסורת כתבי היד של ההיכלות. המחקר המודרני של ספרות ההיכלות מדגיש:

1. את חשיבות הבנת הטקסטים כקבוצת יצירות הטרוגנית ולא כמערכת אחידה
2. את התפקיד המרכזי של פרקטיקה סופרית ותנאים חומריים אחרים בעיצוב הקורפוס
3. את הצורך לנתח את היצירות הספרותיות לאור הקשרים חברתיים-היסטוריים ספציפיים

ראו גם

• קבלה
• פרדס (יהדות)

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, "הרצאה שנייה: המיסטיקה של המרכבה והגנוסטיקה היהודית", בתוך: זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, 1941 (תרגום: סדריק כהן סקלי, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016), 96-54
• מאיר בר-אילן, סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז
• יוסף דן, ‏המיסטיקה העברית הקדומה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט
• רחל אליאור, ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004.
• רחל אליאור, היכלות זוטרתי, כתב יד ניו יורק 8128 מהדורה מדעית, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשמ"ב
• רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס תשס"ג
• רחל אליאור, "ייחודה של התופעה הדתית בספרות ההיכלות: דמות האל והרחבת גבולות ההשגה", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ו (א-ב) תשמ"ז: המיסטיקה העברית הקדומה, (עורך י' דן): 13–64
• נעמה צפרוני, והיגון הולל - מסע בנבכי "היכלות רבתי", מגזין ארץ אחרת, גיליון 54
• רחל אליאור, שירת הקודש בספרות ההיכלות והמרכבה, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
• איתמר גרינולד, אפוקליפטיקה וספרות יורדי המרכבה : פרקים בתולדות האיזוטריקה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד (ירושלים, תשכ"ט)
• דן קאר, Notes on the Study of Merkabah Mysticism and Hekhalot Literature in English

קישורים חיצוניים

• פרקי היכלות רבתי, באתר ויקיטקסט
• מאיר בר-אילן, ספרות ההיכלות ומניעי כתיבתה, מחניים, ו (תשנ"ד), עמ' 46–51
• היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• קישור לספרים "פרקי היכלות רבתי", "ספר הרזים" ו"ספר יצירה"
• רחל אליאור, "ספרות ההיכלות והמרכבה: זיקתה למקדש, למקדש השמימי ולמקדש מעט", בתוך: ישראל ל' לוין (עורך), רצף ותמורה – יהודים ויהדות בארץ ישראל הביזנטית-נוצרית, ירושלים: מרכז דינור לחקר תולדות ישראל, יד יצחק בן-צבי, תשס"ד
• רחל אליאור, בין ההיכל הארצי להיכלות השמימיים; התפילה ושירת הקודש בספרות ההיכלות וזיקתן למסורות הקשורות במקדש, תרביץ סד, ג, תשנ"ה, עמ' 341–380
• רחל אליאור, "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה - תורת המלאכים בספרות ההיכלות", בתוך: מ' אידל, ד' דימנט, ש' רוזנברג (עורכים), מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר–וילנסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ד, עמ' 15–56
• כתב יד, היכלות רבתי, מאה 14, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• "מיסטיקה, מאגיה ואנגלולוגיה -תורת המלאכים בספרות ההיכלות", מנחה לשרה: מחקרים בילוסופיה יהודית וקבלה מוגשים לפרופ' שרה הלר-וילנסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס תשנ"ד, מהדורת פרויקט בן יהודה
• "שירת הקודש בספרות ההיכלות והמרכבה", דחק ו (תשע"ו): 60–166; 2016, מהדורת פרויקט בן יהודה
• מידע על ספרות ההיכלות בקטלוג הספרייה הלאומית