שיחה:פרשנות קופנהגן

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המשפט:

"רעיונות שונים בתחום המדע הבדיוני צמחו על סמך רעיונות כמו זמן הנע לאחור או רבי-יקומים. כמו כן, הכנסייה הקתולית הכריזה כי תורת הקוואנטים עולה בקנה אחד עם התאולוגיה הנוצרית ולעומת זאת רבים מאמינים כי היא עולה בקנה אחד דווקא עם אמונות מהמזרח הרחוק כמו טאואיזם ובודהיזם".

שייך למשמעות הפילוסופית הכללית של המכניקה הקוונטית, לא לפרשנות קופנהאגן. הלל 14:14, 31 אוקטובר 2005 (UTC)

יכול להיות שאתה צודק אבל נדמה לי שהמקום שבו יש "חור" בעובדתיות של תורת הקוואנטים שמאפשר את כל ה"פלסף" הזה, זה בפרשנות קופנהאגן. דרך אגב, למרות שהיא עדיין ההסבר הכי פופלארי לתורת הקוואנטים בציבור הרחב, הרי שבקהילה המדעית היא נחשבת לארכאית, בעיקר אחרי שדיויד בוהם ניסח הסבר מניח את הדעת לבעית המדידה. --Oshani 14:21, 31 אוקטובר 2005 (UTC)
פירוש העולמות המרובים שונה מפרשנות קופנהאגן. הכנסיה הקתולית ייתכן שהתייחסה לעצם הרעיון של אי-דטרמיניזם. לכן זה לא שייך. הלל 14:23, 31 אוקטובר 2005 (UTC)


Oshani - מה שאתה אומר ממש לא נכון, הפרשנות של בוהם נחשבת כקוריוז, בין השאר כיוון שכלל לא ברור אם היא יכולה להתאים לתורת השדות הקוונטית, שהיא תורת הקוונטים היסודית. כמו כן יש בה משתנים נסתרים, וכל תורות המשתנים הנסתרים נחשבות כמופרכות כיוון שהן אינן מקיימות את אי שיוויונות בל. לבסוף, לפי עקרון התער של אוקאם, יש לזנוח אותה כיוון שהיא מכניסה מושגים מיותרים. הפירוש המקובל הוא עדיין פרשנות קופנהאגן (יחד עם ההסבר לאיבוד קוהרנטיות), כאשר קומץ פיזיקאים מאמין בתורת העולמות המרובים. שאר הפירושים לא מקובלים כמעט על אף אחד. Shokopuma.

מומלצים מדויקים[עריכת קוד מקור]

הועבר מלוח המודעות.

לויקיפדיה יש מחסור בערכים מומלצים מתחומי המדעים המדויקים. הצגתי שני ערכים שכתבתי בתור מועמדים:

קול קורא לויקיפדים בעלי רקע מדעי לנסות לשפר את הערכים על מנת שיצלחו בהצלחה את תהליך המועמדות לערך מומלץ. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 18:29, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

שלום MathKnight, אתה צודק - יש מחסור בערכי מדע במומלצים. שים לב שהמלצתי על כמה ערכים בתחום הפיזיקה הגרעינית. אשמח לעזור עם פרשנות קופנהגן אחרי שאאסוף עוד קצת חומר (כבר התחלתי...). המשימה הגדולה בערך הזה היא להבהיר את ההבדל בין הפרשנות הזו ובין פרשנויות אחרות. כבר עתה יש בערך בסיס מצוין, וזה כמובן יקל על העבודה. מלמד כץ 18:42, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
שמעתי פעם הרצאה של לב ויידמן על פירוש העולמות המרובים ואני אוכל לעזור בכתיבת ערך זה (בתקווה שאני זוכר את הפרטים של ההרצאה). בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:26, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
ויידמן הוא מומחה לנושא זה. אני מציע שאתה תתחיל עם פירוש העולמות המרובים, ואילו אני אשפץ את פרשנות קופנהגן ואז נעשה ביקורת עמיתים זה לזה. מלמד כץ 23:41, 23 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
מסכים, התחלתי לעבוד על הערך ורשמתי פחות או יותר את מה שאני זוכר מאותה הרצאה לפני שנתיים או יותר. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 00:47, 24 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
הועבר מ"גאים להציג"

ערך על פיזיקה, כמעט ללא נוסחאות, ודן בפן פילוסופי שלה שנגיש לקהל הרחב ומהווה את אחד הבעיות הגדולות והחשובות של מכניקת הקוונטים. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:27, 5 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

  • נגד קישורים אדומים חשובים. אילו עוד פרשנויות יש? מה ההבדל בכלל (בינה לבין פרשנות העולמות המרובים, לדוגמה)? וכבר מבתחילת הערך נמצאת האמירה כאילו הפרשנות הזו, מרתקת ככל שתהיה, "מספקת הסבר למוזרויותיה של מכניקת הקוואנטים". המתעתקשיחה 21:50, 5 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
    ועוד הערה: הערך אודות פילוסופיה ולא אודות פיזיקה. הערך עוסק בפרשנות פילוסופית לגמרי לשאלה שנמצאת לחלוטין מחוץ לתחום המחקר של הפיזיקה, כפי שאף כתוב בערך עצמו. המתעתקשיחה 23:44, 8 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
  • אני נמנע עקב העובדה שאין לי ידע מקיף דיו בנושא, אך אומר שהערך עצמו מרתק מאוד ונראה לי נגיש דיו לקהל הרחב (אולי בתוספת כמה תיקונים שיאלץ לעבור אחרי הערות מאנשים שאינם חובבי פיסיקה מובהקים, אך לא יתר על המידה) ובעל פוטנציאל טוב אם הבעיות שהעלה המתעתק תטופלנה. --שמעון נעים 21:55, 6 במרץ 2007 (IST)[תגובה]
  • כתוב היטב אבל המתעתק צודק - הערך אינו מדגיש את פרשנות קופנהגן לעומת פרשנויות אחרות. יש לי ידע בנושא ואשמח לעזור. מלמד כץ 23:30, 8 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

מערכת מדידה לא מדידה[עריכת קוד מקור]

מדברים בערך שוב ושוב על "מערכת מדידה מוגדרת היטב" אבל לא ראיתי שמישהו מגדיר בערך (ובטח לא היטב) מה זה בכלל. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 09:05, 26 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

ערך נוראי בכול קנה מידה. תתביישו. בפרט החזרה על המונח תיאולוגיה כאשר הנושא הוא פילוסופיה. בורות נוראה בפילוספיה ובמדע.

הערך מנוסח מעמדה שוללנית, וכל כמה משפטים הכותב מעיר על תמיהות המתעוררות, כאילו שבפרשנויות האלטרנטיביות אין מקום לתהייה. רוב ככל התמיהות שהוזכרו כאן הן קונפליקט בין פרשנות קופנהגן ובין האינטואיציה של הכותב (ואחרים), אבל לנילס בוהר לא הפריעה האינטואיציה הזו. היה מקום להזכיר את הביקורת והתמיהות בפסקה עצמאית ולא לאורך כל הערך. (לדעתי)