דאואיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טאואיזם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסלו של הוגה הדעות לאו דזה בצפון סין

דאואיזם (או טאואיזם) היא פילוסופיה או דת הנחשבת לאחת משלוש מערכות האמונה הסיניות העיקריות יחד עם הבודהיזם והקונפוציאניזם. הפילוסופיה הדאואיסטית עברה תמורות רבות מאז היווסדה ועקב כך נוצרו זרמים דאואיסטיים שונים שכל אחד מהם מתאים לגרסה של הדאואיזם בתקופה אחרת. הזרמים בתוך הדאואיזם שונים זה מזה במידה רבה, בעיקר מבחינת יחסם למושגי פולחן אלוהות ומיסטיקה. מצד שני, מספר יסודות בסיסיים מופעים בכל הזרמים השונים ובהם ההתייחסות לשני הכוחות המשפיעים ביקום, יאנג ויין והמונח "וֵוי ווּ וֵוי" שניתן לתרגם כ"עשייה ללא פעולה". המחקר מזהה את הפילוסוף לאו דזה כמייסד הדאואיזם.

מאפייני הדאואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "דאואיזם" נגזרת מהמילה הסינית "דאו" (במערב נהוג לבטאה "טאו") שמשמעותה בשפה יום יומית היא "דרך", בכל המשמעויות שיש למילה זו בעברית, אבל בכתבים דאואיסטיים כמעט ולא מופיע מושג הדאו כדבר בפני עצמו, אלא כחלק מצרוף המתייחס למושג כלשהו (כמו למשל "טיאן זהי דאו" - 天之道 מושג שמשמעותו היא "הדרך המציאותית" או "הדרך הטבעית"), וזאת משום שהדאו עצמו במובן של מושאה העיקרי של האמונה הדאואיסטית איננו "משהו" אלא מושג מופשט וחסר תיאור לחלוטין.

הדאואיזם מעודד מתן פרשנות אישית לאופן שבו יש ליישם את עקרונותיו בפועל ולכן הוא אינו מציג קודקס מצוות. תחת זאת הוא מציג מערכת של התנהגויות ראויות שהצדקתן נובע מאבחנות לגבי אופן פעולתו של הדאו ביקום. הדאואיזם מתרכז בתיאור אופן הפעולה הזה, הצורות השונות שבהן הוא מתבטא בעולם והמסקנות הנובעות מכך לגבי ההתנהגות האנושית הראויה. מסקנות אלו מהוות בסיס עיקרי של דיסציפלינות שונות שמקורן בסין, כמו למשל הרפואה הסינית ואמנויות הלחימה הרכות (בעיקר טאי צ'י וחלק מסגנונות הקונג פו).

מהות הדאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דאו" בכיתוב סיני
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דאו (מושג בפילוסופיה סינית)

הדאואיזם מלא באלמנטים העשויים להראות לאדם המערבי כפרדוקסים, והראשון שבהם הוא שהדאו עצמו - מושא האמונה הדאואיסטית - אינו זוכה להגדרה כלשהי. אנו רגילים מדתות ומערכות אמונה אחרות, שאפילו אם מושאי האמונה שלהם הם מופשטים (כמו למשל האל האחד ביהדות) הרי שמערכת האמונה מגדירה ומתארת את מושאיה הראשיים לפחות על ידי ייחוס להם של תכונות או תפקידים כלשהם. בדאואיזם אין זה כך. הדאו אינו מוגדר, אינו בעל תכונות כלשהן ואפילו עצם כינויו בשם דאו חוטא במידה מסוימת לאמת ונעשה מתוך ההכרח לקרוא לו בשם כלשהו.

החכמים הדאואיסטים הקדמונים האמינו שקיימים דברים רבים שאנו מקבלים את קיומם מבלי שנוכל להגדיר אותם, כמו למשל "אהבה" או "סבל". "דברים" אלו שהם בבחינת "אין" (וו), מיוצגים בדאואיזם על ידי סמל האדמה (地 די), כאשר הדברים שהם בבחינת "יש" (יו), כלומר אלו שניתן לחוש בקיומם ולהגדירם מיוצגים על ידי סמל השמיים (天 טיין). אבל הדאו עצמו אינו אפילו בבחינת "אין" שכן הוא לא ניתן אפילו להגדרה במידה זעומה זו. הדבר הקרוב ביותר להגדרה שאנחנו יכולים לומר על הדאו הוא שהוא מייצג את עקרון הפעולה האחד שממנו נובע קיומם של כל הדברים, ה"יש"-ים וה"אין"-ים גם יחד. מכיוון שאפילו אמירה זו אינה הגדרה של הדאו, הדאואיסט אינו נדרש להוכחה כלשהי לנכונותה (כלומר להוכחה לכך שיש בכלל עיקרון אחד כזה). במילים אחרות, על פי הדאואיזם עצמו אין כל דרך להוכיח אם נכון להאמין בדאו או לא.

אחת הדרכים להסביר את הפרדוקס הזה היא לומר כי הדאואיזם הוא כמו "אצבע המצביעה על הירח". במקום לתהות על מהותה של האצבע, יש להביט לכיוון שאליו היא מצביעה ולהיווכח כי הירח אכן נמצא שם.

מערכת הערכים הדאואיסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה נטייה להציג את הדאואיזם כמערכת אמונות נייטרלית שאינה נוקטת עמדה מוסרית או ערכית. אולם עיון בכתבים הדאואיסטיים מגלה כי הדבר אינו נכון. בדאואיזם קיימת מערכת ערכים ברורה. כך למשל "שלושת האוצרות" הדאואיסטיים (חמלה, מתינות וענווה) מוצגים בפירוש כערכים ראויים, בעוד שווכחנות או קיצוניות מוצגים כבלתי ראויים. ייתכן שהטעות לגבי הנייטרליות של הדאואיזם כביכול נובעת מהעובדה שכל קיצוניות נחשבת בדאואיזם כבלתי רצויה. מסיבה זו נכתב בתחילת הפרק השני של הדאו-טה-צ'ינג ש"כאשר כולם מסכימים מה הוא טוב, זה רע". הכוונה פה איננה לטעון שטוב הוא רע אלא שכל קיצוניות - אפילו הסכמה קיצונית לגבי מה הוא טוב - היא רעה.

דאואיזם כדת וכפילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד בדאו דה ג'ינג של לאו דזה וצ'ואנגדזה של צ'ואנג דזה שהם עיקר הקאנון הדאואיסטי, קיימים מספר לא מבוטל של טקסטים דאואיסטיים שהתווספו במשך ההיסטוריה. נעשו מספר ניסיונות לאגד אותם והמפורסם שביניהם הוא ה"דאוג'אנג" שהוא המקבילה הדאואיסטית לטריפיטאקות או הקאנונים הבודהיסטיים.

דאואיזם גם הוא תפס אופי דתי עם התפתחותו, ועד נקודה מסוימת היה נהוג לראות במערב דיכוטומיה בין "דאואיזם דתי" ל"דאואיזם פילוסופי" בעקבות מפגש הנצרות עם הציוויליזציה הסינית ומסקנות האוריינטליזם של המאה ה-19. בעין זו דאואיזם דתי היה שקול למגוון אמונות טפלות ואליליות, ודאואיזם פילוסופי הוא הדאואיזם המוסרי שבכל מקרה קיבל גוון קונפוציאנסטי (בהפשטה). אולם ראייה כזאת מזמן אינה תקפה בין היתר משום שאצל הסינים עצמם הדיכוטומיה הזאת לא הייתה קיימת.

אופיו הדתי של הדאואיזם התבטא חזק בהקמת שורה של מסדרים אלכימיים ומאגיים שלעתים קרובות נהפכו לזרמים דתיים וסיבת הקמתם הייתה פוליטית כשם שהיא הייתה דתית. הראשון שבהם היו "המאסטרים השמימיים" (Celestial Masters) וכלל מאפיינים מיוחדים לאזוטריקה הדאואיסטית. כמו כן במשך הזמן ניכרה השפעה בודהיסטית על הדאואיזם שכללה השאלת מושגים מדת זו. חשוב לציין שבסין היו קיימים גם מסדרים שאינם מיוחסים לדאואיזם כגון מסדרים בודהיסטיים ומסדרים חסרי דת רשמית עם מעורבות בעולם הפשע כגון מסדרי השמיים והארץ (Tiandihui) ומסדרי גילדות למיניהם.

את הדאואיזם הדתי מאפיין במיוחד החיפוש אחר האלמוות, מושג שהיה קיים בסין כנראה עוד לפני התחלת הציוויליזציה הסינית והועבר לשם דרך הדת הסינית המסורתית, שהייתה סוג מקומי של פולחן אבות. בני האלמוות מוזכרים בצ'ואנגדזה והאלמוות כלל כמה צורות, ביניהם השמדת האני בדומה לבודהיזם, ומאידך המרת הגוף מגוף הנידון למוות לגוף החי לנצח (שבדרך כלל עולה השמימה לממלכת האלים). לפי המסורת, אלכימיה סינית/דאואיסטית היא אמצעי להגעה אל אלמוות זה (בדומה לאלכימיה מערבית). במאה האחרונה נחשפו חלק מאימונים אלה שלא אבד בידי מחברים כמו מאנטק צ'יאה ואווה וונג.

עוד נוטים לייחס לדאואיזם את אמנויות הלחימה הרכות, הרפואה הסינית, וסמלים כמו היינגיאנג. למרות שכל אלה לא היו דאואיסטיים בלבד, והתקיימו פשוט כאוסף ידע בלתי מאורגן שבמקרים רבים השתייך למשפחות מסוימות או חמולות וקבוצות אתניות מסוימות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר הדאו, תרגמו מן המקורות הסיניים כולל הערות ונספחים: דן דאור ויואב אריאל, הוצאת חרגול, עם עובד, 2007
  • ספר הדאו, תרגום והערות: ניסים אמון, הוצאת "אבן חושן", 2001
  • מרטין פאלמר, דאואיזם, הוצאת עופרים 1996
  • לאו טסה, דאו טה צ'ינג, בתרגום שלמה קאלו הוצאת דע"ת
  • ליה יו-קו, ליה דזה, תרגם מסינית דן דאור, כתר, 1982
  • צ'ואנג צו, קולות האדמה, בתרגום יואל הופמן, הוצאת מסדה 1977
  • ג'ואנג דזה, הספר האמיתי של פריחת הדרום, תרגם דן דאור, הוצאת חרגול/עם עובד 2010
  • בנג'מין הוף, הדאו של פו, בתרגום איל לוי, הוצאת פראג 1994
  • סיפור רפאים סיני, סרט הרפתקאות-פנטזיה המטיף לחיים על פי המסורת הדאואיסטית, בבימוי צ'ינג סיו טונג, הונג קונג, 1987
  • דאו דה צ'ינג תרגום מסינית יורי גראוזה, הוצאת ביאליק.
  • אלן ווטס, דאו: דרך הנהר, מאנגלית דרור בורשטיין. תל אביב : בבל, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזהבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהקונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאםניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונה
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםהדוניזםהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה