שיחה:קרן כספית
הוספת נושאלא מדוייק - החל מ-2013 אין דמי ניהול על קרן כספית, רק קניה ומכירה.
- אם כך, ממה מתקיימות הקרנות? האם ייתכן שהתבלבלת בין דמי ניהול (שגובות הקרנות) ודמי שמירה (שגובים הבנקים)? דוד שי - שיחה 14:36, 9 במרץ 2013 (IST)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 20:40, 17 ביוני 2013 (IDT)
רמות הסיכון בין קרן כספית לפיקדון[עריכת קוד מקור]
הפסקה המתחילה במילים "הבדל נוסף בין קרן כספית לפיקדון..." חייבת להיבחן שוב ברמה העובדתית. יש כאן בלבול בין סיכון אשראי לסיכון מנהל\מנפיק, והוא נובע מכך שלפחות בפקדון הבנקאי, התערערות הבנק תביא לתחולתם של שני הסיכונים גם יחד. בשעה שבקרן הכספית זה אינו המצב.
בנוגע לסיכון מנהל\מנפיק, הפקדונות הבנקאיים הם מוצר בנקאי שהבנק מנהל. אין בישראל ביטוח פקדונות. זה סיכון מנהל\מנפיק שאינו קיים בקרן כספית, כיוון שלקרן הכספית יש נאמן, שנכנס בנעלי מנהל הקרן, אם מנהל הקרן, בד"כ בית השקעות, מתמוטט. לסיכום, אם הבנק מתמוטט, קיים דה-פאקטו ביטוח פקדונות כמעט מלא. אם בית ההשקעות מנפיק הקרן הכספית מתמוטט, קיים דה-פאקטו ודה-יורה נאמן שייכנס בנעליו וימשיך לנהל את נכסי הקרן הכספית.
זה מביא אותנו לסיכון האשראי: במקרה שהבנק לא יכול לפרוע את הריבית והקרן של הפקדון שמכר ללקוחות, מתקיים סיכון אשראי. כאמור, אין בישראל ביטוח פקדונות. במקרה של ה"בנק למסחר" קיבלו המפקידים בין 95% ל-100% מכספם בחזרה. כלומר במקרה הגרוע הם איבדו 5% מכספם. זה דומה לסיכון האשראי שבקרן כספית שמשקיעה 5% מנכסיה באג"ח חדל פרעון. אגב, כיוון שקרנות כספיות רבות משקיעות במוצרים שהמחמי"ם שלהם קצרים (כך שהמח"ם של הקרן יעמוד על 90 יום בערך), הסיכוי למאורע פתאומי של חדלות פרעון באג"ח איננו גבוה.
לסיכום, מבחינה סיכון מנפיק\מנהל, לקרן הכספית יש ייתרון על הפקדון הבנקאי. מבחינת סיכון אשראי, המוצרים דומים. כובש המלפפונים • שיחה 17:06, 12 באוקטובר 2019 (IDT)