שיחה:רבן גמליאל דיבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנין ההחלטיות בעניין הקביעות שקבע רבן גמליאל לאחר החורבן? מנין שדווקא רבן גמליאל תיקן את התפילה? (ידוע שהיו בתי כנסת בתקופת המקדש!) זה נראה קצת מוגזם לתלות את כל החידושים שבמעבר ליבנה לרבן גמליאל האיש לבד. משתמש: ערן עסיס

כפי שאתה יכול ללמוד מהכתוב, לא רבן גמליאל עשה הכל לבדו, אלא הוא ובית דינו. נהוג לייחס אליו את כל השינויים, כיוון שהוא היה זה שדחף בכוח לישם אותם.

ולגבי התפילה, הרי ברור שאנשים היו מתפללים קודם זמנם של רבן גמליאל ובית דינו ביבנה, אבל לא היתה תפילה מסודרת וכל אדם יכול היה לבקש בקשות כפי מחשבתו ואז בא רבן גמליאל וחיפש חכם שיתקן לו תפילה שתהיה עיקרית, זוהי תפילת שמונה עשרה, והרי היא שנויה לפניך:

"שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה" (ברכות כח ע"ב).
הדיון המקביל בגמרא במסכת מגילה (יז ע"ב), מוסיף לפני הברייתא הזו את השאלה: "תפלה מנא לן?" משמע שההליכה לבתי כנסיות קודם לכן לא נחשבה תפילה. ppesel

ברכת המינים ורבן גמליאל[עריכת קוד מקור]

הייחוס של ברכת המינים לרבן גמליאל דיבנה ובית דינו הוא מוטעה, לדעתי. מפני ששמואל הקטן (שתיקן בפועל את התפילה) חי ככה"נ בתקופתו של רבן גמליאל הזקן, סבו של ר"ג דיבנה. ואמנם נזכר במקורות שזה היה ביבנה, אך מסתבר שגם רבן גמליאל הזקן הוצרך להתרחק מירושלים בשביל תיקון הברכה, באשר היה זה נושא טעוּן. אין לשלול את הטענה שר"ג הזקן פעל גם ביבנה, ואדרבה, היא הנותנת: יבנה היתה לפעמים מקום משני לירושלים, מה שלאחר החורבן נתן לה את הבכורה. אם יהיה לי זמן בע"ה אעיין שוב במקורות ואתקן את הערך בשלב מאוחר יותר. אגב, פעמים רבות האמירה הסתמית "רבן גמליאל" מטעה באשר בד"כ מדובר בר"ג דיבנה, אבל יש יוצאי דופן המתייחסים לר"ג הזקן. אשמח לתגובות (ומקורות). י'.

כן, כן. (אני מגיב לעצמי:) תיקון ברכת המינים הוכנס לערך רבן גמליאל הזקן. ינבושד 10:19, 3 אפריל 2006 (UTC)

המלחמה במינות[עריכת קוד מקור]

(העברה משיחת משתמש:ינבושד)

הי, כתבת בתקציר "שיכתוב עמוק", כשבפועל נותרו בפסקה משפטים שבעיני נראים כהשערות. לא שאני נוטל על עצמי סמכות יתירה ממך. אבל מאין לך כל המשפטים הבאים? "אחרי חורבן בית שני התרבו כתות שונות בעם. בהן היו כתות דתיות, שחלקן לא הכירו באחדים מעיקרי האמונה, וגם כתות חברתיות-פוליטיות, אשר נטו להתקרב לשלטון הרומי ואף היו נוקטים אמצעים כנגד יהודים אשר התמידו בקיום המצוות והפרו בכך את גזירות הרומאים. לעתים היו נוהגים בפרהסיה כרומאים, ולעתים היו מלשינים על יהודים "עקשנים". רבן גמליאל וחכמי יבנה שאפו לאחד את העם תחת הנהגה אחת ולנתק אותו מכתות שאמונתם נוגדת את עיקרי היהדות. לשם כך תיקנו" אלו טענות שלא יכולות להיכתב סתם כך ללא מקור. Rex - שיחה 00:19, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

הרמב"ם בפרק א' מהלכות תפילה לא נחשב מקור?... ברי"אשיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 00:50, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
לשון הרמב"ם שם: כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנאצר הרשע נתערבו בפרס ויוון ושאר האומות, ונולדו להם בנים בארצות הגויים; ואותן הבנים נתבלבלה שפתם, והייתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה. וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צרכיו בלשון אחת אלא בשיבוש... ומפני זה, כשהיה אחד מהם מתפלל, תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון הקודש, עד שיערב עימה לשונות אחרות.
לא מצאתי דברים נוספים באותו הפרק שמהווים מקור לערך הנ"ל. האם פספסתי משהו? גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:21, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
טעות שלי. פרק ב' הלכה א'. ברי"אשיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 01:25, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
מעניין מאוד. לדעתך זהו מקור מלא? מופיעה שם רק העובדה השלדית שבאותה תקופה התרבו בעם ישראל כיתות של מינים שהיו מצרים לישראל. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:28, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
ולכן תוקנה ברכת "למינים ולמלשינים"... ברי"אשיחה • י"ז באב ה'תשס"ט • 01:30, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: עדכנתי בהתאם, וגוונא, קצת כבוד לברי"א, ראשית, הוא גדל בשנה, ושנית, כשברי"א כותב שזה רמב"ם, אז זה רמב"ם. קריצה. בכל מקרה אתם מוזמנים לבדוק את גרסתי. Rex - שיחה 01:33, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
יופי! מורי ורבותי, למדתי משהו. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:37, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
מה? על גילו של מרן? או משהו נוסף? קריצה Rex - שיחה 01:43, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
למי לפנות כדי לחפש רמב"ם... גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:45, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
מה רע בויקיטקסט, או בסנונית? אגב, ראיתי דוכן במקום שהותי של המאגר הממוחשב "אוצרות החכמה" - מאגר מקיף לכתבי הקודש ולמקורות היהדות. מעניין אם יש הנחה לסטודנטים... Rex - שיחה 01:50, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
העדכון האחרון בסדר, לדעתי. ומה עם כתות ה"מלשינים"? בברכה, ינבושד • י"ז באב ה'תשס"ט.
יש לך מקור היסטורי לתופעה של מלשינים? או לפחות מקור רבני שניתן לציינו? נוסח הברכה לבדו הנו בעייתי שכן הוא ניתן לפרשנות, מה גם שישנם גרסאות שונים, ביניהם גרסאות ללא "מלשינים". (ראה למשל את הגרסה התימנית). Rex - שיחה 16:29, 7 באוגוסט 2009 (IDT)
לגבי נוסח הברכה, אתה צודק גם מצד הפרשנות של היוחסין, סדר הדורות ועוד, שמדובר בתקופת רבן גמליאל הזקן. ומשמע מדברי הרמב"ם "והיו מצרין לישראל" שאלו המלשינים (כך לדוגמה הבינו במהדורת "רמב"ם לעם". אבל אין הוכחה מוחלטת, ב-100%, כנ"ל). בברכה, ינבושד • י"ט באב ה'תשס"ט.

אני מעתיק את הדיון לדף שיחה:רבן גמליאל דיבנה. בברכה, ינבושד • א' באלול ה'תשס"ט.

רבן גמליאל השני (ממציא הטלסקופ, או המשקפת)?[עריכת קוד מקור]

בספר האגדה, חלק שני (מעשי חכמים) פסקה ע"ח (בעמוד קסט) כתוב: "שנינו, שפופרת היתה לו לרבן גמליאל, שהיה מביט וצופה בה אלפיים אמה ביבשה וכנגדה אלפיים אמה בים. (שם. מג: ע"י)." האם אין זה תיאור של שימוש במשקפת?המהנדס - שיחה 14:43, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אכן, כך משמע משם. אגב, המקור של הקטע הוא בתלמוד הבבלי, מסכת עירובין (וזה מה שציטטת "שם מג:"). בברכה, ינבושד • ה' בתשרי ה'תש"ע.

שלום[עריכת קוד מקור]

שלום היא מילה בעברית. 77.126.180.193 20:33, 12 בספטמבר 2012 (IDT)

הערך אינו כתוב באופן מקצועי[עריכת קוד מקור]

הערך מציג השערות ספקולטיביות כעובדות שאין להן שום הוכחה בכתובים. לדוגמא:"הרומאים ידעו שרבן גמליאל הוא צאצא של דוד המלך, וחששו שהיהודים יראו בו משיח". אין שום מקור רומאי או אחר שבו נכתב או נרמז שהרומאים ראו ברבן גמליאל צאצא של המלך דוד. כותב הערך מתיחס ודאי למסורת שלפיה אבי השושלת, הלל הזקן, התייחס לדוד המלך, מסורת שאין לה שום סימוכין ושנדחתה על ידי חוקרי התקופה. כמו כן, בשום מקור לא מופיע חשש רומי שרבן גמליאל עלול להתפס כמשיח. גם זו ספקולציה על גבי ספקולציה. במקומות רבים יש ערבוב בין מסורת חסרת כל ביסוס מדעי לבין מחקרים עלומים, שמצויינים באופן אנונימי ("מחקרים") ללא ציון המקור וללא הפנייה ביבליוגרפית כמקובל. 132.66.56.59 13:18, 7 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-28 באוקטובר 2013[עריכת קוד מקור]

מאוד שמחתי לקרוא על העיר שאני גרה 95.86.69.90 20:41, 28 באוקטובר 2013 (IST)

תודה!![עריכת קוד מקור]

מדהים!! ממש פירוט שאלה: האם אפשר בבקשה להוסיף סיפור עליו? תודה...

כיתובים לאיורים (מבנה הקבר)[עריכת קוד מקור]

מומלץ לסייג מעט את הקביעה "קברו של רבן גמליאל מיבנה", כיאות לאנציקלופדיה, ולהזכיר, ‏לפחות, את ייחוס מבנה הקבר ליוזמתו של בייברס (התקופה הממלוכית בארץ ישראל) שהקדישו לזכר אבו הֻרַירָה. ראו במאמרה של ‏חנה טרגן, ‏הכוח שבאבן, קתדרה , תשרי תשס"א, עמ' 84-65‏. Drz - שיחה 10:39, 12 בפברואר 2017 (IST)

תפילת 18[עריכת קוד מקור]

כמו כן חיבר רבן גמליאל את תפילת 18 שמורכבת מ 18 ברכות שונות