שיחה:רחמים נסימי
הוספת נושאהוחלט למחוק ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־23 ביולי 2023
|
הוחלט למחוק ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־23 ביולי 2023 |
ערך זה נכתב במסגרת |
דיון חשיבות אנציקלופדית[עריכת קוד מקור]
אני סבור שהביוגרפיה של הרב רחמים נסימי איננה בולטת במידה המצדיקה קיום ערך עליו בוויקיפדיה. לא כל יושב ראש או מנהל של ארגון ראוי לערך. קיים הערך שעלי תורה ודי בו. יואב ר. - שיחה - 08:56, 16 ביולי 2023 (IDT)
- להבנתי אין חשיבות. דוד55 - שיחה 12:39, 16 ביולי 2023 (IDT)
- מסכימה עם יואב ר. Kulli Alma - שיחה 20:55, 16 ביולי 2023 (IDT)
- אני לא רואה משהו יוצא דופן. על פניו אין חשיבות. Hila Livne - שיחה 23:00, 20 ביולי 2023 (IDT)
- לא מצאתי חשיבות אינציקלופדיתBalberg - שיחה 08:53, 21 ביולי 2023 (IDT)
- אני לא רואה משהו יוצא דופן. על פניו אין חשיבות. Hila Livne - שיחה 23:00, 20 ביולי 2023 (IDT)
מתייג את כותב הערך משתמש:מרכז הרב1 ומשתמש:Atbannett. מי-נהר - שיחה 01:36, 23 ביולי 2023 (IDT)
כשאנו דנים בחשיבות אנציקלופדית עלינו לבחון האם לנידון יש/הייתה השפעה ניכרת על המציאות בתחומו. מקריאת הערך שעבר שיפור ומקורות נוספים התשובה היא שללא ספק לנידון יש/הייתה השפעה ניכרת על המציאות בתחומו בקמה מידה כלל ארצי ובחלוציות וביחודיות בתחומו תוך פעילות של עשרות שנים. יצירת המודל של הגרעינים התורניים והקמת הרשת הבולטת שבהם הפועלת בערי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית היא תופעה סוציולוגית משמעותית. לצורך הדגמה ניקח את העיר שדרות שבה הקים את הגרעין התורני השני. ע"פ אלישיב רייכנר (שהוא לדעתי אחד המומחים בתחום החברתי בפריפריה בפרט בהיביטים של הציונות הדתית) הרי שנכון ל-2014 מנה הגרעין התורני של שדרות מאות משפחות, ישיבת הסדר מהגדולות בארץ, מערכת של מוסדות חינוך, ראש עיר שנמנה על ראשוני הגרעין, ועשייה חברתית ענפה. זו תוצאה של הפעולות שלו. לדמות גם הוקרה בתחומו ופעילות במסגרות כלל ציבוריות כמובע בערך ומשכך כאמור סבורני שיש חשיבות לערך זה. מי-נהר - שיחה 02:45, 23 ביולי 2023 (IDT)
- דוגמא נוספת בכתבה מהארץ של יאיר שלג גם הוא מומחה בתחום (על הגרעין בבית שמש לאחר 12 שנים מהקמתו על ידי הרב נסימי, הכתבה מ-2005!), מדגים למשל: "...המשפחות התעקשו על הקמת בית הספר באחת השכונות החלשות בעיר, והצליחו: מ-41 תלמידים בשנה הראשונה הוא צמח ל-900 תלמידים שלומדים בו כיום. המיזם השני הוא "בית תקווה", לסיוע לילדים במצוקה - שבע קבוצות, 16 ילדים בכל קבוצה..." יאיר שלג, מתנחלים בלב המצוקה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2005 המידע הנ"ל לא הובא כדי לדבר על בית הספר אלא כדי להדגים מדדים של השפעה בשינוי מציאות. מי-נהר - שיחה 03:19, 23 ביולי 2023 (IDT)