שיחה:שירת הבקשות

שירת הבקשות-הגדרה שירת הבקשות היום היא פונקציה מוגדרת המתבצעת בעזרת ספר ספציפי. נכון שחלק מן הפיוטים הפזמונים או הזמירות מקורם בספרד אך הם לא נקראו אז שירת הבקשות. המונח הזה ידוע כפונקציה מוגדרת בה קבוצת זמרים קמה בשבת לפנות בוקר לשיר בקשות. יש מקומות בהם מתכנסים לשירת הבקשות לא רק בשבת לדוגמא: בימי חמישי בערב, מתכנסת קבוצה באולם ליד קבר דוד בהנהגתו של מר אברהם כספי המומחה לנוסח הספרדי ירושלמי, שם מתכנסים ספרדים וגם אשכנזים ספורים. אין מקום כאן להזכרת פיוטים פזמונים או זמירות בסמוך לפני התפילה שהיו בספרד לפני הגירוש ואחריו אלה שייכים למנהגי התפילה ולא לשירת הבקשות שהונהגה הרבה יותר מאוחר.Avin 10:00, 4 פברואר 2006 (UTC)

לגבי מקורה של שירת הבקשות: אני נאלץ לחלוק עליך. ראה א' סרוסי, קדמות המוסיקה בליטורגיה היהודית ספרדית, פעמים 50 (תשנ"ב), עמוד 120 (המאמר עצמו אגב מתייחס למסורת הספרדית פורטוגזית של לונדון): "מנהג קדום בישראל הוא לקום לפנות בוקר כדי ללמוד ולזמר דברי שבח לאל בבתי-כנסיות לפני תפילת שחרית. מעמדים אלה, שהתקיימו בספרד ובארץ-ישראל קודם גירוש ספרד, קיבלו תאוצה גדולה בחוגי המקובלים בצפת במחצית השנייה של המאה הט"ז...אך הבקשות בימינו הן תולדה מפותחת ומורחבת מאוד של המנהג הקדום הצנוע יותר בהקפו". כפי שטוען סרוסי, לא ניתן לנתק בין הזמירות שהיו נאמרות בספרד לפני הגירוש לבין שירת הבקשות שהיא בסך הכל הרחבה של המנהג הישן (אם כי נכונה הטענה שהמונח "בקשות" הינו מאוחר יותר, אך לא מאוחר בהרבה - הוא קיים כבר החל מהמאה הט"ז כפי שמצויין במאמר הנ"ל).אסי אלקיים 00:17, 16 פברואר 2006 (UTC)

כמו כן שתי הערות לגבי קהילות בהן הייתה קיימת שירת בקשות: גם במסורת הספרדית-פורטוגזית קיימת שירת בקשות (אם כי לא מפותחת במיוחד) - ראה במאמר הנ"ל. היא מתועדת היטב גם בתווים (שוב ראה במאמר הנ"ל) וגם בהקלטות שנערכו ע"י החזן אברהם לופס-קרדוזו (יליד אמשטרדם. שימש חזן בקהילה הספרדית-פורטוגזית שארית ישראל בניו-יורק) ומצויות במקורות שונים (תקליטורים/פונותיקה וכו'). נקודה שניה היא לגבי רודוס. החזן יצחק עזוז שהוא אחד מהאינפורמנטים החשובים של מסורת זו אינו מציין שירת בקשות, לא בתקליטורים שהוציא המתעדים את מסורת רודוס ולא בסידור התפילה שהוציא (אם כי יתכן שהיתה ונעלמה). אשמח לשמוע על מקורות המתעדים את שירת הבקשות של יהודי רודוס (פונותיקה?, מאמרים מדעיים?). לדעתי אם אין מקור ברור לכך ניתן למחוק את רודוס מהרשימה (בכל מקרה היא נכללת תחת יוון, כמו ששׂלוניקי, לה מסורת בקשות מפוארת למדי, נכללת תחת יוון).אסי אלקיים 09:32, 16 פברואר 2006 (UTC)

אסי שלום ראשית תודה רבה על המחמאות בשיחה חזנות, אני רואה במחלוקות כאלה רק ברכה. כבר נכתב הרבה על מנהגי האשמורות סליחות תחנונים והשבחות בספרד לפני הגירוש וכל זה אכן קשור לבקשות אבל לא בדיוק ל"שירת הבקשות". אולי צריך לכלול את זה בפרק חדש בערך שידון על ההיסטוריה של הבקשות. ובכל זאת אני חושב שהערך צריך להגדיר את שירת הבקשות כפונקציה ספציפית כפי שאנו מכירים אותה היום ראה בשיחתי הראשונה ועוד דבר כמעט בכל מאמר קושרים את הבקשות בקבלה ואת שירת הבקשות בקבלה הצפתית. גם לאופרה לדוגמא יש שורשים: שירה,דרמה, ריקוד, מחזות יווניים ועוד ובכל זאת מגדירים את האופרה החל בשנת 1600 כפורמט חדש הנקרא אופרה. גם בשירת הבקשות זה דבר דומה. לעניין האשמורות והשירה בלילה ראה באתר הפיוט מאמר של קומיקו יאיאמה - הרקע ההיסטורי של שירת הבקשות: "נראה אפוא שנוהג השירה בלילה אם כי לא כנוהג ממוסד, שהוא אחד ממאפייניה של שירת הבקשות, התפתח בימי הביניים בתקופת ספרד. [11]כלומר, ניצניה של מסורת שירת הבקשות מצויים כבר בתקופת ספרד, תקופת הפריחה הגדולה של התרבות היהודית. מעניין שהתקופה שבה מופיע הנוהג זהה לתקופה שבה הקבלה עולה כתופעה היסטורית, כלומר החל מאמצע המאה ה-12" (מיקום במאמר ליד הערה 11) . גם השבחות של יהודי בבל הם אשמורות הנאמרות או מושרות ע"י יחידים בבית או בבית הכנסת והם לא בדיוק בקשות. ראה באתר הפיוט במאמר של חנה פדיה - "מסורת בבל" בפרק: התפתחותה של השירה והתפילה באשמורת הבקר - בין גלות לגאולה: "יהודי בבל אינם "שרים" שבחות, אלא "אומרים" אותם - מה שמבטא את תפיסתם על ה"שבח" כתפילה וכחלק ממנה. גם המושג "בקשות" לא היה קיים אצלם אלא הוא תוצאת השפעתו של המפגש בארץ עם עדות אחרות". כך שיכול להיות שמה שהיה בספרד קרוב למה שהיה בבל וזה רחוק מן המונח "שירת הבקשות" אולי צריך לכתוב מאמר נפרד לנושא האשמורות במובן הרחב שכך גם נקראות הסליחות של התימנים. לגבי הפורטוגזים אין לי מידע על המהות של שירת הבקשות שם אני אנסה לשאול את החוקרים בנושא. לגבי רודוס ראה מאמר באתר הפיוט אדוין סרוסי - שינוי והמשכיות בשירת הבקשות של יהודי מארוקו (פורסם בפעמים) בפרק - להתפתחות שירת הבקשות (מיקום במאמר אחרי הערה 10): "מנהגים מעין אלה ידועים לנו מסוריה, מתורכיה, מיוגוסלאביה, מיוון, מאיי רודוס, מאיטליה, מתוניסיה, מאלג'יריה וממארוקו". יכול להיות גם שהמהות של מנהגים אלו לא מתאימה למונח שירת הבקשות ויכול להיות גם שיש טעות במאמר וצריך לבדוק זאת. עוד דבר זה שהיום רודוס שייכת ליוון לא אומר שזו מסורת יוון המסורת של רודוס בכל הבחינות ליטורגיה שפה ותרבות כמעט זהה למסורת של איזמיר היום בטורקיה והמסורת שם היתה קרובה יותר לאיזמיר מאשר לסלוניקי, לצערנו הרב כמעט כל קהילת רודוס הושמדה בשואה ואולי גם העדויות. רודוס, איזמיר, חאלב, ירושלים, ועוד מקומות היו עד לפני 90 שנה פרובינציות די מרוחקות של האימפריה העות'מנית. לא תמיד המסורת חופפת את המדינות או את הגיאוגרפיה לדוגמא במסורת של יהודי אפגניסטאן יש שתי מסורות בולטות מסורת קאבול הקרובה למנהג בוכרה ומסורת הראט הקרובה למנהג משהד שבפרס, כאן הגיאוגרפיה כן קובעת מאחר שבין שתי הערים יש רכסי הרים גבוהים שהשפיעו על הבידול במסורות.בידידות Avin 21:20, 16 פברואר 2006 (UTC)

שלום Avin. ביחס לשירת הבקשות, השאלה העומדת בפנינו היא כיצד להגדיר את המושג: מה נכלל תחת ההגדרה של "שירת הבקשות" ומה לא נכלל. ניתן להגדיר את שירת הבקשות בצורה מצומצמת, כ"נוהג ממוסד" כפי שהגדירה קומיקו במאמרהּ וכך השבחות מבבל והבקשות של ספרד לא יכללו במושג. לדעתי החלק המרכזי של שירת הבקשות הוא אמירתה לפני עלות השחר (בעיקר בשבת אך לאו דוקא) מה שהופך אותה בעיקר לפונקציה של זמן ביממה (ויעידו על כך שירים רבים בשירת הבקשות הקוראים לציבור לעור משנתו) ופחות פונקציה של ספר מוגדר, שלדעתי הוא חלק יותר משני בתופעה חברתית-דתית-מוזיקלית זו. יותר מתקבל על הדעת לכלול תחת המושג של בקשות גם את הבקשות שנאמרו בספרד וגם את השבחות של יהודי בבל, שקיימת זיקה גדולה ביניהם לבין הבקשות של יהודי חאלב ומארוקו, למרות ה"מיסוד" של האחרונות.

דרך אגב, לפי הגדרה זו אין לכלול תחת המושג "שירת בקשות" את הקבוצה הנפגשת ביום חמישי בערב בקבר דוד. ברגע שהביצוע נערך מחוץ למסגרת המסורתית, גם מבחינת מיקום (בית כנסת) ובעיקר מבחינת הזמן (לא לפנות בוקר) אין מדובר בשירת בקשות אלא בשירה של פיוטים מתוך שירת הבקשות, על פי המנגינות של שירת הבקשות, אך זו לא שירת בקשות. הדבר מזכיר במידת מה את ההבדל בין תפילה המבוצעת על ידי חזן מקצועי בבית כנסת לבין קונצרט חזנות הנערך בהיכל התרבות. בידידות אסי אלקיים 21:45, 18 פברואר 2006 (UTC)

Hello, I am David Betesh, the founder of the Baqashot page in New York. I think that you people in Israel should work harder to make the Baqashot page better.You should also link the page to the website: www/pizmonim.org, where there are full recordings of all the Baqashot online.67.151.230.250

משוב מ-8 במאי 2012

בערך "הר ציון" אפשר להוסיף גם את הערת השוליים הנזכרת כאן... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.61.216 11:08, 8 במאי 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://bakashot.jimdo.com/app/download/5717026971/4e54eb73/fafdd514325fa04aea2a8430bbbdca768b2a1aa7/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99+%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA.docx?t=1314187696
  • In שירת הבקשות on 2013-06-21 10:44:50, 404 Not Found
  • In שירת הבקשות on 2013-06-24 01:08:14, 404 Not Found
  • In שירת הבקשות on 2013-07-09 01:23:09, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 04:23, 9 ביולי 2013 (IDT)

תקופת הבקשות בשנה

ראוי להוסיף מהן גבולות התקופה בה נאמרות הבקשות (כמדומני בין סוכות או חנוכה ועד פורים או פסח, איני בטוח).

יש עוד מה להוסיף

חסר כאן המון מידע נחוץ על המלחינים וגם את דברי הגאונים בשבח מעלתה וסגולתה של אמירת הבקשות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.230.0.138 14:18, 18 בנובמבר 2018 (IST)