שירת הבקשות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר שירי זמרה, ספר שירת הבקשות של יהדות ארם צובא

שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף. שירי הבקשות הם אוסף פיוטי שירת הקודש שמקורה ביהדות ספרד, פיוטים המבטאים שבח לקב"ה, ערגה לארץ ישראל, פיוטי שבת, ועוד.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות אינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מספרד, לפני הגירוש. התפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, הייתה נהוגה בספרד ובארץ ישראל כבר בימי הביניים[1]. שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים בצפת במאה ה-16, וקיבלה בתקופה זו מקום של כבוד. עם התפשטותה של תורת הקבלה הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות אגן הים התיכון והונהגה בקהילות עיראק, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, איטליה, רודוס יוון, יוגוסלביה טורקיה גאורגיה לבנון וסוריה. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות במערב אירופה כדוגמת אמסטרדם ולונדון.

בקהילות יהודיות כגון חלב שבסוריה, טורקיה ומרוקו, התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים. שם סודרו ספרים מיוחדים (כמו הספר שיר ידידות בקהילת מרוקו שנדפס בשנת 1921 במרקש, וספר ה'מפטירין' ליהדות טורקיה) שליד הפיוטים מצוינים הלחנים והמקאמים (נובות, ב"שיר ידידות") כדי להקל על הקהל השר את הבקשות. בקהילות אלו נהגו לקום בשבתות החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ולהתאסף יחד בבית הכנסת לשיר את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית.


בטורקיה, שירת הבקשות נקראת "שירת המפטירים" ומבוצעת על ידי מקהלות מפטירים. המוזיקה וסגנון השירה יסודם במוזיקה הסופית והמוזיקה הטורקית-עות'מאנית קלאסית. מקורה של מסורת זו הוא בעיר אדריאנופול (כיום אדירנה) הנמצאת בחלק האירופי של טורקיה. מסורת מפוארת זו היא נדירה ומבוצעת היום באיסטנבול.

שירת הבקשות בקהילות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הקהילות השונות נכתבו פיוטים שונים ולחנים שונים שהושפעו מהתרבות המקומית ומרבית הלחנים מבוססים על מבנה המקאם. מקובל לחלק את שירת הבקשות לשתיים, שירת הבקשות של יהודי צפון אפריקה ובעיקר של יהודי מרוקו. ושירת הבקשות של הקהילה החלאבית עליה מבוססת כיום שירת הבקשות הירושלמית. אולם ישנם מנהגים שונים בקהילות נוספות.

שירת הבקשות החלאבית-ירושלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכבוד שירת הבקשות בית הכנסת מסודר בצורה שונה מבדרך כלל. בית הכנסת מתחלק לשני חלקים, ובהתאמה מתחלק הקהל לשתי קבוצות. בכתלים הדרומי והצפוני יושבים הפייטנים וראשי הקבוצות המובילים את השירה, ומולם יושבים הקהל גב אל גב. כל קבוצה עם הפנים כלפי הפייטן המוביל אותה. על כל ראש קבוצה מוטלת האחריות להתנהלות נכונה ומדוייקת של השירה. החל בבחירת הסולנים והסולמות ועד להובלת השירה המשותפת.[2]

הספר אנתולוגי ומרכזי של הפיוטים והבקשות של יהודי מרוקו. מרבי דוד אלקיים, רבי חיים עטאר, ורבי דחיים אפרייאט

שירת הבקשות המרוקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת הבקשות המרוקאית הידועה ביותר מבוססת על הספר "שיר ידידות", ושירה זו נפוצה גם כיום בקרב קהילות ברחבי הארץ.

שירת בקשות נוספת של יהדות מכנאס מבוססת על הספר "ישמח ישראל". ספר זה מחולק לשניים כאשר חלק ראשון מכיל פיוטים מקוריים ומלוקטים הבנויים ממחרוזות. וחלקו השני הוא פיוטים למעגל השנה. שירת בקשות זו לא נפוצה כיום כיוון שלא שלא נותרו פייטנים שיישמרו ויחדשו את הספרים והשירים

שירת הבקשות הבבלית (עיראקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירת הבקשות הבבלית שונה משאר הקהילות והיא דמתה יותר לחזנות. בשירה זו החזן והפייטן חד הם. בימי קדם קטעי השירה שנאמרו על ידי הפייטן בדרך כלל נתחברו על ידו. תפקיד החזן-פייטן לא דרש דווקא קול ערב, אלא עיקר תפקידו היה להוביל את התפילה והפיוט. בקרב יהדות זו התפתחה שירה ה"מענה" שזו שירה שבה החזן שר מחצית מהפסוק והקהל עונה כנגדו. כמו כן היה נהוג לשלב מקהלה שהורכבה בדרך כלל מבני משפחתו של החזן שהוכשרו לכך. עיקר ההתפחות של שירת הבקשות הבבלית מתחילה לפני 300 שנה בתקופת כהונתו של חכם צדקה חוצין כרב הראשי, בתקופתו התפרסמו פייטנים ופזמונאים רבים ובהם חכם משה חוצין, חכם צאלח מצליח, חכם עבדאללה חנין ועוד. ומאוחר יותר שיריו של רבי יוסף חיים מבגדד זכו לפרסום ברחבי העולם היהודי. [3]

ספרי שירת הבקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים סודרו הפיוטים לספרים, כדוגמת הספר "שירי זמרה השלם" של שירת הבקשות הירושלמית על ידי הרב הפייטן חיים שאול עבוד והספר "שיר ידידות" של שירת הבקשות המרוקאית על ידי הרב הפייטן רבי חיים עטר.

שירת הבקשות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג שירת הבקשות המשיך והתפתח בארץ ישראל עם עלייתם של בני עדות המזרח ויוצאי צפון אפריקה, והמנהג לקום עם עלות השחר בשבת נהוג בבית הכנסת עדס ובבית הכנסת מוסיוף בירושלים, וכן בבית הכנסת כארדי שבנתניה על ידי משפחת ג'רבי. וכן בעיר צפת שם מסורת השירה נמשכת מעל 30, והיא מתחילה משבת פרשת חיי שרה עד לפרשת תרומה בבית הכנסת אבוהב שבעיר העתיקה. אירועי שירת הבקשות בלילות שבתות החורף מתקיים בקרב קהילות שונות בארץ, זאת לצד מופעי שירה ופיוט המתקיימים בימי חול ברחבי הארץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסיקה מרקס, שחר אעיר מתנומות, שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים, בהוצאת המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים 2007 עמ' 7 (במבוא בחוברת המלווה ששה תקליטורים עם שירת הבקשות השלמה).
  2. ^ עיתון הדרך, מגזין 325
  3. ^ עיתון הדרך מגזין 325