שיחת משתמש:אדג/גדליה בן יוסף אבן יחייא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גדליה בן יוסף אבן יחייא (1515 - 1587 לערך) היה מרבני איטליה במאה השש עשרה. מחבר הכרונולגיה שלשלת הקבלה, דרשן ופרשן.

משפחת אבן יחייא הספרדית מיוחסת ליחייא הגדול, ממנהיגי ורבני ספרד תחת השלטון המוסלמי בתור הזהב של יהדות ספרד . גדליה היה הדור השנים עשרה ליחייא הגדול.

בהקדמת ספרו "שלשלת הקבלה" מונה אבן יחייא את שולשלת משפחתו:

"אמר העבד הנרצע ומלחך עפרות רגלי החכמים גדליה בן לגאון דון יוסף בן לגאון דון דוד בן הושע דון יוסף בן לגאון הנעלה דון דוד בן השר דון שלמה בן השר דון דוד בן לחכם דון גדליה בן לגאון דון שלמה בן לגאון דון יוסף בן השר דון יהודה בן השר וטפסר גדול ונורא מאד דון יחייא בן יעיש ראש ואב משפחתנו משועי יהודה הרודים בבני גלות ירושלים אשר בספרד זכרם ה׳ אלהים כל השרים וגאונים האלה לטוב וינוחו על משכבותם בגן עדן לנצח אמן ואמן".

קורות חייו[עריכת קוד מקור]

אביו, יוסף, היה רב ורופא, יליד פלורנס. כשבגר, התיישב באימולה ומאוחר יותר בעקבות רדיפות שונות נדד על פני איטליה. יוסף מת בגיל 45 בלבד, ומאוחר יותר הועלו עצמותיו לקבורה בצפת, בסמיכות לקברו של רבי יוסף קארו בעל ה"בית יוסף" וה"שולחן ערוך".

גדליה היה השני מבניו, ונולד בסביבות שנת 1510[1] ולאחר מות אביו, אמו אביגיל דאגה לשולחו לישיבה בפרארה שם למד מפי רבי יעקב ישראל פינצי והאחים הרבנים אברהם וישראל רוויגו. בשנת 1549 השתקע ברוויגו, שם הוא נשאר עד שנת 1562, השנה שבה התקיימה שריפת התלמוד באיטליה. לאחר מכן הוא הלך קודיניולה, ושלוש שנים מאוחר יותר לסלוניקי, משם הוא חזר ב 1567 לעיר הולדתו. משם גורש עם שאר יהודי העיר על ידי האפיפיור פיוס החמישי, דבר שגרם לו הפסד כלכלי אדיר, הוא נסע לפזארו, ומשם לפרארה, שם הוא נשאר עד שנת 1575. בשמונה השנים שלאחר מכן הוא נדד, והתיישב לבסוף באלכסנדריה, שם הוא כנראה נפטר ב-1587.

אבן יחייא היה סופר פורה, הוא חיבר כעשרים ואחד ספרים:

העבודה העיקרית שלו היתה שלשלת ספר הקבלה, המכונה גם ספר יחיא, שעליו עמל במשך יותר מארבעים שנה. עבודה זו אינה נטולת פגמים, סבלו גם בשל מצב נודד של המחבר חיים או באמצעות העתקה פגומה של כתב היד המקורי. התוכן שלה הן כדלקמן: היסטוריה שושלת היוחסין של יהודים מימי משה עד כי משה Norzi (1587) חשבון של הבריאה, גרמי השמים, נשמה, קסם, רוחות רעות היסטוריה של העמים שבקרבם היהודים את שכנו, ותיאור של גורל אומלל של בני דתו של המחבר עד זמנו. את הערך של עבודה זו היא, לעומת זאת, פחתה במידה ניכרת על ידי העובדות כי הסופר כוללת סיפורים בעל פה רבים שאסף חלקי בביתו, בין השאר סלוניקי ואלכסנדריה, וכי לעיתים קרובות חסרה את היכולת להבחין בין אמת לבדיה. מסיבות אלה בספר נקרא "שלשלת הכזבים", אך לואב הוכיח שהוא מדוייק יותר רבים אמור שזה יהיה. שלשלת הקבלה hפורסם ב ונציה, 1587, קרקוב, 1596, אמסטרדם, 1697; Zolkiev, 1802, 1804; Polonnoye, 1814, ו למברג, 1862. גדליה היה הכותב לכאורה של עשרים ואחת יצירות אחרות, הוא מונה בסופו של שלשלת שלו, אשר נזכר גם אוצר Benjacob של ha-Sefarim (עמ '590-591). בני משפחת חרל"פ טוענים שהם צאצאים של גדליה, ודרכו, אל Exilarchs של בבל שטענו ירידה של דוד המלך. ידועים צאצאים כוללים: ביל חרל"פ, פסנתרן ג'אז ג'יין אלכסנדר, השחקנית לשעבר ראש הקרן הלאומית לאמנויות (אולי קשור רק דרך נישואים) אלברט "טיק טוק" טננבאום, בן חסותו של הגנגסטר לואי לפקי יענקל רוזנבאום, נרצחו בקראון הייטס מהומות לואיס Proyect, חוקר פעיל מרקסיסטי ו דיק היימן, מלחין אברם לאון שחר, מחברת "ההיסטוריה של היהודים" ואת הנשיא המייסד של אוניברסיטת ברנדייס דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון, בית המשפט העליון של ישראל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ בספרו שלשלת הקבלה הוא מתאר את הלוויתו של הרב אברהם די בלמש שהיתה בשנת ה'רפ"ב.