דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חמישה דורות של משפחה אחת, ארמניה 1901

דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת. בהשאלה, מתאר המונח שלב בהתפתחות של ציוד טכני.

במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פער או אורך הדורות הוא ממוצע הפרש השנים בין הצאצאים לבין האב או האם. לפי ממוצע הפרשי הגיל הקיימים בין האיש לאישה בנישואים, טווח הדורות ביחס לאב הוא בדרך כלל גדול יותר מאשר לאם. כתוצאה מכך, בכל עשרה דורות פער הדורות ביחס לאב גדול יותר בדור אחד מאשר ביחס לאם.

החל מהמאה ה-18 ואילך, בעקבות שינויים כגון התגברות התעשייה והעיור, דחיית גיל הלידה הראשונה, אורך הדור במדינות המפותחות הלך והתארך. כיום ממוצע של אורך דור במדינות אלו הוא כ-28 שנה. באמצע המאה ה-20, הצטמצם אורך הדורות במדינות הללו בשנים אחדות, לאחר שרוב הילדים נולדו לאמהות בנות פחות מ-25 שנים. מגמת ירידה זו התהפכה בעשורים אחרונים של המאה ה-20, ובחלק גדול מהמדינות המפותחות פער הדורות ביחס לאם שוב גדל לממוצע של כ-28 שנה, כאשר גרמניה הייתה זו שחוותה את העלייה המשמעותית ביותר: מ-24 שנים בשנת 1970 ל-30 שנה בשנת 2008. דור ממוצע בישראל באותה שנה היה 27 שנים,[1] ובארצות הברית 25 שנים, גידול של 3.6 שנים מאז 1970.[2] במדינות מתפתחות, הגיל הממוצע של נשים בזמן הלידה הראשונה עודנו עומד על 20 שנה לערך.

בעולם החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם החי והצומח מציין דור את הפריטים המופרדים מקו המוצא. חילופי דורות יכולים להתרחש כאן לסירוגין כתוצאה מרבייה מינית ורבייה אל-מינית. במחזור חייו של כל צמח מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר יש שני דורות שונים: דור שתאיו הפלואידיים גמטופיט מתחלף בדור שתאיו דיפלואידיים ספורופיט.

בעיית הדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרת המונח "דור" שהציג קארל מאנהיים במסגרת הסוציולוגיה של הידע שלו, במאמרו "בעיית הדורות" משנת 1923, אינה מבוססת על טווח שנים מסוים, אלא על חוויה דורית משותפת, ועל אירועים היסטוריים המטביעים חותם על הילדים שחוו אותם. לפי הגדרה זו, בתקופה של התפתחויות חברתיות מהירות יהיו פחות מקבצים של חילופי דורות. מנהיים הדגיש גם שלא כל דור יגיע לאופי עצמי מגובש, משום שתנאי חשוב להיווצרות של דור בפועל הוא כאמור התרחשות אירוע היסטורי חשוב בפרק זמן מוגדר.

מאנהיים הבחין בין המושגים "יחידות דוריות", "הקשרים דוריים" ו"אחסונים דוריים". אחסון דורי הוא מונח כללי, שחל על כל מי שנולד בו זמנית "באותו מרחב היסטורי-חברתי; באותם חיים היסטוריים משותפים". הקשר דורי הוא קשר שמתווסף, "החולק גורל משותף", ונוטל חלק בזרמים האינטלקטואליים של התקופה. הקשר דורי זה כולל מספר יחידות דוריות. חברי יחידה דורית קשורים באופן הדוק יותר, בכך שהם מעבדים באותה צורה את האירועים האינטלקטואליים של התקופה: הם חולקים "כיוונים בסיסיים ועקרונות מעצבים", המחברים אותם לקבוצה וגורמים לתגובה אחידה למגמות הרווחות ולאירועי השעה.

מאנהיים מייחס לתודעה קולקטיבית השפעה מכרעת על עמדות הפרט, וממעיט בגורמים מעצבי זהות אחרים כמשפחה ורמת השכלה. גישה זו נתמכה במספר מחקרים, ואף נעשה בה שימוש בהיסטוריוגרפיה הישראלית.[3]חוקרים אמריקאים אחדים הטילו ספק בהשערותיו.[4]

בסוציולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים בין דורות שונים, אוראן, אלג'יריה.

השימוש במושג דור במובן הסוציולוגי או התרבותי הרחב רווח מאז ימי קדם. עם זאת, הרעיון של דור חברתי במובן שבו הוא משמש היום, צבר תאוצה לקראת סוף המאה ה-19, כאשר לפני כן שימש המושג בעיקר ככינוי לכלל האנשים החיים באותה תקופה, כפי שהגדיר בשנת 1863 המילונאי הצרפתי אמיל ליטרה את המילה "דור": "סך האנשים החיים פחות או יותר באותו הזמן".

בתחילת המאה ה-20 החל להעשות שימוש במילה כדי לתאר הבדלים בין הדור המבוגר לדור ה"צעיר",[5] כאשר במקביל, התפתח המחקר הסוציולוגי על הגדרת הדורות, עם מונחים כגון "דור סוציולוגי" ו"יחידות דוריות" שהוטבעו על ידי הוגים אירופיים כגון קרל מאנהיים ואורטגה אי גאסט. גם הרטוריקה הפוליטית באירופה החלה לעשות שימוש במושגים ככוח ההתחדשות והשינוי של דור הנוער החדש, בהשפעת תנועות כסער ופרץ, איטליה הצעירה וגרמניה הצעירה.

המגמות הללו של הבחנה בין תבניות תודעתיות וחברתיות שונות אצל אנשים על בסיס קבוצות גיל, באו בעיקר בעקבות תהליכי התיעוש ורעיונות עידן הנאורות ששינו את פניה של אירופה באמצע המאה ה-18. כך, למשל, אפשרויות הניידות החדשות הביאו לכך שיותר צעירים בחברה המודרנית גדלו בסביבות שונות מאבותיהם, שהם בתורם איבדו לעיתים את ההערכה כלפי כישוריהם וחכמתם בשל שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים. פערים אלה הגבירו את המתח הבין-דורי בין הדור המבוגר לדור המתבגר, שלעיתים פיתח עוינות כלפי התרבות וערכי המבוגרים.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ב', מוזכר כי היו עשרה דורות מאדם הראשון ועד נח, תקופה שלפי המסופר בתנ"ך נמשכה לאורך כאלף ושש מאות שנה.[6] מנח ועד אברהם היו גם כן עשרה דורות שנמשכו לפי התנ"ך כארבע מאות שנה.[7]

בגמרא משמש הביטוי "פני הדור כפני הכלב" לתיאור דור חוטא ורשע.[8] במשנה, מסכת סנהדרין, פרק י', משנה ג', מוזכרים הביטויים 'דור המבול' ו'דור הפלגה' בהקשר תקופת המקרא, וכן הביטוי 'דור המדבר' שהתייחסות אליו מופיעה בספר תהילים, פרק צ"ה, פסוק י' "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר".

בסוף ספר איוב כתוב "וַיְחִ֤י אִיּוֹב֙ אַֽחֲרֵי־זֹ֔את מֵאָ֥ה וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וירא (וַיִּרְאֶ֗ה) אֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־בְּנֵ֣י בָנָ֔יו אַרְבָּעָ֖ה דֹּרֽוֹת", לפי החשבון כל דור נמשך 35 שנה[9]

על פי התלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד ב', התורה נבראה 974 דורות לפני בריאת העולם. על פי ויקרא רבה, פרשה י"ט, פסקה א', התורה נבראה 2000 שנה לפני בריאת העולם. חלוקת 2000 שנה ל-974 דורות מוציאה לכל דור 750 ימים.[10] לפי הכרונולוגיה המסורתית, עברו מאז ועד היום 3788 דורות ו-658 ימים.

על פי התלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב', הראה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון את כל מנהיגי הדורות העתידיים. לפי התלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד ב', רשימה זו הייתה בידי האמורא שמואל. בויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז', מוזכר שאף למשה הראה הקב"ה את כל הדמויות הבולטות של כל דור ודור.

מספר חיבורים היסטוריים הוקדשו להעמדת סדר הדורות, גניאולוגיים וסוציולוגיים כאחד. בהם ניתן למנות את ספר ההיסטוריה "ספר קורא הדורות" מאת דוד קונפורטי, "דורות הראשונים" ליצחק אייזיק הלוי, המציג היסטוריה יהודית מזווית דתית, כניגוד לספר "דור דור ודורשיו" לאייזיק הירש וייס. סדר הדורות שראה אור בשנת 1769, כולל ביוגרפיות מקוצרות החל מימות אדם הראשון ועד לדורו של המחבר, הרב יחיאל היילפרין.

דורות דמוגרפיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדורות דמוגרפיים יש בדרך כלל יותר משם אחד, וגם הזמן הכרונולוגי שלהם הוא גמיש - מספר שנים לכל צד. מקצת החלוקה שלהלן מתבססת על החלוקה בספר "דורות" מאת שטראוס והאוו.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטכנולוגיה נעשה שימוש מושאל במונח "דור" כדי להמחיש שיפורים טכנולוגיים גדולים, למשל בתחום המחשוב. כמו כן בתחום התקשורת הסלולרית נעשה שימוש במונח על ידי הצירוף XG (לדוגמה הדור השלישי- 3G, הדור הרביעי-4G, הדור החמישי-5G וכדומה)

בעולם החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם החי והצומח מציין דור את הפריטים המופרדים מקו המוצא. חילופי דורות יכולים להתרחש כאן לסירוגין כתוצאה מרבייה מינית ורבייה אל-מינית. במחזור חייו של כל צמח מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר יש שני דורות שונים: דור שתאיו הפלואידיים גמטופיט מתחלף בדור שתאיו דיפלואידיים ספורופיט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר oecd
  2. ^ Mathews TJ, Hamilton BE. Delayed childbearing: More women are having their first child later in life., NCHS data brief, no 21. Hyattsville, MD: National Center for Health Statistics. 2009, accessed April 14, 2011.
  3. ^ ראו למשל: אלקנה מרגלית, "השומר הצעיר" - מעדת נעורים למרקסיזם מהפכני, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 14-12.
  4. ^ בהם החוקר וורן בנגסטון. ראו אצל קימרלינג, וכן: Aging: scientific perspectives and social issues, Van Nostrand, 1975
  5. ^ Robert WOHL, The Generation of 1914, Harvard University Press, 1979
  6. ^ ספר בראשית, פרק ה'.
  7. ^ ספר בראשית, פרק י"א.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א'.
  9. ^ עיין בפירוש רבי אברהם אבן עזרא לספר איוב, פרק מ"ב, פסוק ט"ז; וכן לספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
  10. ^ רב שמעון קיירא, הלכות גדולות, הקדמה.
  11. ^ לגדול עם הטלוויזיה: המסך הקטן בחייהם של ילדים ובני נוער, דפנה למיש, האוניברסיטה הפתוחה 2002, עמוד 165
  12. ^ "בין מדינה לחברה: סוציולוגיה של הפוליטיקה" מאת ברוך קימרלינג, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 192
  13. ^ דן אבןמחקר: טראומת השואה ממשיכה גם לדור השלישי, באתר הארץ, 15 באפריל 2012