שיחת משתמש:מי-נהר/ארגז חול-שמואל רפפורט

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 13 שנים מאת מי-נהר
  • אשתו הראשונה חסיה (ייתכן שעל שמה הנכדה) אשתו השנייה רייזל לאה איתה נסע לארה"ב? , כנראה היה הבכור הוריו ניסן ואתל , אביו היה ת"ח וגם בעל מחלבה אזורית
  • http://old.virtualjudaica.com/Item/28724/Letter_by_R._Samuel_Rapoport
    • Addressed to R. Avroham Yitzchok HaKohen Kook by R. Samuel Rapoport, Chief Rabbi of Springfield, MA from 1900 until he moved to Israel in 1924. He was a founding member of the Agudath HaRabonim. R. Rapoport was considered a pioneer in Western Massachusetts after forming the fist organized public study of Talmud and Code of Jewish Law in Springfield. The Rabbi passed-on on the 24 of Shevat and was laid to rest in Israel.

הסבר חשיבות: לדמות הנ"ל בתקופתו היה מעמד חשוב בקרב יהודי ארה"ב ואנגליה בכלל ובקרב החכמים יוצאי ליטא בפרט. בשל חשיבותו אף התבקש לכהן כרב של אחת הקהילות החשובות בניו אנגלנד ,שימש בה 24 שנים בתקופה שבה התפתחה הקהילה בצורה משמעותית. שייך לדור הרבנים בליטא בטרם ייסדו את ישיבות סלובדקה והוסמך ע"י כמה מגדולי אותו דור. שימש בתפקידי רבנות למעלה מ-60 שנה. גם כשעלה לארץ ישראל לקח חלק משמעותי באשר נעשה בירושלים הוא ואשתו היו ממיסדי ומקיימי ישיבת תפארת צבי, בלט בפעילותו להצלת תלמידי חכמים מרוסיה וקליטתם בארץ. שימש בתפקיד גבאי (שאז היה תפקיד מרכזי בו שימשו דמויות חשובות) ומלמד שיעורים בבית הכנסת זכרון משה. הסמיך רבנים ונתן הסכמות. ביטוי לכך רואים באופן בו רשמוהו בכמה וכמה כרוזים בהם הופיעו שמות רבנים רבים ומעטים מהם בהדגשה יתירה במיוחד. כפי שניתן לראות בפרסום הכתרתו של ר' צבי פסח פרנק לרבה של ירושלים , או בקריאה לשיקום ישיבת חברון שנפגעה בפרעות תרפ"ט. דוגמא בולטת לחשיבותו היא היותו בן ארבעת המספידים של רבה של קוסוב בירושלים לצד הרב קוק, הרב וכטפויגל והרב בן ציון יאדלר כל אחד מהם היה דמות בולטת וחשובה בירושלים באותה תקופה. גם השוואה לפי הספר אהלי שם מ-1912 מציגה אותה בהבלטה ופירוט גדולים יותר מרוב המוזכרים בו, הוקדש לו ערך גם באנציקלופדית הציונות הדתית. גם אשתו הרבנית רייזל רפפורט עמדה בקנה אחד לצד הרבניות קוק, הרצוג ועוד... נכתב עליה ערך בספרו של גרייבסקי "בנות ציון וירושלים". מקורות לכל הנ"ל מצויים בערך. מי-נהר - שיחה 17:05, 6 במרץ 2011 (IST)תגובה

  • שרשרת הדורות בתקופות הסוערות ג פרוש מנחם עמ 45
  • הצופה לבית ישראל (הסכמות מהראיה והרב רפפורט...) בפר מאד משונה כולל מכתב לרייך הגרמני