שיחת משתמש:מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/הקונגרס הציוני ה-15

הפרק: מספר השבטים#במקרא

מפני כבודם של המתדיינים ומפני שאיתמראשפר נעתר לפנות לדף השיחה אניח פה את תגובתי.

• הערה טכנית - פתחתי פה כותרת תקנית תחתיה אכתוב את תגובתי, מאחר וקודמי מסרב לתת כותרת עניינית המקובלת על הצדדים הגם שכותרת איננה שייכת לפותח הדיון ושהצעתי כותרת כללית הוגנת המאפשרת לו להציג את עמדתו בנושאים השונים שעלו במחלוקת העריכה.

מאחר שסבורני שהכותרת שנתן מכילה כבר ביסודה את מהות הבעיה וחוסר הענייניות בנושא ומשכך מטעה ומסיתה את הדיון למקומות לא רלוונטים ומאחר והוא מתעקש להשתמש בה, לכן אכתוב כאן את דבריי כדלהלן.

• א. מבחינת הסדר וההקשר של הפרק הנידון - מספר השבטים במקרא: ישנן מספר דוגמאות לציון מרוכז של שבטי ישראל חלקן מופיעות בפסקה הראשונה.

בפסקה השנייה עוסקים בנוסף בתופעה לפיה לעיתים שבט יוסף נמנה כשני שבטים! ומביאים מספר דוגמאות. (מבחינה זו למקרה של הרשימה של 10 השבטים שנחלו בעבר הירדן המערבי אין זה משנה למה נחלו 2 בעבר המזרחי אלא הדוגמא לשימוש באפרים ומנשה כשני שבטים)

עם זאת מאחר וגם פסקה זו מוסיפה הדגמות לפרקטיקה של מניין השבטים, לכן הגם שלא היה חובה בדבר, יש מקום להערת ביאור המסבירה מדוע בדוגמא על חלוקת הארץ בגורל ל-10 שבטים לא צוינו שבט ראובן וגד. (או במילים אחרות מדוע גם בדוגמא זו למעשה מונים חלוקת הארץ ל-12 נחלות שבטים. כלומר 12 שבטים)

לכן ההסבר המתבקש בהערת הביאור הוא לציין ששני שבטים כבר קיבלו את נחלתם. וכך ציינתי בעריכתי כדלהלן:"רשימה זו מונה עשרה שבטים, ואינה כוללת את שבטי ראובן וגד אשר נטלו בשלב מוקדם את נחלתם בעבר הירדן המזרחי."

לעומת זאת בעריכתו של איתמר הוא לוקח את ההערה למספר נושאים אחרים שאינם נדרשים לנושא הנידון כנ"ל!

הנושאים שהוא מנסה להכניס להערה עוסקים בין היתר בשאלות:

למה בני ראובן וגד נחלו בעבר הירדן המזרחי?

מה מעמדו של עבר הירדן המזרחי מצד עצמו ובהקשר למינוחים הנוגעים להגדרת גבולות הארץ על משמעויותיה ?

מלבד לכך ששאלות אלה אינן שייכות כלל לנושא הנידון! (לשם כך מוקדש בערך פרק מאוחר יותר על נחלות השבטים ואגב גם שם נכתבו דברים שגויים אבל זה כבר לדיון עתידי) די בכך כדי להסיר התוכן שכתב משום חוסר שייכות לעצם הנושא ופירוט יתר.

ב. בכל אופן לענייננו נציין שגם אם השאלות הללו היו שייכות לנושא הנידון הוא כתב בהם מספר דברים שגויים!

1. כוונתי להיגד שלו "בחרו להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ" אשר שגוי גם בתחילתו וגם בסופו ומסלף/מטעה אודות הסיפור המקראי ומשמעויותיו בנושא זה. (השאלה היא עד לאיזה רזולוציה בתגובות המיותרות האלה נצטרך להגיע בכדי להכריח לכתוב בהערה יותר מאשר ...אשר נטלו בשלב מוקדם את נחלתם בעבר הירדן המזרחי.) זה לא נכון שהם בחרו להישאר. זה לא נכון שהם בחרו לא להיכנס. זה לא נכון שהם לא נכנסו, זה לא נכון שהם לא חלק מהארץ או מנחלות השבטים או מכיבוש הארץ או שהם פעלו מהמניעים שמשה ויהושע חשדו אותם כפי שהמקרא מלמד למפרע ועוד... מה שנכתב לעיל בתגובה הארוכה זה הצגת חלק מהמונה הכוללת של התקופה ומכלול האירועים.

2.בנוסף בעריכתו הנידונה הוא פותח סוגריים שמלבד לכך שכל ההערה הארוכה שם מיועדת להתפלמס, בתוך ערך!? היא מציבה הנחות מוצא בנוגע למה אמורות להיות גבולות הארץ מה זו "הארץ" מה היה אמור להיות התכנית האלוהית... ובמובלע מה נובע מזה... זה לא אנציקלופדי ולא קביל. מלבד לכך שגם זה תוכן מטעה. (צריך מערך הסברה שלם כדי להסביר על מעמד הנחלות וחלקי הארץ בכל אחד מעברי הירדן ועל האופנים בהם המקרא מלמד עליהם בהקשרים שונים כמו גם על הדרכים לפיהן אדמה הופכת להיות נחלת עם ישראל כמו גם הדרכים שבהם איננה הופכת לכזו.) כך או כל זה לא תפקיד הערת הביאור פה!

ב. כאן חשוב לשים לב לכמה עיסוק משקיע איתמר בתגובתו הספציפית בדיון בגבולות ארץ כנען, בפעולת הכניסה לארץ, בהגדרת המינוח הארץ... למה??? למה! מה זה נוגע לנושא ? זה נוגע, בגלל המסרים שהוא מנסה להכניס בכח באמצעות הפרק.

ונשיב כמה מילים גם על דבריו אלה באופן כללי:

1. איתמר מדגיש במיוחד את המינוח להיכנס לארץ. המינוח להיכנס לא קיים במקרא לשון כניסה הוא בלשון חז"ל, נגיע אל זה. במקרא כתוב כי תבואו אל הארץ, לרשת את הארץ וכד'. מבחינה זו נאמר עוד לפני פניית שבטי גד וראובן (פניות מסיבות ענייניות ולא כי לא רצו לרשת נחלה בארץ ישראל, ומה היא ארץ ישראל וכו...)

נאמר: "וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר... רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ֠ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּ֧וֹן הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ... (דברים פרק ב'). כאמור ירושת הארץ ע"פ השם עוד לפני הפנייה של 2 השבטים.

בכלל הבחירה להתעסק במינוח ארץ כנען דווקא מי קבע שזה המינוח הרלוונטי פה? הובטח לבני ישראל גם להוריש ולנחול את ארצות שבעת העממים כאמור נחלות גד וראובן (וחצי המנשה) היו מארצות שבעת העממים במקרה זה האמורי.

2.איתמר גורס שהמינוח "הארץ" מתייחס תמיד רק לארץ כנען ושמשכך ארץ ישראל היא בהתאמה ארץ כנען זו תפיסה שגויה של הנושא של היחס בין ארץ ישראל לארץ כנען. גבולה של ארץ כנען שהיא מינוח מצומצם נבדל מסיבות שונות איננו מינוח יחידי וכולל. (ואני לא מדבר על זה שאפילו המינוח ארץ הכנעני משמש בכמה מובנים שונים) ובנוסף כאמור ההתעכבות על כך היא עיסוק מגמתי במה שאיננו עצם העניין פה. כאמור המינוח הארץ יכול ומשמש בהקשרים שונים גם לא לארץ כנען, יש לכך כמה מובנים רחבים חלקם רלוונטיים למעשה כבר בדיון זה וחלקם לא. (ראו למשל ב-רמב"ן על דברים יא כד על הפסוק "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר..." ואגב בגין כללים אלה יכלו בני גד וראובן לנחול את נחלתם רק למפרע במידה וייקמו את התנאי להיחלץ חושים במלחמת כיבוש הארץ "עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו: וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ...") לא כאן המקום להרחיב.

ובכל זאת כן נציין דוגמא אחת מהמקרא המופיעה בספר דברים פרק יט. שאיתמר השתמש בה בצורה שגויה

כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:

וזה בדיוק מה שמשה עושה בדברים פרק ד: "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ" וזה קשור לפסקה הבאה

לענייננו לא עושים ערי מקלט בחוצה לארץ.

3. בחזרה לנושא של הכניסה לארץ ישראל איתמר הזכיר למשל את משה שלא נכנס לארץ. (ארץ ישראל מינוח שבעצמו משמש במספר משמעויות תלוי תקופה והקשר)

לא כתוב שמשה לא ייכנס לארץ ישראל אלא שלא יעבור את הירדן או לא יביא את הקהל לארץ וכו, זה לא אותו דבר למרות שספרותית יש לכך משמעות קרובה. וחז"ל מתעכבים בדיוק על כך בפרשת ואתחנן, שמשה שראה שכן הוריש ונכנס לארץ שהובטחה לאברהם שתינתן לבניו, ושהגדיר בה ערי מקלט וכו, סבר שחלק מהשבועה שלא ייכנס לארץ הותר וקיווה שמכאן גם הדבר יותר לארץ שמעבר לירדן... הארץ הטובה... אין חולק שישנה הבדלה בין הארץ שמעבר לירדן לארץ שממזרח לירדן אבל זו טענה שגויה שהן אינן יחד נחלת בני ישראל או ארץ ישראל וכו... בהקשרים רבים.

כך למשל גם בספרי (דברים ג') "אחרי הכתו את סיחון, משל למלך שיצא הוא וחיילותיו למדבר... כך אמר משה: אם מוכיח אני את ישראל תחילה עכשיו יאמרו עלי בשביל שאין בו כח להכניסנו לארץ ולהפיל סיחון ועוג לפנינו הוא מוכיחנו. הוא לא עשה כן, אלא לאחר שהכניסם לארץ והפיל סיחון ועוג לפניהם אחר כך הוכיחם לכך נאמר: אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי".

וכך למשל לגבי מצוות ביכורים שנאמר בה "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא..." על כך יש דעות מרכזיות בחז"ל שמצווה מדוארייתא להביא ביכורים מעבר הירדן המזרחי! (ביכורים אפשר להביא רק מארץ ישראל)

והתנאים ידעו לקרוא לא פחות טוב את המקרא ממשתתפי הדיון בנוגע לפשט המקרא שציטטו פה ממנו קטעים וחלקי סיפורים.

אמנם צודק איתמראשפר שיש הבדלים כמו למשל שיש גם דעות שלא מביאים משם ביכורים כי זה איננו בגדר ארץ זבת חלב ודבש, אבל זה בדיוק הענין יש גישות שונות בנושא!!! ולכן אי אפשר להכניס בכוח כתיבה חד צדדית מטעה בנושא מורכב במקום שזה אפילו לא הנושא שלו. מי-נהר - שיחה 02:01, 29 ביוני 2023 (IDT)