שיחת משתמש:מלח השמים/ארגז חול/זיכרון ביולוגי

אני לא זוכרת איפה קראתי את זה, ולא בטוחה שזה היה בהקשר של זיכרון ביולוגי אבל זה נשמע קשור. הייתה טענה שלמשל אנשים (או ילדים שלא ממש עמדו על הסכנה) מפחדים באופן יחסית לא רציונלי ממיני מעופפים לא מזיקים, או מאידך עכבישים ארסיים, נחשים וכו'. וזה כיוון שנטמע בהם מבחינה ביולוגית הפחד מיצורים אלו. עוד מישהו זוכר את זה? דורית 00:31, 13 פבר' 2005 (UTC)

בקישור הבא [1] תחת הכותרת: HISTORICAL AND CULTURAL CAUSES OF ARACHNOPHOBIA מדוברת השאלה שהעלית. באופן כללי השאלה הזו קשורה לפסיכולוגיה התפתחותית ולפוביות. ראיתי בכמה מקורות שהטיפול לזה הוא באמצעות חיזוק ההכרה שאין סיבה לפחד. וישנם כמה דרכים לטיפול כזה (הסבר מילולי - לילד, או שיחה טיפולית אצל פסיכולוג, או אף חשיפה באמצעות סימולטור לגורם הפחד - אצל מבוגר). מלח השמים 02:04, 13 פבר' 2005 (UTC)

יתכן, אצלי זה מתקשר לי לזיכרון ביולוגי, כי אני משוכנעת שזה משהו שהמרצה שלי דיבר עליו בקורס סוציו-ביולוגיה. אבל זיכרון ביולוגי לחוד, והזיכרון שלי לחוד... תודה בכל מקרה, דורית 11:43, 13 פבר' 2005 (UTC)

גם אצלי זה מתקשר לזיכרון ביולוגי. משום שכפי שכתבתי קודם זה קשור לפסיכולוגיה התפתחותית, שזהו התחום בו נדונה השאלה האם האדם נולד כלוח ריק, או שיש בו מידע המוטמע בו מלידתו (=זיכרון ביולוגי). הדעה שהזכרת ולפיה נטמע בבני אדם מבחינה ביולוגית הפחד ממעופפים ומזוחלים שונים תואמת לדעה שיש באדם זיכרון ביולוגי־פסיכולוגי מלידתו. מלח השמים 16:29, 13 פבר' 2005 (UTC)

זה ויכוח עתיק יומין, וראה את המאמר שערןב הפנה אותי אליו באייל הקורא ושעקרונית לדעתי משתמש בתיאוריות חברתיות שאבד עליהן הכלח. דורית 17:03, 13 פבר' 2005 (UTC)

לי זכורה תכנית שראיתי בערוץ 8 בנושא האינסטינקט האנושי שם נעשה מעין ניסוי רחוב שכזה. לקחו אקוואריום, מילאו אותו נחשים לא ארסיים ועליהם הניחו שטר של 100 דולר. ביקשו מאנשים שיוציאו את השטר תוך שהבהירו להם שהנחשים לא ארסיים ולא יפגעו בהם ושהם יקבלו את השטר. אני לא זוכר את הסטטיסטיקה אבל אחוז מזערי מתוך אלו שפנו אליהם מילא את המשימה. בכלל זאת הייתה סדרה מעניינת, לא הכי קשור אבל בכל זאת. מלך הג'ונגל 17:19, 13 פבר' 2005 (UTC)

האם יש הצדקה לערך זה?

האם יש הצדקה לערך הזה?

הוא בעצם ערך מילוני, ואין בו שום מידע אנציקלופדי. שימו לב שגם אין אינטרויקיים. eman • שיחה 09:05, 10 פברואר 2006 (UTC)

כתבתי ערך זה בתקופה הראשונה שלי בוויקיפדיה. אולי זכור לך מאותה תקופה גם ערך נוסף שכתבתי יציבות החומר והדיון שלי איתך שם בדף השיחה. היום לא הייתי כותב את שניהם. המידע בהם מעניין אותי אך הייתי מסתפק בשמירתו בארגז חול במרחב המשתמש שלי. כיום איני מתנגד ששני ערכים אלו ימחקו. אם אתה חושב שכך ראוי, אני מציע שתשאל את דוד שי ואשר יאמר נעשה. יום נעים,

מלח השמים 09:28, 10 פברואר 2006 (UTC)

נ.ב. הנושא של יציבות החומר ראוי כנראה לערך משמעותי. אך בפועל עצרתי בתחילת העבודה והערך נותר בוסרי.

בודאי שאין לי בעיה שזה יהיה בארגז החול שלך. השאלה היא האם לא צריך הצבעת מחיקה גם בבשביל זה. באמת משאל את דוד.

ובאמת הערך הזה דומה לערך על יציבות החומר במובן ששניהם מכסים משהו שהוא יותר מידי רחב עבור ערך בויקיפדיה. eman • שיחה 11:39, 10 פברואר 2006 (UTC)

אינני רואה אסון במחיקת ערך זה, אם כי עדיף בעיני להעביר אליו את הערך החדש יחידת זיכרון ביולוגי, שהשם זיכרון ביולוגי יאה לו יותר. דוד שי 17:36, 10 פברואר 2006 (UTC)

הערך יחידת זיכרון ביולוגי בעייתי לא פחות. ראה מייד, בשיחה:יחידת זיכרון ביולוגי eman • שיחה

יחידת זיכרון ביולוגי

גם אם ישנה מחלוקת בענין תפקידי הויקי עדין צריך ערך יחידת זיכרון ביולוגי. התעמקות בהתנהגות בעלי חיים מגלה כי חייב להיות מקום בו נמצאת עיקבה שנצרבה חד חד ערכית. הביטוי זיכרון ביולוגי מתאים לאקולוגיה. אני מציע שתזמינו מומחים מוכרים כדי שימלאו את הערך יחידת זיכרון ביולוגי במשהו מוערך.

אם כבר נכנסתי, בענין הנחשים ודומיהם - כל התאוריות נובעות מאי הבנת המוח. התופעה פשוטה לעיין שיעור. "תהליך החשיבה" מתנהל כדו שיח בין הקורטקס - קליפת המוח, לבין הזיכרון. התודעה נמצאת כל הזמן בנקודת זמן עתידית המאופיינת על ידי ידע מהזיכרון שהועלה לקורטקס במסגרת שיחה שהתחילה מגירוי חצוני. במידה ולא נמצא מידית זיכרון מתאים נכנס המוח לתהליך חיפוש. אי מציאת זיכרון מתאים מביאה למצב המוגדר כ"פחד". במקרה של הנחש או העכביש מנסה המוח "לצפות" את המיקום העתידי, את הצעד הבא, שלהם ולא מצליח למצוא למידה מתאימה בשל מורכבות תנועתם. אין כאן שום זיכרון מולד. הטיפול מייצר זיכרון כל שהוא, המקושר לנחשים, שעולה ומשתלט מעט על התודעה ומעמעם מעט את הפחד.

לאורך שנים דיברה האקדמיה על פחד מולד מצוקים. בוגרי פסיכולוגיה מכירים את הסוגיה. גם פה מדובר בשגיאה גסה. מדובר בסך הכל באי התאמה בין האינפורמציה המתקבלת מהעין המזהה תנועה לבין שאר האברים המדווחים על תנועה כמו האוזן, עצבים סנסורים ברגלים וכו' שמדווחים על יציבות. ניגון הנתונים לא מאפשר למוח למצוא למידות נחוצות הקשורות למצב והתוצאה היא חרדה.

נולדים ללא זיכרון. או ליתר דיוק עם כלי רייק. זה כל הפטנט. שוב האם הזיכרון הביולוגי הוא הכלי או האינפורמציה שנצרבה בכלים ביולוגים?