שיחת משתמש:סימון א מגיל 5

הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל

יוסף טרומפלדרור שחזר בשנת 1919 מרוסיה, הזדעזע מהפילוג שנוצר במחנה הפועלים. המפלגות "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר" קיימו מסגרות ארגוניות ומקצועיות נפרדות, הם הקימו בנפרד תשתיות חקלאיות ומשרדים לטיפול במציאת עבודה, וניהלו ביניהם תחרות קשה על לב הפועלים.
מפי טרומפלדור יצאה הקריאה לאיחוד ארגוני בלתי מפלגתי. שאיפתו הייתה שהפועלים באשר הם יתאחדו לדרך משותפת. הוא החליט להקים הסתדרות פועלים כללית אחת, שחבריה יבחרו את נציגיהם למועצה בבחירות כלליות, ועם זאת ישמרו נאמנות למפלגה ממנה באו. תפקידי המועצה לדבריו, יהיו קיום מוסדות משותפים לכלל הפועלים
הקריאה הביאה לבסוף לכינוס "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, בחיפה בדצמבר 1920. שתי המפלגות הסכימו מראש שלא יעלה שום רעיון לביטול המפלגות או לאיחודן, וכך שמרו על צביון המפלגות בתוך ההסתדרות.
באותו כינוס נחתמה חוקת ההסתדרות, הובהר שגוף זה חזק מצבור האיגודים המקצועיים הכפופים לו וסמכויות רבות לו, כמו כן הקיפה ההסתדרות תחומים מספר: א. ההתאגדות הביאה לשיתוף פעולה בין שתי מפלגות פוליטיות.
ב. מטרתו כמו זו של איגוד מקצועי - להגן על הפועלים ולשפר את תנאי העסקתם.
ג. ההסתדרות היא בגדר מוסד קונסטרוקטיבי, שייעודו בניית חברה חדשה.
ההסתדרות הכללית הקיפה את כל ענפי היצירה בארץ, מבחינה זו לא דמה לה אף גוף ארגוני בארץ. היא גיבתה ועמדה מאחוריי מגוון פעולות התיישבות בשנות ה-20 וה-30, הקימה מפעלים קואופרטיביים, העניקה שירותי רווחה רבים, הקימה זרם חינוך משלה - "זרם העובדים" ולקחה תחת חסותה את ארגון ההגנה, ובכך מלאה תפקידים חברתיים ולאומיים כאחד.

                   כתב:סימון מישייב עוד בהיסטוריה בהמשך