שיחת משתמש:Michael Micha Shafir/זיהוי ביומטרי

מה המקור ומה ההעתקה?

הטקסט שהופיע בערך, שעלה לפני שעה קלה, זהה לטקסט המופיע כאן וכאן, חתום בידי דורי אלוני. למרבית ההפתעה, בשני המקומות מצוין כי הטקסט הוא "מתוך מילון ויקיפדיה". עם זאת, ברור כי שני האחרים קדמו לערך בוויקיפדיה, שעלה רק הבוקר בשעה 08:01. האם יש כאן הפרת זכויות יוצרים (מצד ויקיפדיה), אם המקורות שקדמו לטקסט בוויקיפדיה מציינים כי מקורו בוויקיפדיה? מגיסטר 08:48, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

נפתרה התעלומה. מקור הטקסט בערך ביומטריה בוויקיפדיה. אהפוך הדף להפניה. מגיסטר 10:31, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

המכשולים ביישום "חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגרי מידע ביומטריים, התשס"ח-2008

מאחר שמדובר במשהו שהוא בשלב התזכיר, אין מדובר בחוק, ואפילו לא בהצעת חוק. מדובר בשלב מוקדם עוד יותר. יש לתקן זאת. דבר שני - מאחר שאין מדובר עדיין בחוק תקף, מן הסתם אין קשיים ביישומו. אם כבר, יש "קשיים עתידיים שייתכנו ביישומו". עידו • שיחה 16:29, 22 ביולי 2008 (IDT)

תודה עידו על ההארה/הערה (הכותרת שונתה) מדובר בהצעת חוק שעברה קריאה טרומית בכנסת - בשל התראת בג"צ שהעברה לשר המשפטים ולשר הפנים ליוע"מ לממשלה העניין עבר להקפאה עמוקה המאמר/הערך שכתבתי נועד לתת כלים ליועצים המשפטיים של שר הפנים והמשפטים ה"שבויים" בידיהם של לוביסטים מאוד חזקים. כסף רב מעורב בפרוייקט ואפילו חלק ממנו הובטח למשרד הפנים. אסור שכסף יעוור את עיניי ה"חכמים" ולכן המאמר אמור לתת כלים ליועצים המשפטיים שמדובר במלכודת.

--Michael Micha Shafir - שיחה 12:37, 23 ביולי 2008 (IDT)

ראשית, אף הצעה כזאת לא עברה בקריאה טרומית. לכל היותר הופץ תזכיר. שנית, וחשוב מכך, חמור מאוד שזו מטרת הפסקה. זה בדיוק מה ויקיפדיה איננה. אם אתה רוצה לתת כלים ליועצים המשפטיים, פנה אליהם. כאן אנציקלופדיה, וכאן כותבים אינפורמציה נייטרלית ולא מאמרים דעתניים. אני חושב שבמצבו הנוכחי, מוטב למחוק את הטקסט, שאף שהוא מאוד מעניין, ערך אנציקלופדי הוא לא. עידו • שיחה 15:25, 23 ביולי 2008 (IDT)

אני מסכימה עם עידו. ליאה • שיחה 15:30, 23 ביולי 2008 (IDT)

זה המסמך [1] שעליו הסתמכתי: בטעות לעניין הקריאה הטרומית."משרד הפנים הגיש הצעת חוק לכנסת בשם הממשלה"

שכתוב

הערך דורש שכתוב רציני כדי להביא אותו לסטנדרטים של ערך אנציקלופדי. כרגע זה נראה כמו כתב תביעה או מאמר תוקפני במיוחד. ליאה • שיחה 14:18, 23 ביולי 2008 (IDT)

המאמר ממש לא בא במטרה לתקוף הוא בא במטרה לתת כלים משפטיים להצעת החוק בהתהוות - האטמוספירה/אווירה המשפטית בו מצויים היועצים הפועלים במשרד הפנים ביחוד עובדי המחלקה המשפטית נמצאים במילכוד... מצד אחד יש לחץ פוליטי (ולוביסטי) לקדם את תעודת הזהות "החכמה" ומצד שני הסתירות המשפטיות שהיא יוצרת. לכן הערך נבנה בתחילתו בהבנת הצורך בביומטריה ביחוד בעולם המחשוב וממשיך בתיאור השימוש והדילמה המשפטית שנוצרת כתוצאה מאיסוף ביומטרי במאגר. המטרה של הערך (ואני כתבתי את הערך באנגלית שלו במלואו) היא להביא את כל המשתנים המשפטיים והשפעה ההדית שלהם (כל אחד ביחס לשאר)

יש חשיבות רבה להמצאות הנתונים הלוגיים במצע אנציקלופדי שכן מדובר בהליך היסטורי מתהווה המשפיע על מהלכם של ארועים. אנציקלופדיה היא לא רק ספר הסטוריה שתפקידו לתאר ארועי עבר היא גם כלי המתאר מצבים המתהווים בהווה. לתעוד מצבים מתהווים יש ערך הסטורי רב יותר מאשר תאור לקוני של עקרי תהליכים מהעבר.

אשמח לקבל כל תיקון לוגי או עובדתי ו/או תיקון למסקנות שהותוו או יתהוו בעתיד.

מיכאל מיכה שפיר --79.179.108.168 15:17, 23 ביולי 2008 (IDT)

את הערך traceless biometrics כולו כתבתי עם אותם מאפיינים לא נראה שהייתה כל בעיה עם המונחarticle

http://en.wikipedia.org/wiki/Traceless_Biometrics

שימו לב במיוחד ל: Existing legal framework for privacy protection of personal information וזאת דיעה אישית שלי http://www.innovya.com/Innovya_Traceless_biometrics-Michael_(Micha)_Shafir.pdf

--Michael Micha Shafir - שיחה 19:05, 23 ביולי 2008 (IDT)

ההשלכות של מאגר מידע ביומטרי

אנו רואים בדאגה רבה את ההצעה, עקב השלכותיה הדרמטיות על ההגנה על הפרטיות בישראל, ופוטנציאל הפגיעה הגדול שלה בזכויות היסוד של אזרחיה. למיטב שיפוטנו, לב ליבה של הבעיה בהצעה נעוץ בכוונה להקים מאגר נתונים ביומטרי גדול על כל אזרחי ישראל. זאת, תוך העדפת פיתרון זה על פני האפשרות ליצירת תעודות זהות עם אימות ביומטרי, ללא מאגר מידע מרכזי.

דברי ההסבר להצעה מפרטים באריכות את הבעיה הגוברת של זיוף תעודות זהות ודרכונים בישראל, כולל נתונים על ההיקף המדאיג של הבעיה והסכנות הטמונות בה.

א. ראשית, ברצוננו להזכיר כי קיימים אמצעים חלופיים ראויים למניעת זיופם של מסמכי זיהוי, גם ללא שימוש באמצעי זיהוי ביומטריים, הפוגעים בזכויות היסוד החוקתיות של אזרחי ישראל.

ב. שנית, וחשוב מכל, יש להדגיש כי מאגר המידע המרכזי המוצע אינו מסייע כלל למניעת זיופים. מטרותיו של המאגר המרכזי שונות ממטרותיהם של מסמכי הזיהוי הביומטריים, והן "מוצנעות" בפסקה השלישית של העמוד השני של ההצעה.

נבהיר:

ג. תכלית המאגר. המאפיינים הביומטריים המוטבעים בתעודה מבטיחים, כי האדם המציג את התעודה הוא האדם שהתעודה הונפקה בעבורו. כך, למשל, יוכל שוטר משטרת הגבולות לוודא, באמצעות השוואת טביעת אצבע, כי האדם המגיש לו את הדרכון הוא האדם שהדרכון נושא את שמו. המטרה של מניעת זיופים מושגת אם כן גם ללא שימוש במאגר מידע מרכזי.

ד. מאגר המידע המרכזי נועד למנוע בעיה שונה, והיא בעיה של "הרכשה כפולה (או יותר)" של מסמכי זיהוי. כלומר, אין המדובר במצב של זיוף מסמכים, אלא במצב שבו אדם אחד מבקש הנפקה חוזרת ונשנית של מסמכי זיהוי, תחת שמות שונים, למשל במטרה לזכות בכספי ביטוח לאומי או תשלומי סעד אחרים שלא כדין.

ה. יודגש: בעיית ההרכשה הכפולה אינה בעיה של "זיוף מסמכים". מסמכי הזיהוי העודפים מונפקים באמת לאדם הדורש את הנפקתם, כך שהרציונל העיקרי המובא בדברי ההסבר להצעה כלל אינו נוגע למאגר המרכזי. בעיית ההרכשה הכפולה היא בעיה של "גניבת זהות" (identity theft), אשר נפוצה למשל בארה"ב, שבה אין כלל תעודות זהות לאזרחים והם מזוהים באמצעות רישיונות נהיגה (מדינתיים) או מסמכי ביטוח לאומי (social security). משרד הפנים לא הציג כל נתון לגבי היקף הבעיה של גניבת זהות בישראל. למעשה, איננו יודעים כלל אם בעיה זאת קיימת.

ו. זאת ועוד: לצורך מניעת הבעיה של "הרכשה כפולה" אפשר להשתמש באמצעים מידתיים יותר, שפגיעתם בזכויות היסוד של האזרחים פחותה בהרבה מפגיעתו של מאגר ביומטרי מרכזי. דוגמא אחת היא תישאול כל אדם המבקש להנפיק מסמך זיהוי שאלות אחדות המוודאות את זהותו.

המטרות האחרות שנזכרות בתזכיר משרד הפנים כטעמים להקמת המאגר המרכזי הן משניות למטרת אותנטיות המסמכים, וכלל לא ברור אם המאגר המרכזי ישרת אותן. כך למשל, ברוב מוחלט של המקרים, זיהוי גופות חללים במצבי אסון טבע או מלחמה אינו מתבצע על סמך טביעת אצבע, וודאי שלא טביעת אצבע בסביבה מבוקרת כמו זאת הנלקחת במועד הנפקת התעודה, אלא על סמך צילומי שיניים או דגימת דנ"א. גם המטרה של תפיסת עבריינים מחייבת שימוש בטביעות אצבע מסוג שונה לחלוטין (גלילת אצבע של כל עשר האצבעות) לעומת סריקת האצבע השטוחה המוצעת בהצעה. יש לציין גם, כי נטילת דגימה ביומטרית של כל האוכלוסייה הינה אמצעי לא מידתי על פניו לצורך הלחימה בפשיעה, שכן היא הופכת את כל אזרחי ישראל ל"עבריינים בפוטנציה" – גישה לא ראויה במדינה דמוקרטית.

בהקמת מאגר יש סכנות רבות לפרטיות. הסכנות הן מחוץ – למי שיבקש לשים ידו על מאגר רגיש מאין כמותו, ומפנים – למי שיעשה בו שימוש לרעה. הניסיון ממאגרים אחרים, רגישים גם הם, מעלה שכל הניסיונות לשמור על מאגר מאובטח נכשלים במידה כזו או אחרת. הנזק שעלול להיגרם כאן לאזרח הוא בלתי הפיך. בנוסף, יש סכנה של "מדרון חלקלק": המאגר יוקם למטרות מסוימות, אולם משיהיה קיים, יורחבו מטרותיו בדיעבד, ובמידע ייעשה שימוש למטרות אחרות. בכך יש כרסום גובר בנושא המידע הביומטרי וברגישותו. החשש הוא שהכרסום הזה יזלוג גם לשוק הפרטי. האם נרצה שבית עסק יבקש לוודא את זהות לקוחותיו באמצעות זיהוי ביומטרי?

נציין עוד, כי יש לשקול היטב את הקמת המאגר, שאין כדוגמתו באף מדינה מערבית דמוקרטית, כולל מדינות כמו גרמניה, שבהן נהוגים מסמכי זיהוי ביומטריים, ולעומת זאת יש מאגרים כמוהו במדינות כדוגמת כוויית, תימן, פקיסטן ואינדונזיה.

אין לנו ספק, כי קודם שהצעת החוק תגובש ותועבר לאישור הממשלה, ראוי לחדד את התכליות שלשמן נועד החוק המוצע, ולבחון אותן אל מול הפגיעות בפרטיות והסכנות האחרות, שטמונות בהצעה במתכונתה הנוכחית.

ד"ר עומר טנא מרצה בכיר בית הספר למשפטים המסלול האקדמי המכללה למינהל אימייל: tene.omer@gmail.com אתר: www.omertene.com

התייחסות לעניין ההרכשה הכפולה תהיה בחלק הטכנולוגי - כל סוג של היבט, משפטי, טכנולוגי ואפילו בהיבט הלוגי בעייתיים לעניין המאגר הביומטרי. --Michael Micha Shafir - שיחה 12:06, 25 ביולי 2008 (IDT)

תודה לכולם, על ההערות ההארות והתוספות.