שיחת משתמש:Simon Rachel/ארכיון 27
Die Milzbrőtchen (Pane con la meusa)
Die Geschichte de Milzbrőtchen ist alt und fängt im jűdischen Stadtviertel Palermos an. Die Juden wurden in Sizilien bis zum Jahr 1492 geduldet. Sie lebten getrennt von den Einwohnern Palermos und verdienten ihr Geld von ihren handwerklichen Produkten. Einige von ihnen waren spezialisierte Schlächter und arbeiteten in den Schlachthőfen der Stadt. Der damalige Schlachthof befand sich, bis 1837, in dem Stadtviertel „ Capo“, in der Nähe gab es eine Piazza , wo das Fleisch und die Innereien verkauft wurden.
Die jűdischen Metzger lieβen sich nicht mit Geld bezahlen, ihre Religion verbot es, sie lieβen sich aber mit den Innereien der geschlachteten Tiere bezahlen.
Um aus diesen Innereien Geld zu erwerben erfanden sie ein neues Gericht: die Innereien wurden gekocht und somit sterilisiert und dann belegte man damit ein weiches Sesambrőtchen um es auf den Straβen den gnädigen Christen zu verkaufen. Diese wiederum verzehrten gerne diese Brőtchen da man kein Besteck brauchte, nach Art der Moslems.
Zu jener Zeit war es aber auch űblich Brőtchen mit „ caciocavallo“ (sűditalienischer Käsesorte) zu essen, daβ von dem «caciotaru” (Käsehändler und Koch ) vorbereitet wurde. Die Besonderheit dieser Brőtchen war, daβ sie zuerst in warmen Schmalz getaucht wurden und dann mit den fein geschnittenden cacicavallokäse belegt, es gab die Illusion nach Fleisch zu schmecken.
Schmalz wurde von den Spaniern erfunden, die es „saim“ nannten, heute noch wird Schmalz im sizilianischem Dialekt „ saima“ genannt. Der Schmalz wurde in dem alten Schlachthof von Palermo industriell hergestellt und in allen spanischen Kolonialbesitze exportiert.
Nachdem die Juden vertrieben wurden ergab es sich, auf ganz natűrlicher Weise diese zwei Zukosten zu vereinen. Der „ caciotaru“ war derjenige der das Zusammenbrachte. Er kaufte vom Metzger Milz, Lunge und Trachea , kochte sie und schneidet sie in ganz dűnnen Scheiben, die dann in Schmalz geschmort wurden. Dieser Erfolg űberlebt heute noch.
Im XIX Jahr. , in einem „Art Nouveau Stil“ entstanden die Imbisstuben in Palermo, wo man am Tisch die leckeren Brőtchen von eleganten Kellnern serviert bekam.
Eines der antiksten Lokale Palermos ist die Imbisstube von „San Francesco“, genau Gegenűber der Sankt Franziskuskirche . Sie wurde 1834 erőffnet und gehőrt zu den hundert ältesten Lokalen Italiens.
Viele Einwohner von Palermo versuchen es diese Milzbrőtchen zu Hause herzustellen, aber vergeblich, nur der „cacitaru“ versteht es sie schmackhaft vorzubereiten und anzubieten.
| גטו פלרמו | |
|---|---|
| |
| רובע יהודי פלרמו בשם ה"מסקיטה" | |
| |
| רובע יהודי פלרמו בשם ה" גוצטה"
| |
| |
| בית כנסת פלרמו נהפכה למסגד | |
 כנסיית סן פאולינו
(San Paolino dei Giardinieri)
|
גטו פלרמו[עריכת קוד מקור]
בפלרמו התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. גטו פלרמו הוקם בשנת 135. עד היום קיים בפלרמו שער הקרוי בשם שער היהודים "פורטה יהודאיקה" (porta di Ferro/ porta Judaica).
רובע יהודי פלרמו בשם ה" קוארטיירה מסקיטה "[עריכת קוד מקור]
הגטו היהודי בפלרמו מחולק לשתי שכונות עיקריות:
- "גוצטה " (Guzzetta)
- ו"מסקיטה" (Meschita).
מקורו של השם מסקיטה (Meschita)(שפירושו בערבית: המסגד) הוא במילה הערבית "הרת אבו הימצ" (Harat-abu-Himaz). כינויו של רובע יהודי פלרמו בשם ה" קוארטיירה מסקיטה " (Quartiere Meschita) היה בין הרחובות האלה:
- פונטיצ'לו ( Piazza Ponticello )
- קלדרי (Via Calderai )
- ג'רדינצ'ו (Via Giardinaccio )
- 40 מרטירי (Via SS. 40 Martiri )
- כריסטופורו (via S. Cristoforo )
רובע יהודי פלרמו בשם ה" קוארטיירה גוצטה "[עריכת קוד מקור]
מקורו של השם גוצטה (Guzzetta) (שפירושו בערבית: רובע יהודי ) הוא במילה הערבית "הורת אל יהודין" (Horat-al-Jahudin).כינויו של רובע יהודי פלרמו בשם ה" קוארטיירה גוצטה " (Quartiere Guzzetta) היה בין הרחובות האלה:
- רוג'רו ( via Ruggero Mastrangelo)
- לטריני (Via Lattarini )
- קאלז'יבטה (Via Calascibetta )
- קוריירי (Vicolo dei Corrieri )
בית הכנסת נהפכה למסגד[עריכת קוד מקור]
בגטו היו שני בתי-כנסת עתיקים: בית הכנסת הגדול בשם ה"סינגוגה מג'ורה " (Sinagoga maggiore) ובית הכנסת הקטן בשם ה"סינגוגה מינורה" (Sinagoga minore). בית הכנסת הקטן היה בית הכנסת הנמצא בבית החולים היהודי (ospedale degli ebrei) בפלרמו.
כנסיית סן פאולינו (Chiesa di San Paolino dei Giardinieri) הייתה במקור בית הכנסת ונהפכה למסגד בשנת 1978.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- Salvo Di Matteo: Fonti per la storia dell'espulsione degli Ebrei dalla Sicilia
- Carlo Di Franco: La Giudecca di Palermo, Palermo 1995
[[קטגוריה:גטאות|פלרמו ] [[קטגוריה:קהילות יהודיות|פלרמו ] [[קטגוריה:יהדות איטליה|פלרמו ] [[קטגוריה:בתי כנסת באיטליה|פלרמו ]