שיחת משתמש:Slav4/ארגז חול/ פרטי

אריאל שלום וברכה! אני מאוד מודה לך על אתמול, אני חושב שהיתה התקדמות יפה,

בכייף, אשתדל לעמוד בקצב ובציפיות. ברכות, אריאל.פ - שיחה 18:06, 24 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

בוקר טוב!

אל תשכח להוריד את הספר של הרב יצחק עראמה.
איך כותבים נשינו או נשותינו?
במבנה השלד תוסיף חרם דרבינו גרשום, על מנת שנוכל להוסיף כמה דברים גם לויקיפדיה גם בשבילנו.
אינטואיציה פנימית-להתחיל עם רבקה ואח"כ עם אשתו של און בן פלט.

בעניין חרם דרבינו גרשום,מעיקר הדין אדם יכול לשאת כמה נשים שירצה בתנאי שיוכל לספק כל צרכהים וסיפוקם, מ"מ חכמים נתנו עצה טובה שלא ישא יותר מד' נשים,וזאת על מנת שיהיה עם כל אחת לפחות פעם אחת בחודש, אבל במקום שנהגו לישא רק אשה אחת אינו יכול לישא אישה נוספת,היות ועל דעת כך היא נישאה לו, אא"כ אישתו מסכימה, היות וזה דבר שבממון וכל תנאי שבממון תנאו קיים, זהו דעת הח"מ(סקי"ג)וכן דעת הב"ש(סקי"ח) מה שאין כן היום לא יועיל מחילתה של האישה בגלל התקנה ואו (החרם דרבינו גרשום)שהחרים את כל מי שנושא על אישתו, הוזכרו מס' טעמים לתקנה א.משום קטטה,(שלא תהיה קטטה בין הנשים)ב.חשש לאיסור,(שמא ישא שתי נשים במקומות שונים והילדים משתי הנשים לא ידעו שהם אחים ואח ישא את אחותו)(בהמשך אני יביא את הדעות והמקורות)ג.לחזק את החרם השני שלו שאסור לגרש אישה בעל כרחה,(שו"ת שואל ומשיב)

אני רואה שהתקדמת יפה, אבל הנושאה של צאי במעשה ידיך הוא לא יכול לומר רק אם היא מסכימה לזה , אומנם יש חולקים ואני יביא לך מקורות,

בענין מזונות אישה:הבעל חייב במזונות רק כשהם גרים יחד והיא ממלאת את חובתה כאישה, כגון לבשל לכבס לנקות וכו' אבל אם האישה עומדת בתנאים הנ"ל והיא לא גרה עם בעלה מסיבות אחרות כגון מורדת תלוי מאיזה סיבה אז חכמים קנסו אותה והפקיעו ממנה את המזונותץ(לסיכום:ההבדל בין המקרים אם מגיע לה וקנסו אותה ,או שלא מגיע לה מלכתחילה,)::המשך עניין חדר"ג: שו"ע אבן העזר סימן א' סעיף י"א, לא פשטה תקנתו של רגמ"ה בכל הארצות, ולא החרים אלא עד סןף האלף החמישי. זהו לדעת הרשב"א.והגזירה היתה לצורך השעה. אבל ראשונים אחרים שהיו בתחילת האלף השישי,לאנראה שהתקנה היתה לזמן מוגבל, ןלדבריהם הגזירה היתה סיג,ולכן היא שייכת עד היום הזה.(פתחי-תשובה אות י"ט)הרמ"א אם ידוע שבמקום זה לא פשטה התקנה, יכול לשאת עוד אשה, אבל בסתמא תקנתו נוהגת בכל מקום, האשכנזים קיבלו את החרם עד ימינו ואילו לספרדים האיסור בימנו הוא לא מטעם החרם אלא מנהג, מה הנפק"מ(נפקא מינה=תוצאות והשלכות למעשה)א.כשהאשה מוחלת, אם האיסור מטעםמנהג מועיל מחילתה, ואם האיסור מטעם חרם לא מועיל מחילתה. ב.במקום שיש מחלוקת הפוסקים האם שייכת תקנה באופן מסויים:לפי החרם-לטעם של חשש איסור,הולכים בספקו לחומרה, אך לטעם קטטה או לשיטה שהוא משום מנהג, הולכים בספקו לקולא.(בית שמואל סק"כ וסקכ"א)

ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה#מאזן אקולוגי

אני מאוד שמח שהתקדמת מאוד, כל הכבוד!