שיחת פורטל:הלכה/גלריה
הצעות[עריכת קוד מקור]
- שעון שבת, כרגע אין תמונה גם בערך. שמוליק - שיחה 01:49, 1 בפברואר 2010 (IST)
מוסד הרב קוק - המרכז הגדול ביותר?[עריכת קוד מקור]
הקביעה "מוסד הרב קוק הוא המרכז הגדול ביותר כיום להוצאה לאור וההדרה של ספרי הלכה", המופיעה מתחת לתמונת המוסד - אינה כתובה בערך עליו. האם יש מקור לקביעה זו? אני למשל הייתי חושב שמכון ירושלים גדול הרבה יותר ממוסד הרב קוק, ואולי גם מכונים אחרים. בכלל, איך קובעים את גודלו של מכון? לפי כמות הספרים שהוציא בתולדותיו? לפי כמות הספרים שהוציא בשנה האחרונה? לפי מספר העובדים שלו? אני ואתה - שיחה 22:24, 1 באפריל 2010 (IDT)
- מכון ירושלים, לפי עדותו על עצמו, הוציא עד היום כ-500 ספרים, ואילו מוסד הרב קוק הוציא כ-2000. מכון ירושלים מכוון לספרות הלכתית בעיקר, ואילו מוסד הרב קוק הוציא כמה וכמה ספרי יסוד שהפכו לרבי מכר (כמו "תורת חיים", "דעת מקרא", וספרים נוספים בתחומים כלליים).
- כך גם למוסד הרב קוק השפעה מרובה על עולם הספרות התורנית בהוצאה המדעית של ספרי הראשונים, הרבה יותר מאשר זו של מכון ירושלים. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 04:07, 4 באפריל 2010 (IDT)
- בפועל, בקטלוג המקוון של מוסד הרב קוק מופיעים 439 ספרים, לעומת 344 בזה של מכון ירושלים, שזה הדבקה מהירה של פער השנים ביניהם (מוסד הרב קוק קיים כבר 70 שנה ומכון ירושלים רק 30). רוב ספרי מוסד הרב קוק הם לא בתחום ההלכה, בעוד שהכיתוב כאן קשור דווקא לתחום ההלכה. אני לא יכול לחשוב על ספרים של מוסד הרב קוק שהייתי מגדיר כ'ספרי הלכה' במובן הפשוט (חידושים על הש"ס הם ספרי פרשנות, רמב"ם לעם הוא ספר עממי שלא מיועד לשימוש בלימוד הלכה). אני לא יכול בכלל לחשוב על ספר משמעותי שמוסד הרב קוק הוציאו בשנים האחרונות. למכון ירושלים יש ספרי הלכה קלאסיים חשובים שהם יחסית חדשים: טור שירת דבורה, שולחן ערוך פרידמן, והשו"תים החשובים של הראשונים. בכלל, אם אתה בא במספרים, אז אני מניח שהוצאת בני תורה לוקחים את כולם.. מכון ירושלים מעיד על עצמו שהוא "נחשב כיום לגדול מכוני המחקר התורניים", ואני חושב שהתואר אכן מגיע לו, בטח שבתחום ההלכה. למוסד הרב קוק הייתה תקופת זוהר, אך היא חלפה ועברה. אני ואתה - שיחה 09:52, 4 באפריל 2010 (IDT)
- הקטע לא נועד לעשות תחרות בין מהירות ההתקדמות של המכונים. ודרך אגב, תוספות הרא"ש במהדורה מדעית הוא ספר שעונה להגדרה שחיפשת.
- אם גם נשווה את רמת השימוש בספרים, ספרי מוסד הרב קוק משומשים לעייפה, והם נמצאים בכל ספרייה של ישיבה ובית מדרש, לעומת זאת ספרי מכון ירושלים אמנם נפוצים, אך לא כמו אלה של מוסד הרב קוק וגם השימוש בהם מופחת יותר. למעט הטור והשלחן ערוך, יש מעט ספרים שניתן למוצאם בלויים משימוש בכל הספקטרום של הלומדים באשר הם, וזאת בניגד חריף לספרי מוסד הרב קוק.
- מדבריך אני מבין שאתה רואה "הלכה" במובנה הצר של הלכה למעשה, אך הפורטל אינו עוסק בהלכה למעשה, אלא בהשתלשלות ההלכה באשר היא. התלמוד הוא ספר הלכתי, וכך גם חידושי הראשונים עליו שמתפלפלים בדיונים שנידונים בתלמוד. גם לדיון אודות בן סורר ומורה שאינו למעשה יש מקום במסגרת הפורטל...
- אתה כותב שרמב"ם לעם הוא ספר עממי ולא ספר הלכה, דבר שמשקף שוב את המובן הצר של ההלכה כפי שאתה רואה אותה. לטעמי ספר הלכה, גם אם עממי ומיועד לקריאה ולא לפסיקה למעשה, גם הוא ספר הלכה. מפתיע? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 10:40, 4 באפריל 2010 (IDT)
- אני מסכים עם אני ואתה, בעיקר משום שכיום מכון ירושלים פעיל יותר ממוסד הרב קוק. בנילה - שיחה 12:24, 4 באפריל 2010 (IDT)
- גוונא, אני מסכים איתך שהספרים האלו כן יכולים להיחשב ספרי הלכה במובן רחב יותר. אבל נראה לי שהתואר 'המוסד הגדול ביותר להוצאת ספרי הלכה' מתאים יותר למכון שהוציא ספרים רבים שהם ספרי הלכה במובן המצומצמם יותר, מאשר למכון שלא הוציא שום ספר מוכר שכזה. התוספות רא"ש גם הוא ספר פרשנות - זה דווקא מאוד בולט, לעומת ספר פסקי הרא"ש! אני ואתה - שיחה 12:36, 4 באפריל 2010 (IDT)
- אני מסכים עם אני ואתה, בעיקר משום שכיום מכון ירושלים פעיל יותר ממוסד הרב קוק. בנילה - שיחה 12:24, 4 באפריל 2010 (IDT)
- בפועל, בקטלוג המקוון של מוסד הרב קוק מופיעים 439 ספרים, לעומת 344 בזה של מכון ירושלים, שזה הדבקה מהירה של פער השנים ביניהם (מוסד הרב קוק קיים כבר 70 שנה ומכון ירושלים רק 30). רוב ספרי מוסד הרב קוק הם לא בתחום ההלכה, בעוד שהכיתוב כאן קשור דווקא לתחום ההלכה. אני לא יכול לחשוב על ספרים של מוסד הרב קוק שהייתי מגדיר כ'ספרי הלכה' במובן הפשוט (חידושים על הש"ס הם ספרי פרשנות, רמב"ם לעם הוא ספר עממי שלא מיועד לשימוש בלימוד הלכה). אני לא יכול בכלל לחשוב על ספר משמעותי שמוסד הרב קוק הוציאו בשנים האחרונות. למכון ירושלים יש ספרי הלכה קלאסיים חשובים שהם יחסית חדשים: טור שירת דבורה, שולחן ערוך פרידמן, והשו"תים החשובים של הראשונים. בכלל, אם אתה בא במספרים, אז אני מניח שהוצאת בני תורה לוקחים את כולם.. מכון ירושלים מעיד על עצמו שהוא "נחשב כיום לגדול מכוני המחקר התורניים", ואני חושב שהתואר אכן מגיע לו, בטח שבתחום ההלכה. למוסד הרב קוק הייתה תקופת זוהר, אך היא חלפה ועברה. אני ואתה - שיחה 09:52, 4 באפריל 2010 (IDT)
- בין כך ובין כך, התארים הללו אינם אנציקלופדיים לדעתי, וכשאפשר להסתדר בלעדיהם עדיף כך. בברכה, ינבושד • כ' בניסן ה'תש"ע.
שאלה[עריכת קוד מקור]
לפי איזה קריטוריון נכנסות לכאן התמונות? האם מתקיימת הצבעה? או שגוונא מחליט? --בברכה, טישיו - שיחה 01:15, 11 באפריל 2011 (IDT)
- גוונא פשוט עשה את זה, כי לא היה מישהו אחר
. אין הצבעה, אין אחראי ואין קריטריונים; פשוט מוסיפים, ואם למישהו יש התנגדות - דנים... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 08:21, 11 באפריל 2011 (IDT)
