שעון שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שעון שבת ידני פשוט

שעון שבת הוא התקן קוצב זמן המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר או אי מעבר זרם חשמל אליהם. ההתקן משמש בעיקר לכיבוי והדלקה של מערכות חשמליות בשבת, כתחליף להדלקתם וכיבויים בידי אדם, דבר שאסור בשבת. כיום נעשה שימוש רווח במונח זה כשם כולל לסוגים שונים של קוצבי זמן לשימוש ביתי, הנמכרים בחנויות. הגרסה הנפוצה של שעון שבת הוא התקן מכני עם מחזור פעולה של 24 שעות. שעון שבת קיים בגרסה ללוח חשמל המאפשר לשלוט על כל מערכת החשמל הביתית, ובגרסה המתחברת לשקע חשמל ומאפשרת שליטה על מספר מצומצם של מכשירי חשמל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההלכה המקובלת, הדלקה או כיבוי של מערכת חשמלית היא פעולה האסורה בשבת. כדי להתמודד עם מטלות בסיסיות בשבת, כמו כיבוי התאורה הביתית לשעות הלילה והפעלתה מחדש בשעות הבוקר ואחרי הצהריים, נמצא הפתרון העוקף את ביצוע הפעולה, על ידי התקנת קוצב זמן וכיוונו לפעולה הרצויה לפני כניסת השבת. פתרון זה מבוסס על העיקרון ההלכתי כי אין שביתת כלים, ומותר להשאיר כלי לפני שבת על מנת שיעשה מלאכה בשבת.

השימוש בשעון שבת החל עוד במאה ה-19. שעון שבת מותקן על לוח החשמל בכל בית בו מקפידים על שמירת השבת, ושימושו העיקרי הוא לכיבוי והדלקה של מערכות התאורה המרכזיות בבית. שימושים אחרים, כמו מכשירי חשמל ביתיים, הינם בעייתיים[דרושה הבהרה], ונתונים במחלוקת בקרב פוסקי ההלכה[דרוש מקור].

השעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעון שבת הנפוץ ביותר פועל מכנית. הוא מחובר ללוח החשמל ובו שעון מחוגים. סביב השעון הנתון במעגל, יש מערכת זיזים אשר באמצעותה ניתן לקבוע את שעת ההפעלה או הכיבוי. זיז המוכנס לתוך המעגל קובע הפעלה. זיז המוצא מתוך המעגל קובע ניתוק. בעת התקנת השעון על הלוח ניתן להתקינו באופן שתהיה הפרדה בין השליטה על התאורה לבין השליטה על השקעים, כך שמכשירי החשמל יופעלו בשעון נפרד.

קיימים גם שעוני שבת דיגיטליים, המאפשרים לשלוט באופן מבוקר יותר על מערכת החשמל. עם התקדמות הטכנולוגיה, האינטרנט והטלפונים הניידים במיוחד, נוצרו פתרונות שמקדמים משמעותית את שעון השבת ונקראים שעון שבת חכם. פתרונות אלו מאפשרים בעזרת בקרים מקומיים ולעתים אף אלחוטיים לשלוט בתאורה ובמכשירי חשמל בשבת על פי זמנים שתוכנתו מראש ואף ניתן בעזרת שעון שבת חכם לבצע הפעלה אוטומטית של תאורה על פי עוצמת התאורה בחוץ ובכך לחסוך בעלויות חשמל.

כיום יש מכשירי חשמל ביתיים, כמו מזגנים, תנורי אפייה ובישול הכוללים תוספת מובנית של שעון שבת.

העקרון של שעון שבת מהווה את הבסיס לפתרונות הלכתיים של עבודה בשבת במוסדות וארגונים ציבוריים, כמו: בתי חולים, ובתי מלון. כך גם בקיבוצים ומושבים בהם שומרי שבת נאלצים להתמודד עם בעיות עבודה כמו חליבה, שטיפת כלים ועוד.

דיון הלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שעון שבת (הלכה)

פוסקי ההלכה במאה ה-19 דנו בשימוש בשעון (ידני) אוטומטי להדליק נר בשבת, ורובם התירו לכוונו בערב שבת כדי להדליק את הנר בשבת. בין המתירים היו הרב משה שיק[1] והרב יוסף שאול הלוי נתנזון[2]. מי שכתב לאסור היה הרב משה לייב ליטש-רוזנבוים[3].

הפוסקים שבאו אחריהם דנו בשעון שבת וכתבו שכבר הסכימו כל גדולי הפוסקים להיתר[4]. עם זאת, היו שהציעו חומרות כדי לצאת ידי כל הדעות. למשל, הרב שלמה זלמן אוירבך הציע להפקיר את השעון לפני שבת[5].

פוסקי ההלכה דנו גם בשאלה האם ניתן להזיז בשבת את שעת הכיבוי של השעון[6][7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה שיק, ‏שו"ת מהר"ם שיק חלק אורח חיים ואבן העזר, ניו יורק, תשכ"א, סימן קנז (חשון תרל"א), באתר HebrewBooks
  2. ^ יוסף שאול הלוי נתנזון, ‏שואל ומשיב מהדורא תנינא, אורח חיים, ברוקלין, תש"מ, סימן ה', באתר HebrewBooks
  3. ^ משה לייב ליטש-רוזנבוים, ‏שו"ת בן יהודה, פרעשבורג, תרל"א, סימן קנא, באתר HebrewBooks
  4. ^ משה שטרן, ‏באר משה - חלק ה-ו, קונטרס עלעקטריק, סימן לח, באתר HebrewBooks
  5. ^ שלמה זלמן אוירבך, ‏מאורי אש, פרק ד', ברוקלין, תרצ"ה, עמ' 180, באתר HebrewBooks
  6. ^ משה שטרן, ‏באר משה - חלק ה-ו, קונטרס עלעקטריק, סימן לו, לט, באתר HebrewBooks
  7. ^ אריה צבי פרומר, ‏ארץ צבי, לובלין, תרצ"ט, סימן עב, באתר HebrewBooks