שיטת רונגה-קוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה נומרית, רונגה-קוטה היא משפחת שיטות איטרטיביות, ישירות ועקיפות (Implicit and explicit), הכוללות את השגרה הידועה, שיטת אוילר, דיסקרטיזציה טמפורלית להערכת פתרונות מקורבים של משוואות דיפרנציאליות רגילות.[1] שיטות אלו פותחו בסביבות 1900 על ידי המתמטיקאים הגרמנים קארל דייוויד רונגה ומרטין וילהלם קוטה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיטת רונגה-קוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ DEVRIES, Paul L. ; HASBUN, Javier E. A first course in computational physics. Second edition. Jones and Bartlett Publishers: 2011. p. 215.