שיפצור
בעגה הצה"לית, שִׁפְצוּר פירושו עריכת שיפורים ושיפוצים בציוד צבאי כדי להתאימו לחייל. המילה היא ככל הנראה הלחם של המילים שיפוץ ושיפור[1] או ראשי תיבות של המילים שיפור צורה[2]. השימוש בשיפצורים קיים אצל כלל החיילים, ובפרט בקרב חיילים קרביים, לשם התאמת ציוד צבאי תקני לשימושם.
השיפצורים נעשים, על פי רוב, באמצעות כלי עבודה פשוטים כגון מיתרי ניילון, סרט הדבקה מסוג איזולירבנד או סרט חבלה (אנ'), אזיקונים, מצית וסכין יפנית, המסופקים על ידי הצבא או נרכשים על ידי החיילים, ונדרשים ללימוד ולביצוע כחלק מתהליך ההכשרה הצבאי.
שיפצור כולל, על פי רוב:
- אבטחה: קשירה של הציוד בפתיל רגיל או פתיל אלסטי כך שלא ייפול ויאבד או שבמידת הצורך הוא לא יוחזר למקומו ועדיין ישמר, וכן שניתן יהיה לשלוף אותו בקלות.
- השחרה: צביעה של הציוד בשחור או כיסויו בחומר שחור כך שלא יוחזר ממנו אור.
- הסוואה: חיבור בד הסוואה לציוד, למשל הוספת רשת הסוואה לקסדה.
- החרשה: טיפול בציוד או בתכולתו כך שלא ירעישו בעת ההליכה.
- נִייְלוּן: עטיפת הציוד (מפות, מסמכים וכן כל ציוד שהוא פגיע במיוחד או משמש רק במקרי חירום) בפלסטיק כדי לשפר את עמידותו, ובמיוחד את עמידותו למים.
- טלוויזיות: כאשר יש רצועות ארוכות יש צורך לקפל אותן בתוך עצמן ולדאוג שהן לא ישתחררו.
בנוסף, שיפצור שמטרתו העיקרית היא אסתטית מכונה דיגום. כך, שיפצורים לכומתה, לתג היחידה ולדיסקית, הנעשים לשם נוחות ואופנה, מקובלים בקרב כלל חיילי צה"ל. בין השיפצורים המקובלים למטרה זו נמנים רקמה על תג היחידה ועל כובע ב' וגילוח או הוספת חרוזים לכומתה. השיפצורים לרכיבים שונים במדי צה"ל מהווים גם כסמל לפז"ם החייל, לכישוריו או לטיב שירותו[3].
המונח, שמקורו בצבא, עשה את דרכו גם אל הסלנג הלא-צבאי, לציון אלתורים המשפרים ציוד ומוצרים. בהשאלה משמשת המילה לתיאור פעולת שיפור של טקסט או קוד מחשב, ואף של דברים מופשטים יותר כגון רעיונות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, הוצאת כתר, ירושלים 2005, ערך "שִׁפְצֵר" (עמ' 378)
- ^ רוני הפנר, מאפייני השפה הצבאית, באתר "השפה העברית"
- ^ שפצור / שיפצור, באתר "מילואים בסבבה"