לדלג לתוכן

שירים שענת אוהבת במיוחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שירים שענת אוהבת במיוחד הוא ספר שירי ילדים מאת יהונתן גפן. הספר יצא לאור בשנת 1969 בהוצאת דביר, ואויר על ידי נורית גפן. כשנה לאחר הוצאתו יצא ספר נוסף, "סיפורים שענת אוהבת במיוחד", שהוא מעין ספר המשך. בשנת 2023 הוחלט להוציא את הספר במהדורה מחודשת בגרסה שמשלבת את שני הספרים יחד בהוצאת כנרת זמורה דביר, ובאיורה של מיכל בוננו.

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר נמצא מקבץ שירים, שכתב גפן לאחותו הקטנה, ושם ניסה לתאר תקופה מסוימת בחייו. הוא כתב על הילד הכי נמוך בכיתה, שהיה גם הילד הכי נמוך בהפסקה, ובכך ניסה לשקף את ההתמודדות שלו עם גובהו.[1]

גפן כתב על חוויות חייו. כשאמו של גפן התאבדה, הוא החליט להעביר לאחותו הקטנה מסרים באמצעות השירים שכתב, אותם איגד לספר זה. [2]

גפן מספר כיצד קיבל מגלת לימודים לאחר מלחמת ששת הימים, ונסע לאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה. הוא מספר על הקושי שהיה לו בעזיבת באחיותיו הצעירות בארץ, בעת שהתאבלו על מות אימם שנפטרה לא מזמן. הגעגועים והאשמה שהציפו אותו, גרמו לו לכתוב את אוסף השירים לאחותו הצעירה ביותר, ענת.

בין שירי הספר תוכלו למצוא לדוגמה את השירים "שיר הקולות", "עוד מעט נחיה בארץ אחרת" ו-"שיר הזנבות".

ספר המשך ומהדורה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2022, לאחר מותה של אחותו, נורית גפן בצר, שגם איירה את שני הספרים, ראתה אור מהדורה מחודשת, שנקראה: "שירים וסיפורים שענת אוהבת במיוחד", המאחדת את שני הספרים יחדיו, בהוצאת כנרת זמורה דביר, ובאיור מחודש של מיכל בוננו. מהדורה זו הוקדשה על ידי יהונתן גפן לנורית, אחותו. [3]

איירה את המהדורה החדשה מיכל בוננו, ועל תהליך האיור המחודש של הספר שם היא מתארת את רצונה לסרב לקחת את המשימה, כי ראתה בה אחריות כבדה, וחשש שלא תצליח. לאחר שהתאהבה בשירים ובסיפורים והתחברה לאיורים המקוריים, לקחה על עצמה לאייר בפשטות את הספר.[4]

ביקורת ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה לשבחים בקרב מבקרי ספרות רבים.

לטענת ד"ר גאולה אלמוג, גפן מבקש כבר בשיר שפותח את הספר, לבטא בשיריו אמפתיה ורגישות רבה, והוא עומד במשימה בהצלחה מרובה. כתיבתו משחררת ולא דידקטית, והוא מצליח להעביר את מסריו כאשר הוא כותב מנקודת מבטו של הצופה מהצד במתרחש בעולם, כאילו בפעם הראשונה, כילד סקרן ששואל שאלות.[5][6]

בסקירת ביקורות מרובות שנכתבו על הספר, למשל בביקורת של דפנה לוי באתר ישראל היום (2023), ובדבריה של מאיירת הגרסה המחודשת, מיכל בוננו (2023), התייחסו לכתיבת השירים בהומור ובשפה פשוטה, על כך שהצליח למרות זאת, לשמור על האינטליגנציה הגבוהה ועל נגיעת עצב ריאליסטית, אותם מצופה מקוראי הספר או ממלווי הקוראים הצעירים יותר להבין גם ברבדים פילוסופיים.[1][4]

קהל היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתיבתו של יהונתן גפן רבדים שונים. על פני השטח, כתב גפן לאחותו ספר שירים פשוט, הנכתב מנקודת מבט של קבוצת השווים שלה, ולא כאדם בוגר הכותב עבור ילד. גפן כותב אמנם עבור אחותו, אבל בכתיבתו הם שווים וחווים חוויות משותפות. ברובד נוסף, גפן עושה שימוש בתחכום תחבירי, הכולל יכולת הפשטה, והבנת מה שלא נאמר. בכתיבתו הומור, אשר מובן למבוגרים, אך לא יהיה מובן לקהל הצעיר אליו כביכול הספר מיועד. ולכן ניכר כי הספר פונה עבור ילדים, אך מבוגרים יכולים למצוא בו קריאה אינטליגנטית ומלאת הנאה.[5][6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דפנה לוי, "הכבש השישה עשר", "ילד הכרובית" ו"אלימיאו": האוצרות שיהונתן גפן השאיר לנו, באתר ישראל היום, ‏19.4.2023
  2. ^ יהונתן גפן, באתר library.osu.edu
  3. ^ המפרש, ספרות ילדים | סיפורים ושירים שענת אוהבת במיוחד, באתר הַמִּפְרָשׂ
  4. ^ 1 2 שבע בום! מיכל בוננו : הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים (באנגלית)
  5. ^ 1 2 אמירה ברזילי, אמצעים צורניים בשירת יהונתן גפן, ספרות ילדים ונוער 116, עמ' 53-54
  6. ^ 1 2 ד"ר גאולה אלמוג, שירים וסיפורים שענת אוהבת במיוחד ע"פ יהונתן גפן, ד"ר גאולה אלמוג, ספרות ילדים ונוער 116, עמ' 11-17