שכמה מכונפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכמה מכונפת
Winged scapula
תחום אורתופדיה
מיקום אנטומי עצם השכמה

שכמה מכונפתאנגלית Winged Scapula) היא מצב רפואי שבו עצם השכמה, או עצם הכתף, בולטות מגבו של אדם במצב לא תקין. שמו של מצב זה נובע ממראהו, דמיון לצורת הכנף, בגלל הגבול המדיאלי(אנ') (אמצעי) של עצם השכמה הבולט ישר מהגב.

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לראות את השכמה המכונפת בצד ימין של הגב
תיאור מיקומי השרירים - טרפז (ימין למעלה), שריר המסור הקדמי (אמצע)

החומרה והמראה של עצם השכמה המכונפת משתנה מאדם לאדם כמו גם השרירים או העצבים שהושפעו מכך. [1][2] כאב אינו מופיע בכל מקרה של מצב רפואי זה.

ברוב המקרים של עצם השכמה המכונפת, נזק לשריר המסור הקדמי(אנ') גורם לעיוות של הגב. שריר המסור הקדמי נקשר לפן הקדמי המדיאלי של עצם השכמה (כלומר הוא מתחבר בצד הקרוב ביותר לעמוד השדרה ועובר לאורך הצד של עצם השכמה שפונה לכלוב הצלעות) ומעגן בדרך כלל את השכמה אל עבר כלוב הצלעות. כאשר קדמת שריר המסור הקדמי מתכווצת, מתרחש סיבוב כלפי מעלה, הרחקה והגבהה חלשה של עצם השכמה המאפשרת להרים את הזרוע מעל הראש.[3] עצב בית החזה הארוך מעצבב את קדמת השריר. לפיכך, פגיעה בעצב זה יכולה לגרום להחלשת השריר או לשיתוקו. [4] אם זה קורה, עצם השכמה עשויה לחמוק מכלוב הצלעות, ותעניק לו את המראה הדומה לכנפיים בגב העליון. מאפיין זה עשוי להיראות במיוחד כאשר האדם דוחף נגד התנגדות. לאדם יכול להיות גם יכולת מוגבלת להרים את זרועו מעל ראשו.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירת המצב של השכמה המכונפת מחולקת לשתי קטגוריות, מדיאליות ורוחביות, בהתאם לכיוון הכנף. [5]

פגיעה מדיאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעה מדיאלית שכיחה יותר, הנגרמת על ידי שיתוק של שריר המסור הקדמי. בדרך כלל זה נובע מנזק (כלומר נגעים) בעצב החזה הארוך. עצב זה מספק את קדמת השריר, שנמצאת בצד בית החזה ופועלת כדי למשוך את עצם השכמה קדימה. שיתוק קדמי של השריר הוא תפקוד לקוי המאפיין פגיעות טראומטיות, לא טראומטיות וללא סיבה ידועה בעצב החזה הארוך. משנית לשיתוק של שריר המסור הקדמי, עצם השכמה המכונפת נגרמת גם על ידי פגיעות בשריר הטרפז ובשריר המקבילית(אנ') המערבים את עצב הלוואי ועצב העצם הגבי(אנ') בהתאמה.[6]

פגיעה רוחבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטגוריה השנייה היא הכנף הרוחבית הנגרמת כתוצאה מפגיעה בעצב הלוואי בעמוד השדרה. ניוון קשה של שריר הטרפז עלול לקרות כתוצאה מפגיעה בעצב הלוואי בעמוד השדרה במהלך ביופסיה של בלוטות הלימפה של הצוואר. ישנן דרכים רבות בהן עצב החזה הארוך יכול להיפגע כתוצאה מטראומה. אלה כוללות טראומה בוטה (למשל מכה בצוואר או בכתף, לחיצה פתאומית על רצועת הכתפיים, פיתול יוצא דופן של הצוואר והכתף), תנועות הכרוכות בזריקה שחוזרות על עצמן (כפי שנצפה בפעילות ספורטיבית כמו הרמת משקולות או ספורט), דחיסה מוגזמת של אזור הכתפיים על ידי רצועות שיכולה להוביל לשיתוק תרמיל גב, ופעילויות ביתיות שונות (למשל גינון, חפירה, שטיפת מכוניות וכו'). פגיעה לא-טראומטית בעצב החזה הארוך כוללת גורמים רבים כמו מחלה נגיפית (למשל שפעת, דלקת שקדים-ברונכיטיס, פוליו), תגובות אלרגיות, מנת יתר של תרופות, חשיפה רעילה (למשל קוטלי עשבים, טטנוס) ועוד.[6]

אף שהסיבות השכיחות ביותר לעצב עצם כנף נובעות משיתוק של שריר המסור הקדמי, ומעט פגיעות בשריר הטרפז ובשריר המקבילית, ישנם עדיין נסיבות אחרות המציגות את המחלה. מקרים אלה כוללים פגיעות ישירות בשרירים הקשורים לאזור הזה, וחריגות מבניות (למשל קרע במסובבי הכתף, חוסר יציבות בכתפיים וכו ').[6] [7]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדיקה הראשונית שיש לבצע היא בדיקה גופנית אשר בה מבקשים מהמטופל לבצע פעולה דחיקה. מעבר לבדיקה זו, ולהיסטוריה, מומלץ לבצע רדיוגרפיה של הקרנה של הצוואר, החזה, הכתף והכניסה לבית החזה כדי לשלול מומים מבניים כמו שבר ענף ירוק. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמיית תהודה מגנטית (MRI) נמצאו כלא יעילים לזיהוי המצב, אך עשויים להועיל כדי לשלול אבחנות מסוימות אם יש חשד, כמו פגיעה הקשורה בנוירופיברומטוזיס, הפרעת דיסק בין-חולייתי, רדיקולופתיה וגידולים.[6]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצבים נדירים יש לה פוטנציאל להוביל לפעילות פונקציונלית מוגבלת בגפיים העליונות שאליה היא צמודה. זה יכול להשפיע על יכולתו של אדם להרים, למשוך ולדחוף חפצים כבדי משקל. במקרים חמורים מסוימים, יכולה להיפגע היכולת לבצע פעילויות יומיומיות, כגון החלפת בגדים ושטיפת שיער. נצפו מקרים בהם שכמה מכונפת גרמה לשיבוש בתיאום בין קצב העלייה של עצם הזרוע ולזווית הנוצרת בשכמה. שיבוש זה עלול לגרום לירידה ביכולת להרחיק ולקרב את הגפיים העליונות מהגוף, כמו גם לאובדן הכוח ומקור לכאב ניכר.[6] עצם השכמה המכונפת נחשבת ליציבה אצל ילדים צעירים, אך ללא יציבה בקרב מתבגרים ומבוגרים יותר.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מגוון של סיווגים לשכמות מכונפות, וכמוהן מספר אפשרויות טיפול. ניתן להמליץ על אימוני כוח, בעיקר של שריר המסור הקדמי, מכיוון ששריר זה אחראי על החזקת השכמה המדיאלית קרוב לכלוב הצלעות. במקרים חמורים יותר, פיזיותרפיה יכולה לעזור על ידי חיזוק השרירים הרלוונטיים. פיזיותרפיה מהווה אפשרויות טיפול אם קיימת חולשה של שרירי מפרק הכתף, אך אם השרירים אינם מתכווצים בצורה קלינית והתסמינים ממשיכים להיות חמורים יותר משלושה-6 חודשים, ניתוח עשוי להיות האפשרות הבאה.[8][9] ניתוחים על ידי קיבוע עצם השכמה לכלוב הצלעות עשויים לעזור לאנשים עם שכמה מכונפת מבודדת, אשר מנותקת לחלוטין. אפשרויות נוספות כוללות אקורדוטומיה (אנ'), העברה עצבית בין צלעית, היתוך עצמות עצב, או קיבוע.[2][9]

מניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא תמיד ניתן למנוע שכמה מכונפת, אבל ניתן לבצע פעולות שיקטינו את הסיכוי שהמצב יקרה. הפעולות האפשריות הן הימנעות מפעולה חוזרת של הכתף, הימנעות מתנועות חדות ולא תקינות, ישיבה לפי כללי הארגונומיה, הימנעות מנשיאה של משקלים כבדים על הכתפיים וביצוע מתיחות של אזור הכתפיים, הצוואר והידיים.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים, הגורם לשכמה המכונפת נובע מפגיעה בעצב החזה הארוך כתוצאה מטראומה או פרוצדורה ניתוחית. שכמה מכונפת כתוצאה משיתוק של שריר המסור הקדמי באופן ספונטני היא נדירה. בדוח אחד (Fardin et al.), הייתה שכיחות של 15 מקרים מתוך 7,000 חולים שנראו במעבדה האלקטרומיאוגרפית, אשר בה בודקים מוליכות עצבית. בדוח אחר (Overpeck ו- Ghormley), היה רק מקרה אחד מתוך 38,500 חולים שנצפו במרפאת מאיו. בדוח נוסף (Remak), היו שלוש אבחנות של שיתוק שריר המסור הקדמי לאורך סדרה של 12,000 בדיקות נוירולוגיות.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fiddian, N. J., & King, R. J. (1984). The winged scapula. Clinical orthopaedics and related research, (185), 228-236.
  • Galano, G. J., Bigliani, L. U., Ahmad, C. S., & Levine, W. N. (2008). Surgical treatment of winged scapula. Clinical orthopaedics and related research, 466(3), 652-660.
  • Iceton, J. O. H. N., & Harris, W. R. (1987). Treatment of winged scapula by pectoralis major transfer. The Journal of bone and joint surgery. British volume, 69(1), 108-110.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sam-Gyu Lee, Jae-Hyung Kim, So-Young Lee, In-Sung Choi, Winged scapula caused by rhomboideus and trapezius muscles rupture associated with repetitive minor trauma: a case report, Journal of Korean Medical Science 21, 2006-06, עמ' 581–584 doi: 10.3346/jkms.2006.21.3.581
  2. ^ 1 2 Sandro Giannini, Cesare Faldini, Stavroula Pagkrati, Gianluca Grandi, Fixation of winged scapula in facioscapulohumeral muscular dystrophy, Clinical Medicine & Research 5, 2007-10, עמ' 155–162 doi: 10.3121/cmr.2007.736
  3. ^ "Serratus Anterior". ExRx.net.
  4. ^ Rahul K. Nath, Andrew B. Lyons, Gabriel Bietz, Microneurolysis and decompression of long thoracic nerve injury are effective in reversing scapular winging: long-term results in 50 cases, BMC musculoskeletal disorders 8, 2007-03-07, עמ' 25 doi: 10.1186/1471-2474-8-25
  5. ^ Surgical techniques of the shoulder, elbow, and knee in sports medicine, Second edition
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 Ryan M. Martin, David E. Fish, Scapular winging: anatomical review, diagnosis, and treatments, Current Reviews in Musculoskeletal Medicine 1, 2007-11-02, עמ' 1–11 doi: 10.1007/s12178-007-9000-5
  7. ^ Christoph Schmitz, Ralf Sodian, Thomas N. Witt, Gerd Juchem, Winged scapula after aortic valve replacement, The Annals of Thoracic Surgery 87, 2009-04, עמ' 1277–1279 doi: 10.1016/j.athoracsur.2008.08.050
  8. ^ Gregory J. Galano, Louis U. Bigliani, Christopher S. Ahmad, William N. Levine, Surgical Treatment of Winged Scapula, Clinical Orthopaedics and Related Research 466, 2008-3, עמ' 652–660 doi: 10.1007/s11999-007-0086-2
  9. ^ 1 2 "Scapular Winging". NYU Medical Center. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.