שעוביה
שעוביה (בערבית: الشعوبية; א-שֻעוּבּיָה; מילולית: תנועת העם) היא תנועה תרבותית-פוליטית של מוסלמים לא ערבים, נגד מעמדם לעיתים ב"אומה" האסלאמית. המונח מתייחס במיוחד לתנועה לאומית פרסית שהתקיימה במהלך המאות ה-8 וה-9 בעולם האסלאמי. התנגדות דומה לדומיננטיות הערבית הייתה קיימת גם באל-אנדלוס, בשני המקרים בתקופת שלטון בית עבאס. חלק מן הערבים כינו את חברי התנועה "עג'אם", כינוי גנאי אסלאמי שמשמעותו אדם שאינו שולט היטב בשפה (הערבית), ואילם והכינוי הפך לכינוי גנאי רווח לפרסים בעולם המוסלמי.
מקור שם התנועה ב"סורת החדרים" (סורת אל-חֻגַ'ראת), העוסקת ב"עמים" ו"שבטים" שברא האל, שם נכתב (בפסוק 13): "يَا أَيُّهَا النَّاسُ إِنَّا خَلَقْنَاكُم مِّن ذَكَرٍ وَأُنثَى وَجَعَلْنَاكُمْ شُعُوباً وَقَبَائِلَ لِتَعَارَفُوا إِنَّ أَكْرَمَكُمْ عِندَ اللَّهِ أَتْقَاكُمْ إِنَّ اللَّهَ عَلِيمٌ خَبِيرٌ" ("בני האדם, בראנוכם זכר ונקבה, ויצרנוכם עמים ושבטים למען תכירו איש את רעהו. אכן הנכבד בכם לפני אלוהים הוא הירא (אותי) בכם"[1]). בעוד שהמונח "שבטים" מתייחס לערבים, המונח "עמים" מתייחס ללא-ערבים.
למרות שהמונח מתייחס בעיקר לתנועה שקמה כנגד בית עבאס בפרס ובאנדלוס, יש למונח שורשים בתחילת האסלאם. הח'וארג' פרשו מן האסלאם עוד במהלך המאה ה-7 על רקע טענותיהם של בני שבט קורייש על מעמד מועדף בתוך ה"אומה", קהילת המאמינים האסלאמית.
בתקופה המודרנית, נעשה שימוש במונח "שעוביה" ככינוי גנאי למה שמוגדר בעיני הדובר כ"אנטי-ערבי". כנעאן מקייה מתאר בספרו "רפובליקת הפחד" כיצד נעשה שימוש מגמתי ופוליטי בכינוי נגד מתנגדי מפלגת הבעת' העיראקית[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ההדגשה במקור הערבי, לצורכי מאמר זה ולא במקור; התרגום לעברית לפי אתר השגרירות הירדנית בישראל, מסר עמאן
- ^ מקור באנגלית, מ"גוגל ספרים", ר' גם בעברית חגי ארליך, המזרח התיכון בעת החדשה, עמ' 138
