שרדג'ה פופוביץ'
.jpg) | |
| לידה |
1 בפברואר 1973 (בן 51) בלגרד, הרפובליקה הסוציאליסטית סרביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  |
|---|---|
| מדינה |
סרביה |
| השכלה |
אוניברסיטת בלגרד |
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית |
| פרסים והוקרה | |
|
Laurence and Lynne Brown Democracy Medal (2020) | |
  | |
שדרג'ה פופוביץ' (נולד ב-1 בפברואר 1973) הוא פעיל פוליטי סרבי וממקימיה ומנהיגיה של תנועת הסטודנטים אוטפור שעזרה להפיל את נשיא סרביה סלובודן מילושביץ'.[1] לאחר קריירה פוליטית קצרה בסרביה כחבר פרלמנט מטעם המפלגה הדמוקרטית הסרבית ויועץ לראש הממשלה בתחומי סביבה, הקים את המרכז לפעולה ואסטרטגיות לא-אלימות יישומיות (CANVAS)
באוקטובר 2017, נבחר לשמש כרקטור של אוניברסיטת סנט אנדרוז.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופוביץ' נולד בבלגרד, שם שני הוריו עבדו בטלוויזיה.
הוא ניגן בגיטרה בס בלהקת רוק גותי בשם בעל יחד עם אנדריי אצ'ין כסולן אך לימים פנה לעשיית סרטים. הלהקה הוציאה אלבום אחד ב-1993 בשם Između božanstva i ništavila.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל למוזיקה, פופוביץ' הצטרף לתנועת הצעירים של המפלגה הדמוקרטית הסרבית שנקראה Demokratska omladina (נוער דמוקרטי). בינואר 1994 נבחר לנשיא תנועת הצעירים בוועידת המפלגה ועבד תחת מנהיג המפלגה שנבחר זה עתה זוראן ג'ינג'יץ'.
באוקטובר 1998 היה ממקימי תנועת אוטפור (התנגדות), תנועת מחאה שהתנגדה לנשיא מילושביץ'. התנועה הוקמה בתגובה לחוקי האוניברסיטה והתקשורת שעברו מוקדם יותר באותה שנה ופגעו בחופש האקדמי וחופש הביטוי של אוניברסיטאות.[2] בעקבות כך עבר מוקד פעילותו מהמפלגה דמוקרטית לתנועה החדשה.
פופוביץ׳ היה ממובילי קו הומוריסטי של התנועה שיצרה קמפיינים הומוריסטים ואירוניום במטרה למשוך את תשומת לב האזרחים. פופוביץ' העיד על המקום החשוב של תרבות והומור כחלק מובנה ומהותי בתנועה ועל הקשר בין תרבות ומחאה כאשר מספר שהטריגר שלו להקמת אוטפור היה הופעת רוק של להקה רוק סרבית בשם Rimtutituki ("שמתי בך זין" בסרבית).[3] פופוביץ׳ מכנה את צורת הפעולה המשלבת הומור כחלק מהאקטיביזם הפוליטי "Laughtivism" (משחק מילים על המילים "צחוק" ו"אקטיביזם" באנגלית) ורואה בה טקטיקה חשובה ובסיסית לניצחון במאבק אזרחי.[4]
זמן קצר לאחר הפלתו של מילושביץ', פופוביץ' חזר לפעילות פוליטית ממסדית והחל בקריירה פוליטית בסרביה כחבר באספה הלאומית הסרבית מטעם המפלגה הדמוקרטית וכיועץ סביבתי של ראש הממשלה החדש הנבחר זוראן ג'ינג'יץ'.[5]
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופוביץ' פרסם ב־2015 את הספר "תוכנית למהפכה: כיצד להשתמש בפודינג אורז, אנשי-לגו וטכניקות לא-אלימות נוספות כדי לעורר קהילות, להפיל דיקטטורים או פשוט לשנות את העולם".[6][7] הספר זכה לביקורות חיוביות, הגרדיאן כינה אותו "קריא בצורה פנטסטית" ו"מבריק", והצביע על התועלת וההמצאה של הרעיונות להתנגדות יצירתית לא אלימה שהוא מציע.[8] המבקרת טינה רוזנברג (הניו יורק טיימס) כתבה שעבודתם של פופוביץ' וד'ינוביץ' נשענת על התובנות של ג'ין שארפ, תאורטיקן וחלוץ שהוביל את המחקר בתחום ההתנגדות הבלתי-אלימה, אך גם מצליחה "לחדד" ולהרחיב את רעיונות המפתח שלו. הביקורת גם שיבחה את הספר האיתגור שלו של תפיסות פופולריות שגויות על יעילותן של תנועות שקטות ש"פתאום מתפוצצות", על התפיסות המוטעות המבנה הפנימי, הטקטיקה וסיכויי ההצלחה שלהן.[9] הספר היה מועמד לספר החודש של מגזין אטלנטיק.[10]
פופוביץ' גם כותב ומחבר שותף בפרסומים שונים של CANVAS, הזמינים בחינם באתר האינטרנט של הארגון[11] הכוללים מדריכים לניהול מאבק בלתי-אלים אפקטיבי, שלבים וצעדים חיוניים בהקמה וארגון של תנועה בלתי-אלימה, ניתוח והערכת יכולות התנועה אל מול המשטר, גיבוש תוכנית פעולה ויישומה, התמודדות עם דיכוי משטרי ואלימות משטרית, ניהול משאבים אנושיים של התנועה, פיתוח לכידות וקהילתיות של התנועה ואנשיה.
פעילות אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2003, פופוביץ' וחבר לשעבר נוסף מאוטפור! סלובודן ג׳ינוביץ׳, הקימו יחדיו את המרכז לפעולות ואסטרטגיות לא-אלימות יישומיות (CANVAS), ארגון המקדם את הרעיון של שימוש בהתנגדות בלתי-אלימה כדי לקדם זכויות אדם ודמוקרטיה. הארגון נוסד בבלגרד והכשיר למעלה מ-16,000 פעילים פרו-דמוקרטים ביותר מ-50 מדינות.[12] פופוביץ׳ מתאר בספרו את האופן בו עזר לפעילים ממצרים, המלדיבים, סוריה ומקומות נוספים להתארגן, לפעול ולהוציא לפועל קמפיינים של התנגדות בלתי-אלימה שלא פעם הצליחו להביא לשינוי חברתי משמעותי בארצם. ערב האביב הערבי, CANVAS העניקה הכשרה למספר פעילים צעירים ממצרים ומתוניסיה. חלק ממפגשי ההדרכה והשפעתם על המשתתפים תוארו בספרו[3].
לפי ההערכה, פעילים איראנים הורידו את המדריך של פופוביץ' למאבק לא אלים יותר מ-17,000 פעמים, כאשר החלו ההפגנות נגד מחמוד אחמדינז'אד ב-2007.[13]
לקנבס מספר עובדים במשרה מלאה ובמקביל מפעילה רשת בינלאומית של מאמנים ומומחים בעלי ניסיון בתנועות לא אלימות מצליחות. מכיוון ש-CANVAS מסתמכת על מימון פרטי, אין תשלום עבור השתתפות בסדנאות בהנחיית מאמניה ברחבי העולם וניתן להוריד ידע מהפכני גם בחינם באתר הארגון.[14]
בנובמבר 2011, פופוביץ' היה אחד הדוברים בכנס TEDx Kraków. בהרצאה שנקראת "איך להפיל דיקטטור", התמקד בתופעת "כוח העם" (people power), איך לגייס את הציבור בעזרת הומור ופעילות חברתית ובהזדמנויות החדשות שההתפתחויות האחרונות פתחו בפני אפשרויות לגיוס.[15]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרדג'ה פופוביץ', ברשת החברתית פייסבוק
שרדג'ה פופוביץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Liel Leibovitz, "The Revolutionist: The secret architect of the Arab Spring casts an eye on Occupy Wall Street," The Atlantic Magazine (6 February 2012).
- ^ Cohen, Roger (26 בנובמבר 2000). "Who Really Brought Down Milosevic?". The New York Times. נבדק ב-12 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Srđa Popović, Matthew Miller, Blueprint for revolution: how to use rice pudding, Lego men, and other nonviolent techniques to galvanize communities, overthrow dictators, or simply change the world, First Edition, New York: Spiegel & Grau, 2015, עמ' 3-29, ISBN 978-0-8129-9530-5
- ^ The Power of Laughtivism - Srdja Popovic, נבדק ב-2024-04-08
- ^ Bringing Down The Dictator (אורכב 09.05.2017 בארכיון Wayback Machine);PBS 2002
- ^ "Home". blueprintforrevolution.com.
- ^ "Review: Blueprint for Revolution, a fantastically readable and useful handbook for activists". TheGuardian.com. 11 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Green, Duncan (2015-03-11). "Review: Blueprint for Revolution, a fantastically readable and useful handbook for activists". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2017-07-14.
- ^ Rosenberg, Tina (2015-02-13). "How to Topple a Dictator (Peacefully)". Opinionator. נבדק ב-2017-07-14.
- ^ Ditkowsky, Alexis (3 במרץ 2015). "1book140: Vote for a Nonfiction Book to Read in March". The Atlantic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2016-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Publications". CANVAS (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-14.
- ^ Canvas – Center for Applied NonViolent Actions and Strategies (באנגלית אמריקאית)
- ^ Leibovitz, Liel (2012-02-06). "The Revolutionist". The Atlantic (באנגלית). ISSN 2151-9463. נבדק ב-2024-04-10.
- ^ Publications – Canvas (באנגלית אמריקאית)
- ^ TEDxKrakow - Srdja Popovic - How to topple a dictator, נבדק ב-2024-04-10