שרה פקסטון בול דודסון
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1847 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1906 (בגיל 58) ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| תחום יצירה |
ציור |
| חתימה |
 |
  | |
שרה פקסטון בול דודסון (באנגלית: Sarah Paxton Ball Dodson; 22 בפברואר 1847 – 8 בינואר 1906) הייתה אמנית ילידת אמריקה שהוכרה כאחת האמניות האמריקאיות המובילות בפריז במהלך שנות ה-80.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרה פקסטון בול דודסון נולדה בפילדלפיה, פנסילבניה, ב-22 בפברואר 1847. היא הייתה בתם היחידה של ריצ'רד ווטקאט דודסון והריוט דודסון. אביה היה איש בעל כישורים אמנותיים שעשה עבודת חריטת קו חובבנית וציור מיניאטורי לפני שראייתו החלה להחלש בגיל צעיר. הנטיות האמנותיות של שרה דודסון התפתחו מוקדם, כשהחלה לצייר בגיל שלוש. אביה ריצ'רד דודסון הרתיע את עיסוקיה האמנותיים של בתו, בהיותו מתנגד נחרצות לעיסוק הרציני באמנות על ידי נשים.[1]
לימודיה הרשמיים באמנות החלו רק לאחר מותו, בשנת 1872, כאשר נרשמה כתלמידה פרטית של כריסטיאן שוסלה באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. היא הייתה אחת מהנשים האמריקאיות הרבות שנסעו לפריז כדי ללמוד אמנות. בערך ב-1890 היא חזרה לפריז ולמדה אצל ז'ול ז'וזף לפבר לתקופה קצרה, ומדי פעם קיבלה הדרכה מלואי-מוריס בוט דה מונובל.[2]
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרה דודסון הוכרה כאחת האמניות האמריקאיות המובילות של סוף המאה ה-19. תחומי העניין האמנותיים שלה היו רחבים, החל בהשפעה הצרפתית הקלאסית על יצירותיה הקודמות, כגון "לריקוד". בשנת 1878 היא הציגה את הציור שציירה ב-1876, בתערוכת פריז. לאחר מכן הציגה באופן קבוע בסלון פריז. הציור שלה L'Amour Menetrier, הוא בעל השפעת רוקוקו צרפתית, והושווה לציור "בכחוס ואריאדנה", ציור שהושלם על ידי טיציאן ב-1523.[2]
עבודותיה הושפעו מהרנסאנס האיטלקי, במיוחד ממיכלאנג'לו. דוגמאות לכך כוללות את "דבורה" (1879), שהוצגה בפריז[3] ו"משה", שהוצג ב-1882 בסלון פריז. בניו יורק הוא הוצג בתערוכה השנתית של האקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1883. הציור של שרה דודסון לסלון מ-1883"הבכיידה" תואר על ידי מבקר אמנות כ"היצירה החשובה ביותר של אישה אמריקאית השנה" במהדורת אוגוסט 1883 של המגזין לאמנות. לאחר מכן הופיעה אחת מיצירותיה המפורסמות ביותר, "החתימה על הכרזת העצמאות", שצוירה כ. 1883.[2]
ב-1885 היא חזרה לארצות הברית והחלה ליצור ציורי נוף. עבור הציור "כוכבי הבוקר" שיצרה ב-1886 היא אימצה "סגנון פואטי" המשקף השפעות של פרה-רפאליטים אנגלים ושל סמליות צרפתית.
היא הציגה גם באקדמיה של פנסילבניה לאמנויות יפות ב-1883 וב-1905, באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנות ה-80 וה-1890, באגודת האמנים האמריקאים ב-1878, בתערוכה בפריז ב-1889 ועוד.
מאוחר יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא התגוררה בצרפת בשנת 1891 כשהחליטה לעבור לברייטון, אנגליה, שם התגורר אחיה ר. בול דודסון.[3] עבודתה של דודסון הופרעה לעיתים קרובות בשל בריאות לקויה. מחלה קשה מאוד שפגעה בה בין השנים 1893–1894 כמעט סיימה את הקריירה שלה: היא לא יכלה שוב לעמוד בזמן ציור ונאלצה לקחת הפסקות תכופות מעבודתה, אשר הוגבלה כתוצאה מכך לסקיצות וציורים קטנים יותר.[1]
היא מתה בברייטון ב-8 בינואר 1906. היא עבדה על "הבשורה" הלא גמורה ביום מותה ב-1906.[4]
רבות מיצירותיה הוצגו לאחר מותה במהלך ספטמבר ואוקטובר 1910 בגלריה לאמנות בברייטון, אנגליה, מקום מגוריה האחרון. ציוריה נמנו גם עם קבוצה בולטת של רכישות שהוצגו בגלריה קורקורן בוושינגטון הבירה ב-1911.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Dodson, Sarah Paxton Ball Artist File, Smithsonian American Art Museum/National Portrait Gallery Library
- ^ 1 2 3 ules Heller; Nancy G. Heller. North American Women Artists of the Twentieth Century: A Biographical Dictionary. Routledge; 19 December 2013. ISBN 978-1-135-63882-5. p. 159.
- ^ oseph Jackson. Market Street, Philadelphia: The Most Historic Highway in America, Its Merchants and Its Story. Joseph Jackson; 1918. p. 21.
- ^ American Art Galleries. Catalogue of the Exhibition of Paintings by Sarah Ball Dodson, December 16 – 29, 1911. American art assn., managers; 1911.
- ^ Corcoran Gallery Opened: Art Lovers Admire Costly Paintings Added to Collection," The Washington Post, November 6, 1911
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שרה פקסטון בול דודסון".