מיכלאנג'לו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכלאנג'לו
Miguel Ángel, por Daniele da Volterra (detalle).jpg
לידה 6 במרץ 1475
קפרזה מיכלאנג'לו, רפובליקת פירנצה, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1564 (בגיל 88)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סנטה קרוצ'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום איטלקים עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הרנסנס הגבוה, ציור רנסנס עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי דומניקו גירלנדיו, ברטולדו די ג'ובאני עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות דוד, פייטה, עבד גוסס, יום הדין האחרון, טונדו דוני, מדונה של המדרגות, קרב הקנטאורים, גאונות הניצחון, הפייטה הפלורנטינית, הפייטה של רונדניני, תקרת הקפלה הסיסטינית, העבד המורד, מת'יו הקדוש, קפלת מדיצ'י, בכחוס, ברוטוס, בזיליקת פטרוס הקדוש, עבדים, הספרייה הלורנציאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרט מתוך "בריאת האדם", הקפלה הסיסטינית בוותיקן
"יום הדין", הקפלה הסיסטינית בוותיקן
מדליה לציון 88 שנים להולדתו של מיכלאנג'לו מאת לאונה לאוני, העתק מהמאה התשע עשרה

מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִיאיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni; ‏6 במרץ 147518 בפברואר 1564) איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות. יצירותיו של מיכלאנג'לו, כגון הפסל דוד, הפרסקאות בקפלה הסיסטינית ויצירות נוספות, נחשבות לחלק מפסגת האמנות המערבית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכלאנג'לו נולד בקַפֶּרְזֶה, כפר טוסקני קטן בנפת אַרֶצוֹ, כ־50 ק"מ מזרחית לפירנצה. אביו, לודוביקו די סימוני (Lodovico di Leonardo di Buonarotti Simoni), שימש בתפקיד פקיד ממשל (Magistrate) באזור. כשהיה מיכלאנג'לו בן שש נפטרה אמו (מבית רוּצֶ'לַאי - משפחה בעלת שם באותה תקופה), מה שהוביל בסופו של דבר את משפחתו לעבור לכפר סטיניאנו מזרחית לפירנצה. אף שנולד בכפר קפרזה, החשיב את עצמו מיכלאנג'לו לאיש פירנצה עד יומו האחרון. עוד בהיותו נער רצה לעסוק באמנות, ולמרות התנגדות אביו יצא מיכלאנג'לו ללמוד אצל האמן גִירְלַנְדָיוֹ שהיה צייר ידוע בעיר פירנצה.

הכנה לקריירה כאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנה בסדנתו של גירלנדיו, שם התנסה באמנות הפרסקו, עבר ללמוד אצל ברטולדו די ג'ובאני בגן הפיסול שהקים לורנצו דה מדיצ'י, וכתוצאה מכך הפך לבן חסותו וגר בארמונו. בתקופת שהותו בארמון נחשף למיטב המשוררים והפילוסופים של תקופתו, ולמד על התרבות היוונית והרומית מאנשי האקדמיה האפלטונית, שנהגו להיפגש בארמון מדיצ'י. עם פטירתו של לורנצו בשנת 1492 עזב מיכלאנג'לו את הארמון אך שמר אמונים כל חייו לבית מדיצ'י.

יצירותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שתי יצירות הפיסול הראשונות שלו השלים בטרם מלאו לו 16 שנים, בעודו חניך בגן הפיסול של לורנצו דה מדיצ'י. האחת היא תבליט של המדונה אשר מניקה את ישו התינוק, והשנייה היא תבליט של קרב הקנטאורים. מיכלאנג'לו מעולם לא מכר את יצירותיו הראשונות, ודאג לכך שתמיד יהיו תלויות על קירות ביתו.

קריירה כאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1496, בגיל 21, הגיע לרומא, שם יצר את פסליו הראשונים. אחד המפורסמים שבהם נקרא "פייטה" (רחמים), פסל המדונה המחזיקה בזרועותיה את גופתו של ישו לאחר שהורד מהצלב. ייחודו של הפסל הוא באנטומיה המדויקת שהפגין בפיסולו של ישו ובמבטה המהורהר של המדונה. לאחר שהונח הפסל במקומו שמע מיכלאנג'לו אנשים מדברים על כך שכריסטופורו סולארי פיסל את הפייטה. מתוך זעם הוא חרט על הפסל את המשפט "Michel Angelus Bonarotus Florent Facubat" (מיכלאנג'לו בואונרוטי מפירנצה פִּסְּלוֹ). לאחר מכן נשבע כי לעולם לא יחתום שוב על שום יצירה מיצירותיו, ואכן, ה"פייטה" היא יצירתו החתומה היחידה של מיכלאנג'לו. באותן שנים פיסל גם את "בכחוס", אל הפריון והיין. יש הטוענים כי דמותו השאננה והמעט מתנשאת של בכחוס באה לבקר את הלך הרוח המסוכן של רומא באותה העת.

בשנת 1501 חזר לפירנצה עקב לחצים מאביו שיתמוך בכלכלת הבית. ארבע שנים בילה מיכלאנג'לו בפירנצה כשהוא כבר פסל ידוע ומבוקש. באותן שנים פיסל את "דוד", שהפך לאחד מסמליה של העיר. מיכלאנג'לו זכה בזכות לפסל את דוד מגילדת הצמר, ויצר אותו מגוש שיש פגום שאף פסל אחר לא הצליח לפסלו. תוך כדי פיסול "דוד", הוא גם צייר את טונדו דוני, הציור הראשון שאותו מכר. טונדו זה היה הצעד הראשון שלו בתחום הציור ופתח לו את הדלת לציור ותכנון פרסקאות, כמו אלו שבתקרת הקפלה הסיסטינית וה"רוחצים".

בשנת 1505 הזמין אותו האפיפיור יוליוס השני לרומא, ושם יצר בין היתר את הפסל "משה", עליו החל לעבוד בשנת 1513 וסיים בשנת 1542. הפסל מוצב כיום בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי. מיכלאנג'לו דימה את משה כבעל קרניים בגלל התרגום הלטיני של התנ"ך, אשר טעה בהבנת קרינת פני משה בפסוק "קרן עור פני משה" (שמות ל"ד פסוק 35).

יצירתו הגדולה והמרשימה ביותר היא ציור הפרסקו בקפלה הסיסטינית (אולם התפילות) בוותיקן שברומא, יצירה שהחל בשנת 1508 והקדיש לה ארבע שנים וחצי.

תכנונו המקורי של מיכלאנג'לו היה לצייר את שנים-עשר השליחים כמסגרת לתקרה, אך מהר מאוד הבין כי הוא רוצה למלא את כולה בפרסקאות שיתארו את בריאת העולם. תחילה הסתייע בעוזריו, אך עבודתם לא נראתה לו, והוא מחק הכול והחל לצייר בעצמו. העבודה הייתה קשה לביצוע, ואילצה את מיכלאנג'לו לטפס לתקרת הכנסייה על פיגומים בגובה 19 מטרים (שאת אופן הרכבתם על התקרה פיתח בעצמו) ולעבוד בתנאים קשים. הוא היה קנאי ביותר לעבודתו וסירב לכך שמישהו מלבדו ומלבד האפיפיור יראה אותה. בסופו של דבר השפיעה עבודתו רבות על ציירים ואמנים גדולים באותה עת, כמו רפאל, שסגנון ציוריו השתנה באופן ניכר לאחר שנחשף לתקרת הקפלה. בין סיפורי הבריאה שצייר על תקרת הקפלה – הפרדת היום והלילה, בריאת אדם וחוה, הפיתוי, הגירוש מגן עדן, וסיפור המבול.

בזקנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכלאנג'לו המשיך לצייר ולפסל גם בימי זקנתו, ובגיל 72 היה לאדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. בעשור השביעי לחייו, בעת שחי ברומא, קשר ידידות אמיצה (ואולי התאהב) בויטוריה קולונה, משוררת והוגה דתית.

הביוגרפיה של מיכלאנג'לו נכללת בספרו של ג'ורג'ו וזארי חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.

תכונותיו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכלאנג'לו נודע באופיו המלנכולי והזעוף, ומשום כך לא נמשך לחברת אנשים ונהג להתבודד. בנוסף, נודע בהרגלי היגיינה גרועים.

מיכלאנג'לו השפיע על פסלים רבים שבאו אחריו, בהם אוגוסט רודן ואחרים.

ב-1961 ראה אור ספרו של אירווינג סטון, The Agony and the Ecstasy: A Novel of Michelangelo, אשר ראה אור בעברית כחיי מיכלאנג'לו, בסדרת ספריה לעם בהוצאת עם עובד, בתרגום שמואל שניצר. סטון שהה באיטליה מספר שנים לצורך כתיבת הספר, שהיה פסגת יצירתו. על ספרו זה קיבל אות הוקרה מיוחד מממשלת איטליה על תרומה למורשת התרבותית של הארץ.

במלאת 3,000 שנה לכיבוש ירושלים על ידי דוד העניקה לה עיריית פירנצה העתק של הפסל "דוד", במטרה להציבו במוזיאון מגדל דוד. בשל לחץ של גופים חרדים ודתיים בעיר, בהיות דמותו של דוד מוצגת עירומה, נדחתה מחווה זו, והוענק פסל אחר של דוד, מעשה ידיו של אנדריאה דל ורוקיו.

רשימת יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם שנה מקום חומר מידות
Head of a Faun-Uffizi.jpg ראש פאון c. 1489-94 אבד בשנת 1944 שיש
מדונה c. 1491 Casa Buonarroti, פירנצה שיש 55.5 על 40 ס"מ
Michelangelo (attr.)-Giovane arciere- Metropolitan Museum of Art.jpg ילד השיש c. 1491-2 מוזיאון המטרופוליטן לאמנות שיש גובה 97 ס"מ
קרב הקנטאורים c. 1492 Casa Buonarroti, פירנצה שיש 90.5 על 84.5 ס"מ
Santo Spirito, sagrestia, crocifisso di michelangelo 04.JPG צלב 1492 Santo Spirito], פירנצה עץ פוליכרום 135 על 142 ס"מ
הרקולס
The Ark of St Dominic The Ark of St Dominic Basilica of San Domenico בולוניה
St Petronius פטרוניאוס 1495 - 1494 שיש גובה 64 ס"מ
St Proclus פרוקולוס 1495 - 1494 שיש גובה 58.5 ס"מ
מלאך עם פמוט 1495 - 1494 שיש גובה 51.5 ס"מ
קופידון פירנצה
קופידון רומא
Bacchus בכחוס 1497 - 1496 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה שיש גובה 203 ס"מ
"צלב"[1] 1497 - 1498? Santa María de Montserrat, מונטסראט שנהב
Pieta פייטה 1500 - 1499 בזיליקת פטרוס הקדוש, רומא שיש רוחב הבסיס 195 ס"מ, גובה 174 ס"מ
David דוד 1501 - 1504 הגלריה של האקדמיה, פירנצה שיש 5.17 מטר
Madonna and Child המדונה של ברוז' 1504 - 1501 כנסיית גבירתנו, ברוז' שיש גובה 128 ס"מ
Saint Paul פאולוס 1504 - 1503 קתדרלה של סיינה, שיש
Saint Peter פיטר 1504 - 1503 קתדרלה של סיינה, שיש
Saint Pius פיוס 1504 - 1503 קתדרלה של סיינה, שיש
Saint Gregory גריגורי 1504 - 1503 קתדרלה של סיינה, שיש
Taddei Tondo המדונה והילד c. 1503 האקדמיה המלכותית לאמנויות, לונדון שיש קוטר 82.5 ס"מ
המדונה והילד c. 1503 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה 82 על 85.8 ס"מ
Saint Matthew מת'יו c. 1505 האקדמיה לאמנות של פירנצה שיש גובה 271 ס"מ
קבר האפיפיור יוליוס השני 1503[2]
Image-Roma-sanpietroinvincoli02 detalle.jpg משה c. 1515 - 1513 בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא
The Rebellious Slave העבד המורד 1513 לובר, פריז
The Dying Slave העבד הגוסס 1513 לובר, פריז
Atlas Slave עבד אטלס 1523 - 1520 האקדמיה לאמנות של פירנצה שיש גובה 277 ס"מ
Awakening Slave עבד התעוררות 1520 - 1523 האקדמיה לאמנות של פירנצה שיש גובה 267 ס"מ
Awakening Slave עבד מזוקן 1520 - 1523 האקדמיה לאמנות של פירנצה שיש גובה 263 ס"מ
Young slave עבד צעיר 1520 - 1523 האקדמיה לאמנות של פירנצה שיש גובה 256 ס"מ
קאפלת מדיצ'י 1534 - 1520 בזיליקת סן לורנצו, פירנצה
Michelangelo-Genius of Victory-Palazzo vecchio.jpg גאונות הניצחון c. 1532 - 1534 פאלאצו וקיו, פירנצה שיש גובה 261 ס"מ
Michelangelo-Rachel.jpg רחל 1545 בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא
Michelangelo-Leah.jpg לאה 1545 בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי, רומא
מצבת ג'וליאנו מדיצ'י- לילה ויום
מצבת לורנצו מדיצ'י, דמדומים ושחר
המדונה והילד
David or Apollo by Michelangelo (Museo del Bargello).jpg דוד-אפולו c. 1530 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה שיש גובה 146 ס"מ
Michelangelo-Buonarroti-Crouching Boy-Hermitage.jpg ילד מתכופף c. 1530 - 1534 ארמיטאז', סנקט פטרבורג שיש גובה 54 ס"מ
Christ Carrying the Cross ישו נושא את הצלב 1520 - 1519 church of Santa Maria sopra Minerva, רומא שיש גובה 205 ס"מ
ברוטוס ברוטוס 1540 המוזיאון הלאומי ברג'לו, פירנצה שיש גובה 65 ס"מ
The Florentine Pieta הפייטה הפלורנטינית c. 1550 מוזיאון הדואומו, פירנצה שיש גובה 253 ס"מ
The Rondanini Pieta Rondanini Pietà 1564 - 1552[3] Castello Sforzesco, מילאנו שיש גובה 195 ס"מ
Florentine Pietà פלסטרינה[4] 1547 - 1553 האקדמיה לאמנות של פירנצה, פירנצה שיש גובה 253 ס"מ

ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם שנה מקום חומר מידות
הקרב על קסקינה [5]
Manchester Madonna המדונה של מנצ'סטר c. 1497 הגלריה הלאומית, לונדון טמפרה על משטח עץ 76 על 105 ס"מ
Doni Tondo טונדו דוני c. 1507 גלריית אופיצי פירנצה טמפרה על משטח עץ קוטר 120 ס"מ
The Entombment The Entombment c. 1505 הגלריה הלאומית, לונדון טמפרה על משטח עץ
God Creating Adam, from the Sistine Chapel Ceiling תקרת הקפלה הסיסטינית 15081512 הקאפלה הסיסטינית, הותיקן, רומא פרסקאות
Judith and Holofernes יהודית והולופרנס 1508 תקרת הקפלה הסיסטינית, הותיקן, רומא פרסקו
The Last Judgment יום הדין האחרון 15341541 הקפלה הסיסטינית, הותיקן, רומא פרסקו
The Martyrdom of St Peter [The Martyrdom of St Peter 15421550 קפלת פאולינה, הותיקן, רומא פרסקו 625 × 662 cm
The Conversion of Saul The Conversion of Saul 15421550 קפלת פאולינה, הותיקן, רומא פרסקו 625 × 661 cm

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה מבנה שנות הקמה מקום
St. Peter's Basilica בזיליקת פטרוס הקדוש 18 רומא
Cordonata Capitolina Cordonata Capitolina רומא
גבעת הקפיטולין 10 רומא
Palazzo Farnese ארמון פארנזה רומא
קפלת מדיצ'י החדשה, New Sacristy, פירנצה
מדרגות הספרייה בספרייה הלורנציאנית פירנצה
תוכנית של בזיליקת סן לורנצו פירנצה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ייחוס חדש, קודם לכן יוחס לגיברטי
  2. ^ Underwent six different phases, in 1505, 1513, 1516, 1525 - 1526, 1532 and 1542
  3. ^ בלתי גמור
  4. ^ The attribution of this work to Michelangelo is disputed.
  5. ^ פרסקו בלתי גמור שנועד להתחרות עם "קרב אנגיארי" של לאונרדו דה וינצ'י