שרוול תרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרוול תרמי על תותח של מרכבה סימן 4. ניתן לראות את הברגים המשמשים לקיבועו והסרתו. קצה הקנה אינו מכוסה בשרוול תרמי, ומחשב הירי יודע לפצות על כך.

שרוול תרמי הוא כיסוי לאורך החלק החיצוני של קניהם של תותחים בקטרים גדולים. מורכב בדרך כלל על תותחי טנקים.

מטרתו העיקרית של השרוול היא למנוע עיוות של קנה התותח כתוצאה מהפרש טמפרטורות העלול להתפתח עליו. השרוול מונע מצב בו הטמפרטורה בנקודה מסוימת בקנה גבוהה או נמוכה יותר, עקב חום השמש, רוחות או שלג. לאחידות הטמפרטורה בקנה יש השפעה על דיוק התותח, ומכאן חשיבותו של השרוול התרמי. לרוב, ניתן לפרק ולהחליף בקלות את השרוול התרמי ולצבוע אותו בצבעי הטנק. שרוולים תרמים מתקדמים בנויים באופן כזה שיקטין את החתימה התרמית של התותח ובכך יקשה על זיהוי הרק"ם באמצעי ראיית לילה תרמי.

לרוב, מכוסה גם מפנה הגזים בשרוול תרמי, ללא קשר למיקומו.

אחד הטנקים הראשונים שעשו שימוש בשרוול תרמי הוא טנק הצ'יפטיין הבריטי. השרוולים התרמיים שמשמשים את תותחי 120 מ"מ של טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4 פותחו בישראל על ידי חברת ווישיי ישראל ונחשבים לטובים מסוגם בעולם. פליקס זנדמן, מייסד ויו"ר וישיי אינטרטכנולוג'י שהיה גם המפתח הראשי של השרוול, תרם את הפתרון למדינת ישראל, וראה בו גולת כותרת של עשייתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרוול תרמי בוויקישיתוף