שתיקה מביכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שתיקה מביכה היא מצב המעורר אי נוחות במהלך שיחה או הרצאה. מצב מסוג זה הוא מעורר אי נעימות למשתתפים בו מאחר שבמהלך השקט שנגרם במהלכו, עולות תחושות כמו חרדה ומתח בשל העובדה שמופעל לחץ לדבר במצב בו לא ברור מה לומר[1]. בשיחה, השהיות המקובלות בין מילים ומשפטים נקבעות בהתאם לשפה, התרבות וההקשר. בארצות הברית, לדוגמה, שתיקה של ארבע שניות יוצרת מבוכה בקרב המשתתפים בה.

הסיבות לשתיקה מביכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיעדר יכולות פיזיולוגיות מיוחדות, משחר האדם הוא הסתמך על הכישורים הקוגניטיביים שלו ויכולתו להתקיים בחברה של אנשים נוספים. כחלק מהמנגנון ההישרדותי שקיים בגוף האדם, בעת שתיקה מביכה או קצר בתקשורת, מופרש בבלוטת יותרת הכליה הורמון קורטיזול שמעלה את קצב פעימות הלב ומסייע לגוף להסתגל לאספקה לא רציפה של מזון במטרה להתמודד עם האירוע בו נמצא אותו אדם. זאת לאחר שבעבר דחייה ממושכת מחברת אנשים בישרה רעות לאדם שנדחה על ידם.

במחקר הולנדי שנערך גילו המשתתפים כי הם חשו חרדה, ירידה בביטחון העצמי ודחייה לאחר שתיקה קצרה במהלך שיחה.

הסבר אחר שהוצע לכך הוא שבמהלך שיחה, אחד הצדדים חש בטוח יותר מהצד השני, וכך הוא מנווט את השיחה. במקרים בהם האדם בעל הביטחון הגבוה יותר לא מוביל את השיחה, הצד השני מפגין חוסר ביטחון. על ידי כך, שני הצדדים נקלעים לרגע מתוח.

פתרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתיקות מביכות עשויות לנבוע משיחה בה המשתתפים אמרו את שיש להם להגיד. כדי להימנע מרגעים כאלו, הומלץ לאלו שנמצאים בהן לחזור על דברי יתר האנשים ולסכם אותם[2].

במקרים אחרים, כשצפויה למשל שיחה ממושכת, אנשים עשויים להיות נינוחים יותר. במסגרות חברתיות אחרות בהן אנשים נפגשים לראשונה, המארגן עשוי לנסות ל"שבור את הקרח" על ידי סיבוב היכרות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Intervention in human services, אוולין ד. שולמן, הוצאת מוסבי, 1982, ISBN 9780801643712
  2. ^ How to Start and Make a Conversation, כריסטופר גוטשלק, הוצאת אטלנטיק, 2010, ISBN 9781601383839