תאוריית המשאב הקוגניטיבי

תיאורית המשאב הקוגניטיבי (באנגלית: Cognitive Resource Theory) היא תיאורית מנהיגות מתחום פסיכולוגיה תעשייתית וארגונית אשר פותחה על ידי פרד פידלר וג'ו גרסיה ב- 1987 כעיבוד מחודש של מודל התלות של פידלר. התאוריה מתמקדת בהשפעתם של האינטליגנציה והניסיון של המנהיג על תגובותיו/ה במצבי דחק. בלב התאוריה מצויה התפיסה שדחק הוא אויבו של ההיגיון והוא פוגע ביכולתו של המנהיג לחשוב בצורה לוגית ואנליטית. אולם, אינטליגנציה וניסיון של מנהיג יכולים למתן את השפעת הדחק על פעולותיו: האינטליגנציה היא גורם מרכזי במצבים של דחק מתון בעוד הניסיון משמעותי יותר במצבי דחק גבוה.

ניבוייה של תיאורית המשאב הקוגניטיבי

• יכולתו הקוגניטיבית של המנהיג תורמת לביצועי הצוות רק כאשר גישתו של המנהיג היא גישה מנחה.

כאשר המנהיג טוב יותר בתכנון ובקבלת החלטות מאשר צוותו, עליו להנחות את הכפופים לו כיצד לפעול על מנת שתוכניות והחלטות יצאו אל הפועל. כאשר המנהיג איננו טוב יותר מצוותו, עדיפה גישה לא מנחה, למשל בדרך של דיון פתוח בו נבחנים רעיונות הצוות והתוכנית הטובה ביותר מזוהה ומיושמת.

• מצב של דחק משפיע על מערכת היחסים שבין אינטליגנציה ואיכות ההחלטות.

במצב שאיננו לחוץ, היכולת האינטלקטואלית פעילה במלואה ותרומתה מיטבית. אולם, במצב לחוץ מאוד, אינטליגנציה טבעית לא רק שאינה תורמת אלא עלולה להשפיע בצורה שלילית. ייתכן כי אחת הסיבות לכך היא שאדם אינטליגנטי נוטה לחפש פתרונות הגיוניים שלאו דווקא זמינים במצב דחק. במצבים מסוג זה, מנהיג שאיננו מנוסה בהחלטות של "תחושת בטן" ייאלץ לסמוך על גישה זו, שאיננה מוכרת לו. אפשרות אחרת היא שהמנהיג מתכנס בתוך עצמו על מנת להרהר בבעיה ומשאיר את הצוות ללא הנחיה.

• במצב של דחק, ניסיון קשור בצורה חיובית לאיכות החלטות.

כאשר נמצאים בסיטואציה לחוצה והיכולת האינטלקטואלית נפגמת, ניסיון במצב זהה או דומה מאפשר למנהיג להגיב בצורה נאותה ללא הצורך בחשיבה מרובה. ניסיון של קבלת החלטות במצבי דחק יתרום להחלטה איכותית יותר מאשר הסתמכות על ההגיון בלבד.

• כאשר מדובר במטלות פשוטות, ניסיונו ויכולתו האינטלקטואלית של המנהיג חסרי חשיבות.

כשהכפיפים מקבלים משימות אשר אינן דורשות הנחיה או תמיכה, אין זה חשוב עד כמה המנהיג טוב בקבלת החלטות מכיוון שההחלטות קלות גם עבור הכפיפים ואינן דורשות כל תמיכה נוספת.

ביבליוגרפיה

• Stephen P. Robbins. (2001). Organizational Behavior p. 321-322. Prentice Hall, 9th edition.

• Fiedler, F.E. & Gibson, F.W. (2001). Determinants of Effective Utilization of Leader Abilities. au.af.mil.

• Fiedler, F.E. (1986). The contribution of cognitive resources ot leadership performance. In L. Berkowitz (ed), Advances in experimental social psychology. NY: Academic Press

• Fiedler, F.E. and Garcia, J.E. (1987). New approaches to leadership: Cognitive resources and organizational performance. NY: Wiley