תא T רגולטורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תא T רגולטורי (Regulatory T cell) או תא T מדכא משתייך לתת אוכלוסייה של תאי T, המדכאים את פעילותה של מערכת החיסון ובכך מונעים פגיעה אוטואימונית במצבים בהם המערכת החיסונית תוקפת את הגוף עצמו.

במחקרים על מכרסמים נמצא כי לאוכלוסיית תאי T רגולטוריים פוטנציאל לסיוע במניעת דחיית איברים לאחר השתלה, ולטפל במחלות אוטואימוניות. בנוסף נמצא כי על ידי סילוק תאי T רגולטוריים הגוף מסוגל ליצור תגובה יעלה יותר נגד גידולים סרטניים שונים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעל מנת לתפקד על מערכת החיסון להיות בעלת יכולת להבחין בין "עצמי" ל "לא עצמי", אלמנטים אותם מזהה המערכת החיסונית כ "לא עצמי" כגון חיידקים, רעלנים, תאים נגועים בנגיפים וכו' מותקפים ומסולקים מן הגוף. לעומתם רקמות בריאות אינן אמורות להיות מותקפות על ידי מערכת החיסון. כדי למנוע מן הגוף מלתקוף את עצמו תאי T רגולטוריים מדכאים את מערכת החיסון ומונעים מחלות אוטואימוניות. תפקידם החיוני של תאי T רגולטוריים מודגם בחולי דלקת מפרקים שיגרונית, סוכרת (סוג 1), וטרשת נפוצה, בחולים אילו תפקודם של תאים ה T הרגולטוריים אינו תקין.

כאשר הגוף נמצא תחת התקפה מיקרוביאלית מופעלת המערכת החיסונית ומנוטרלת פעילותם של תאי T רגולטוריים, עם חיסול האיום המיקרוביאלי מופעלים התאים הרגולטוריים ומונעים פגיעה בגוף. פתוגנים מסוימים מסוגלים לעודד את פעילותם של תאי T רגולטוריים ובכך למנוע מן הגוף להילחם בהם בצורה יעילה לדוגמה בלישמניה ומלריה. תאים רגולטוריים מהווים כ5-10% מתאי T עוזרים בוגרים בעכבר ו1-2% באדם.

אוכלוסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאי T רגולטוריים הם רכיבים של מערכת החיסון שמדכאים תגובות חיסוניות של תאים אחרים. זו "בדיקה עצמית" חשובה, שהיא חלק טבעי במערכת החיסון, שמטרתה למנוע תגובה מופרזת. ישנם סוגים רבים של תאי T רגולטוריים והסוג שהכי מוכר כיום הוא זה שמביע CD4, CD25 ו-FOXP3 (תאי T רגולטוריים שהם CD4+CD25+)[1]. תאים אלו שונים מתאי T מסייעים. תאי T רגולטוריים מעורבים בדיכוי של תגובות חיסוניות אחרי השמדה מוצלחת של אורגניזמים פולשניים, ובנוסף הם מונעים תגובות אוטואימוניות[2]. בבני אדם, FOXP3 מובע על תאי T שהם לא רגולטוריים (בניגוד לעכברים) ולכן הוא לא מאפיין ספציפי לתאי T רגולטוריים אנושיים[3].

קיימות אוכלוסיות נוספות של תאי T רגולטוריים שאינן מבטאות את גורם השעתוק FOXP3 כגון תאי Tr1, Th3 ו- Treg17 [4], שנוצרות במהלך תגובה חיסונית ופועלות על ידי הפקה של מולקולות מדכאות. תאי Tr1 מבטאים רמה גבוהה של הציטוקין IL-10 ותאי Th3 מבטאים מרמה גבוהה של TGF-beta[5]. התרומה של אוכלוסיות אלו לסבילות עצמית ולהומאוסטאזיס של מערכת החיסון לא ידועה היטב.

מנגנון פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנגנון פעילותם של תאי T רגולטוריים אינו ברור אך הוא ככול הנראה דורש מגע ישיר בין תא T רגולטורי לבין תא המטרה: תא מציג אנטיגן או תא T. בנוסף תאי T רגולטוריים מפרישים את הציטוקינים IL-10 וTFG-β המשפיעים על תאי המטרה. תאי T רגולטוריים גורמים לתאים מציגי אנטיגן- APC (כגון תאים דנטריטים, תאי B ומקרופאג'ים) להוריד את ביטוי מולקולות MHC סוג 2, את ביטוי המולקולה הקו-סטימולטורית B7, את הפרשת הציטוקינים פרו-אנפלמטוריים, ולהעלות את הפרשת IL-10. תאי T רגולטוריים גורמים לתאי T אפקטוריים (תאי T מסייעים ותאי T הורגים) להוריד את הפרשת ציטוקינים, להעלות את כמות הקולטן ל TGF-β, להוריד את קצב חלוקת התאים, לגרום לאפופטוזיס, ולהיכנס למצב אנרגי (Anergy).

מאפיינים מולקולריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו תאי T אחרים, תאי T רגולטוריים מתפתחים בבלוטת התימוס, אך בניגוד לתאי T אחרים תאים אלו מאופיינים בביטוי פקטור השעתוק FOXP3. בנוסף התאים מבטאים קולטן ל IL-2 הקרוי גם CD25 ואת החלבון CD4. לפני זיהוי FOXP3 נחשבו החלבונים CD25 ו CD4 למאפיינים היחידים לתאי T רגולטוריים על כן תאים אילו כונו תאי CD4+ CD25+, הבעיה בזיהוי זה הוא שהסמן CD25 נמצא גם בתאים שאינם רגולטואריים.

גורם השעתוק FOXP3 חיוני לפעילותם של תאי T רגולטוריים, נמצא כי חולי תסמונת IPEX הם בעלי מוטציה בגן המקודד ל FOXP3, חולי IPEX אינם יכולים לשלוט בתגובה החיסונית, הם סובלים משלשול כרוני, אקזמה, אי גדילה, דלקות קשות וחוזרניות וזיהומים פטרייתיים. חולים בתסמונת IPEX לרוב מתים בשנות חייהם הראשונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sakaguchi S, Naturally arising CD4+ regulatory T cells for immunologic self-tolerance and negative control of immune responses, Annu Rev Immunol, עמ' 531-562
  2. ^ Shevach EM, Regulatory T cells in autoimmmunity, Annu Rev Immunol., עמ' 423-449
  3. ^ Hori S, Nomura T, Sakaguchi S ., Control of regulatory T cell development by the transcription factor Foxp3, Science, עמ' 1057-1061
  4. ^ Singh B et al, Modulation of autoimmune diseases by interleukin (IL)-17 producing regulatory T helper (Th17) cells, Indian J. Med, עמ' 591-594
  5. ^ Manuela Battaglia et al, Tr1 cells: From discovery to their clinical application, Seminars in Immunology, עמ' 120-127