תבנית:ערך מומלץ 3 בדצמבר 2019
פרנסיסקו חאווייר (7 באפריל 1506 – 3 בדצמבר 1552) היה מחשובי המיסיונרים הקתוליים וממייסדי מסדר הישועים. הכנסייה הקתולית רואה בו את גדול מפיצי הנצרות לאחר פאולוס.
עם השנים, צמח המיתוס סביב אישיותו של חאווייר, נוצרו אגדות סביב יכולתו ללמוד שפות חדשות בקלות והיו שנים בהם אף נטען כי גרם להתנצרותם של כמיליון איש. במציאות נראה כי התקשה ברכישת שפות חדשות ומספר המתנצרים בעטיו מוערך כיום בכ-30,000. עם זאת, הוא היה בין המיסיונרים הראשונים שראו את היתרון בלימוד שפתם של העמים בהם פעלו, בהכרת מנהגיהם ובשילוב ילידים בכמורה. חאווייר הקפיד כי הקשר עם הקהילות הנוצריות החדשות יהיה רצוף וכי יזכו להשגחה נמשכת של כוהני דת נוצריים.
עוד בחייו נחשב חאווייר כקדוש, האפיפיור פאולוס החמישי בירך אותו ב-25 באוקטובר 1619 והאפיפיור גרגוריוס החמישה עשר הכריז עליו כקדוש ב-12 במרץ 1622, כשבעים שנה אחרי מותו. יחד איתו הוכרז כקדוש גם מורהו, איגנטיוס מלויולה. חאווייר הוא הקדוש המגן של הודו, של יורדי הים, של המיסיון והמיסיונרים. יום חגו של חאווייר הוא ה-3 בדצמבר.