תבנית:ערך מומלץ 6 באוגוסט 2010
האדריכלות הגותית הייתה סגנון אדריכלי שהופיע באמצע המאה ה-12 בצרפת, שקושר בעיקר לתכנון קתדרלות, כנסיות ומנזרים, והתפשט בגרסאות שונות ברחבי אירופה עד דעיכתו ההדרגתית במאה ה-16. האדריכלות הגותית התאפיינה במבנים תמירים, מורכבים ומפוארים, שהיו מפותחים, יפים, מלאי אור, נועזים ואווריריים יותר מאדריכלות הרומנסק שקדמה לה. הקתדרלות הגותיות, למשל קתדרלת נוטרדאם דה פריז, היו מבנים אדירים, בעלי עושר עצום של פרטים וקישוטים. הן נבנו בדרך כלל במרכז העיר, או במקום הגבוה ביותר בה, ונשקפו למרחוק.
האדריכלות הגותית נחשבת על ידי רבים לשיא שאליו הגיעה אדריכלות ימי הביניים, ולשיא טכנולוגי של בנייה מלבנים. הסגנון והאווירה הרוחנית המיוחדת שנוצרים בחללי הפנים של המבנים הפכו את האדריכלות הגותית למושא השראה חשוב בקרב אדריכלים ואמנים רבים. האדריכלות הגותית משקפת היטב את תפישת החיים של הכנסייה בימי הביניים. בתפישה זו מרכז העולם הוא הדת והאמונה הנוצרית, ואין כמעט חשיבות לאדם ולחייו הגשמיים על פני האדמה.