דת
שורה ראשונה, מימין לשמאל: אום (הינדואיזם), מגן דוד (יהדות) צלב (נצרות).
שורה שנייה, מימין לשמאל: טוריאי (שינטו), דהרמהצ'אקרה (אנ') (בודהיזם), כוכב וסהר (אסלאם).
שורה שלישית, מימין לשמאל: סמל האהימסה (ג'ייניזם), כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם).
דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים, והיסטוריה עם דמויות מקודשות ואירועים מקודשים, חלקם מסבירים את הדרך, שבה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם, תכליתם, ותכלית האדם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים שנמסרו מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים, שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.
דת היא אחד האוניברסלים האנושיים החזקים ביותר: לכל התרבויות שנחקרו, ללא יוצאת מן הכלל, הייתה אמונה דתית (לעיתים יותר מאחת).[2] מרבית בני האדם לאורך ההיסטוריה האמינו בדת זו או אחרת.
בדתות רבות קיימים מושגים של תורת הגמול, הכוללים את מושגי תיקון הנשמה, הישארות הנפש לאחר המוות, הגעה לאחר המוות הגופני לאותו עולם שבו נמצאים האל או האלים, מלאכים או נשמות אחרות של בני מעלה שזכו לכך, גאולה, משיח כלשהו ותחייה פיזית של הגוף.
אף על פי שמספר הדתות בעולם אינו ידוע במדויק, מרבית ההערכות עומדות על כ-4,000 עד 10,000 דתות שונות, מוכרות ומובחנות.[3][4][5][6] מתוך אותן דתות כ-77% מאוכלוסיית העולם משתייכת לארבע דתות בלבד: נצרות (2.5 מיליארד מאמינים), אסלאם (2 מיליארד מאמינים), הינדואיזם (כ-1.2 מיליארד מאמינים) ובודהיזם (כחצי מיליארד מאמינים).
פילוסופיה של הדת היא התחום הפילוסופי העוסק בשיקולים לקיום דתות. התאולוגיה עוסקת בהסבר האמונה באל, והפסיכולוגיה עוסקת בחקר המניעים ליצירת הדתות, כניסת המאמינים לשורותיהן, והתפקיד שממלאת הדת בבריאות הנפש ובהפרעות נפש.
הגדרה של דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההגדרה של דת היא נושא שנוי במחלוקת ומסובך בלימודי דתות, כאשר חוקרים אינם מצליחים להסכים על הגדרה אחת (אנ').[7][8] מילון אוקספורד מגדיר את הדת בתור "אמונה ו/או סגידה לכוח עליון שולט, על-אנושי, במיוחד אלוהים או מספר אלים".[9] מספר הוגים מפקפקים בכך שלמונח דת יש משמעות כלשהי מחוץ לתרבות המערב, או שיש לדת משמעות אוניברסלית ספציפית.[7]
מספר קבוצות אתאיסטיות, כמו כנסיית השטן והמקדש השטני, נחשבות או מחשיבות את עצמן לארגונים דתיים.[10][11] כנסיית מפלצת הספגטי המעופפת טוענת כי "פסטפריאניזם" היא "דת אמיתית, לגיטימית, ככל דת אחרת",[12] אף על פי, ואולי בגלל, היותה דת פארודית מובהקת. סניפים לאומיים של כנסיית מפלצת הספגטי המעופפת שואפים להפיכת הפסטפריאניזם לדת מוכרת רשמית (חוקית) במדינות רבות, בדרגות שונות של הצלחה.[13][14][15]
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה העברית "דת" אינה שמית, ומקורה מפרסית, שהיא שפה הודו-אירופית; מובנה בשפת המקור – 'חוק'[16] (מובן שהתפתח מהמשמעות הראשונית של המילה הפרסית וההודו-אירופית: "data", כלומר 'נתון' (מהשורש הפרסי העתיק "dadan" – לתת), שכן החוק נתפס בתור נתון שעליו אין לערער; בבחינת כזה ראה וקדש. במשמעות זו מופיעה המילה בתנ"ך בספרים המאוחרים, כדוגמת הפסוקים במגילת אסתר: "ואת דתי המלך אינם עושים"[17], ו"הֱיוֹת לָהּ כְּדַת הַנָּשִׁים"[18]. המילה "דת" מופיעה בתנ"ך רק במגילת אסתר, בספר דניאל ובספר עזרא[19] – רוב המופעים הם במגילת אסתר[20]. בספרות חז"ל, וכן בימי הביניים, נשתמרה המשמעות של המילה "דת", אם כי ניתן דגש לחוק דתי (בספרות חז"ל: דת משה ודת יהודית, דת של תורה; בספרות הרבנית: דת ישראל, דת אלוהינו, דת ישמעאל, עובר על דת, המרת דת וכו'). בשפה המודרנית, עם הצורך לתרגם לעברית את המילה הלועזית "Religion", קיבלה המילה "דת" את המשמעות כפי שהיא היום.
היסטוריה וגאוגרפיה של דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של הדתות
| חמש הדתות הגדולות ביותר | 2010 (מיליארדים)[21] | 2010 (%) | 2000 (מיליארדים)[22][23] | 2000 (%) | דמוגרפיה |
|---|---|---|---|---|---|
| נצרות | 2.2 | 32% | 2.0 | 33% | נצרות לפי מדינות |
| אסלאם | 1.6 | 23% | 1.2 | 19.6% | אסלאם לפי מדינות |
| הינדואיזם | 1.0 | 15% | 0.811 | 13.4% | הינדואיזם לפי מדינות |
| בודהיזם | 0.5 | 7% | 0.360 | 5.9% | בודהיזם לפי מדינות |
| דתות עממיות | 0.4 | 6% | 0.385 | 6.4% | |
| סך הכול | 5.8 | 84% | 4.8 | 78.3% |
עקרונותיהן של הדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדרך כלל לכל דת יש נביא ראשון מייסד, שאליו נגלה העולם הרוחני הנסתר, שחיבר או קיבל, ספר מקודש שהולכים לאורו, וכהנים גדולים או חכמים שמעבירים את הדת מדור לדור, והם מקור הסמכות הרוחנית. לכל דת יש את מעשי הפולחן והמצוות שלה, שאמורים לדאוג לתיקון הנשמה של המאמין והגעתו לעולם הנסתר.
מעשי הפולחן נפוצים הם לימוד, תפילה, הטפה, סימולציה, טקסים, קשר פיזי עם חפצים הנחשבים קדושים, וריחוק מדברים הנחשבים טמאים או קדושים מאוד. דתות רבות קוראות להתעלות מעל צורכי הקיום והגוף ורואות בנזיר או בפרוש את הדגם של אדם האידיאלי, אך יש דתות הרואות בנזירות ופרישות יתרה דבר שלילי.
בחלק מהדתות מדובר בשכר ועונש רוחני, ובחלק אחר מדובר אף בשכר גשמי כמו הצלחה פיזית בעולם הזה. כך, לדעת רוב ההוגים ביהדות וכך מפורש בתורה (לדוגמה בפרשת "והיה אם שמוע"). אבל גם ניתן מצב בו צדיק יסבול בעולם הזה (לדוגמה בתהילים צ"ב). אמונה זו (שכר ועונש בעולם הזה) קיימת גם בנצרות הפרוטסטנטית שמאמינה בעקבות הגותו של קלווין, שניתן לראות באדם מצליח, אדם שאלוהים רוצה בו. וכן באסלאם הסובר שאדם עני אשם במצבו, והגיע לדלות מתוך חטאיו.[דרוש מקור]
לרוב, הגברים תופסים את המעמד המרכזי ברוב הדתות. בחלק מהדתות יש הגבלה על לימוד יסודות הדת לזרים ועל גישה של זרים לאתרים מסוימים. ביהדות הקדומה הייתה הגבלה על כניסת זרים לבית המקדש שבירושלים, באסלאם ישנה הגבלה על כניסת זרים לערים המקודשות מכה ואל-מדינה. בחלק מהדתות סודות הדת נמסרים רק למתי מעט, לחכמים מיוחדים שהקדישו את עצמם לאותה דת. דתות שבולטות בעניין הזה הן הדת הדרוזית, שבה רק לאנשי דת יש גישה לאמונות הפנימיות שלה, והיהדות שבה סודות הקבלה נמסרים רק ליחידי סגולה העומדים בקריטריונים הנדרשים.
הפסיכולוגיה מאחורי דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הפסיכולוג פרופ' בנימין בית הלחמי, הדת היא תופעה אנושית חוצה גבולות, שיש לה שורשים פסיכולוגיים של בני אדם, שחווים את אותם הפחדים והתקוות. כך לדעתו שורשי הדתות נעוצות בלמידה חברתית, שאותה מנחילים ומטביעים ההורים בצאצאיהם מבלי יכולת בחירה משמעותית, דבר דומה נעשה בהנחלת דעות פוליטיות וערכים כלליים.
בפיצוי הנפשי שמקבלות קבוצות שנמצאות בשפל, בתופעת החסך, התסכול והכאב שנמצאים בשפע בעולם, אף הם מובילים לדת שמפצה אותם, שאפשר להגיע איתה למעמדים אקסטטיים וחגים המשכיחים את העליבות והתסכול, כמו גם הסבר ההשלכה, שאמונות דתיות משקפות למעשה את המבנה החברתי ואת עולמם של בני האדם, ונבנות בצלם החברה המסוימת. כך למשל במיתולוגיה היוונית ניתן לראות איך האלים משקפים את הרגשות האנושיים הבסיסיים ביותר כמו חמדה, קנאה ותחרות.
מניעים נוספים לדת, הם ההסתגלות האישית ותחושת הסיפוק בחיים שיש בהם ממד רוחני, דבר שמעלה לפי מספר מחקרים את הבריאות הגופנית ואת תוחלת החיים. ההסתגלות החברתית, שגורמת ללכידות חברתית ותמיכה של הקבוצה הדתית בחבריה, ביצירת קבוצת התייחסות שמגוננת ועוטפת את היחיד הבודד והנבדל. קבלת פשר לחיים, באשר האדם הוא יצור שמעדיף תשובות לא טובות על פני סימני שאלה וחיים של ספק. הצבת חיץ בפני החרדה הקיומית וחרדת המוות בפרט, ושרידות אבולוציונית, של הטיפוס האופטימי המאמין, על פני הטיפוס הפסימי הלא מאמין "שנכחד".
סיבות שונות בתכלית להתפתחות הדתות מציעה האנתרופולוגיה. מרווין האריס טוען שדתות משרתות בראש ובראשונה את צורכי התרבות, ורק לאחר מכן את צורכי הפרט. כראיה לסברה אפשר לראות כיצד דתות שמטיפות לאי-אלימות התפתחו בד בבד עם הקמת מסגרות התרבות הגדולות. במזרח הרחוק, היכן ששיתוף פעולה מלא היה חיוני עד כדי מחיקת צורכי הפרט, עלו דתות המטיפות להרמוניה. גישה זו, שמכונה בסין "שְלוש הדרכים", אפשרה לפי האריס לקיים חברה שבה התלות בעבודה משותפת אינטנסיבית הייתה תנאי ראשון לחקלאות גידול האורז. במזרח הקרוב התפתחו לעומת זאת דתות שגינו אלימות בין מאמיני הדת, אך עודדו אלימות כלפי הכופרים בה. כראיה אחרונה ניתן לראות כיצד הנצרות הפרוטסטנטית קידמה את ערכי היוזמה האישית והחריצות ברנסאנס, בעת שהתרבות האירופית הגדירה מחדש את מקומה.
אסכולת הפסיכולוגיה החיובית, מבית מדרשו של מארטין סליגמן, טוענת שאמונה דתית היא אחד מהגורמים העיקריים שתורמים ליציבותו ואושרו של הפרט. על פי גישה זו קל להסביר את האוניברסליות של הדת. עם זאת, ההסבר מדוע לדתות ישנה השפעה כה חיובית שנוי במחלוקת.
דת ממלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – דת ממלכתית
דת ממלכתית היא דת שלטת, המקבלת מעמד בכורה מטעם שלטונות המדינה.
הנצרות עברה בקיסרות הרומית בפרק זמן של כ-100 שנה ממעמד של דת אסורה, דרך מעמד של דת מותרת, למעמד של דת המדינה.
במחשבה המודרנית מקובל רעיון הפרדת הדת מהמדינה, כלומר שראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים. רעיון זה לרוב מורכב משני חלקים עיקריים, חילוניות המשטר וחופש מדת ברמת המדינה, ומתן חופש דת לפרט ולקהילה מצד המשטר. עם זאת, מדינות דמוקרטיות רבות (לדוגמה הממלכה המאוחדת) אינן רואות סתירה בין רעיון הדת הממלכתית לעקרון חופש הדת.
להבדיל מדת ממלכתית, כמעט בכל מדינה יש דת אחת שלטת שאליה משתייכים רוב אזרחי המדינה.
מושגים הקשורים לדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מונותאיזם – אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים. הרעיון המונותאיסטי מורה גם על כך שהאל מופשט ורוחני.
- פוליתאיזם – אמונה בריבוי אלים שאחראים על קטעים שונים בהוויה. אף שבמערב הפוליתאיזם אינו שכיח, בתרבויות מסוימות, כמו אצל ההינדים, הוא מקובל עד היום.
- כת – מונח המתאר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית או מעשיהם אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בזרם המרכזי (האורתודוקסיה) של אחת הדתות המרכזיות. תיוג קבוצה דתית כ"כת" מוביל לעיתים לאיסור על קיומה, לפגיעה בחבריה או להוקעת מנהיגי הכת או מאמיניה.
במשמעותו המודרנית מיוחד השם "כת", בדרך כלל, לקבוצה דתית סגורה, המבססת את אמונותיה ואת אורחות חייה על תורה רעיונית מסוימת, כשההבדל העיקרי בינה לבין קבוצות סגורות בדתות הממוסדות הוא בגודל הקבוצה הסגורה, בכך שאמונותיה מבוססות בדרך כלל על תורה חדשה (אף כי כמעט כל הכתות טוענות לשורשים עתיקים), ובהערצה הגובלת בפולחן המתמקדת לעיתים קרובות באדם מסוים, בכתביו וברעיונותיו, ולעיתים גם בחפצים הקשורים בו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
למושגים, תחומים ומאמרים בנושא הדת, ראו פורטל הדת. |
- אינדוקטרינציה
- מדע הדתות
- אמונה
- אל
- חוסר דת
- ביקורת על הדת
- אתאיזם
- אנטי-תאיזם
- אנטי-דת
- כת
- על טבעי
- פנאטיות דתית
- אמונות טפלות
- ראסטפארי
- פסיכולוגיה אבולוציונית של הדת
- אבולוציה של דתות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ר' פירס ביֶור, לקסיקון דביר - עולם הדתות, תל אביב: הוצאת דביר, 1990
- ויליאם ג'יימס, החוויה הדתית לסוגיה, (1902), תרגם לעברית: יעקב קופליביץ, מוסד ביאליק, תש"ט.(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר הבית של המשרד לענייני דתות
- ירון כהן צמח, יסודות מדע הדתות, חלק א', חלק ב', באתר אימגו
- "שורש הרוע?", חלק ראשון ו-חלק שני - סרט דוקומנטרי של ריצ'רד דוקינס בנושא הדת
- אבשלום אליצור, מִבְּשָׂרִי אֵחֱזֶה אֱלוֹהַּ: התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית, נוסח ראשון של מאמר זה פורסם לראשונה בשיחות, כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, י"ד, 122-134, ט"ו, עמ' 133–143.
- איתי להט, ההפרעה האלוהית - על מחקרים בתחום מדעי המוח לגבי אמונה דתית, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2011
דת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The Global Religious Landscape". The Pew Forum on Religion & Public Life. Pew Research center. 18 בדצמבר 2012. נבדק ב-18 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ הלוח החלק, סטיבן פינקר, עמ' 451
- ^ Laurie Brashear, LibGuides: Religion: Home, eac.libguides.com (באנגלית)
- ^ Devon Allary, How Did Christianity Take Over the World?, Contagious Ideas, 2022-07-15 (באנגלית)
- ^ Michele, WORLD RELIGION DAY - Third Sunday in January, National Day Calendar
- ^ Dr Stephen Juan, What are the most widely practiced religions of the world?, www.theregister.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Daniel Dubuisson, Exporting the Local: Recent Perspectives on ‘Religion’ as a Cultural Category: Exporting the Local, Religion Compass 1, 2007-11, עמ' 787–800 doi: 10.1111/j.1749-8171.2007.00049.x
- ^ Are There Any Atheistic Religions?, Learn Religions (באנגלית)
- ^ religion - definition of religion in English | Oxford Dictionaries, web.archive.org, 2016-10-02
- ^ TST, About Us, TST (באנגלית)
- ^ TST, FAQ, TST (באנגלית)
- ^ About « Church of the Flying Spaghetti Monster (באנגלית אמריקאית)
- ^ Pastafarians can now get knotted, NZ Herald (ב־)
- ^ "New Zealand: Pastafarian marriage ceremonies approved". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-12-16. נבדק ב-2022-11-05.
- ^ Wis. Man Can Wear Pasta Strainer In License Pic, www.cbsnews.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ מילים שחדרו לעברית: מפרסית, אתר השפה העברית
- ^ מגילת אסתר, פרק ג', פסוק ח'
- ^ מגילת אסתר, פרק ב', פסוק י"ב
- ^ ספרים שההתרחשויות בהם קורות בפרס
- ^ המילה "אשדת" בספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ב' נקראת על פי המסורה כשני מילים נפרדות - אש דת
- ^ "The Global Religious Landscape". נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Turner, Darrell J. "Religion: Year In Review 2000". Encyclopedia Britannica. נבדק ב-16 ביוני 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ but cf: http://www.worldometers.info/world-population/#religions
