תורת הכמות של הכסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תורת הכמות של הכסף (Quantity Theory of Money) היא תאוריה מקרו-כלכלית מוניטרית שמסבירה שינויים בתוצר וברמת המחירים כפועל יוצא של שינויים בכמות הכסף במשק. תאוריה זו מהווה חלק בלתי נפרד מלימודי המבוא למאקרו-כלכלה בזכות פשטותה.

המשוואה היסודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייצג את כמות הכסף במשק
מייצג את מהירות המחזור. מדובר בקבוע שמציין כמה פעמים הכסף מחליף ידיים בשנה אחת. למשל- אם התוצר במשק הוא 100 וכמות אמצעי התשלום היא 20, הדעת נותנת שהכסף יעבור מיד ליד 5 פעמים עד שהמשק יקנה את מלוא התוצר במהלך השנה.
מייצג את התוצר הריאלי, או ליתר דיוק כמות של "סלי מצרכים" אופייניים למשק.
מייצג את רמת המחירים במשק או לחלופין - מחירו של סל מצרכים כנ"ל ( מייצג איפוא את התוצר הנומינלי - בערכים כספיים).

הרחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום להתייחס ל- כאל כמות סלי המצרכים הממוצעים במשק ול- כאל מחיר כל אחד, ניתן לסכום את מכפלת וקטורי הכמות והכסף של המצרכים השונים (כלומר- לכפול לגבי כל מצרך את הכמות שיוצרה במחיר המכירה ולסכום את המכפלות).

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטענה היא שגידול בכמות הכסף יגרום לשינוי ביחס ישר של התוצר (אם המשק אינו בתעסוקה מלאה) או של רמת המחירים תוך יצירת אינפלציה (אם המשק בתעסוקה מלאה).

טענה אחרת היא ששינוי בתוצר יוביל לשינוי ביחס ישר של כמות הכסף דרך שוק הכסף. למשל- אם תהיה צמיחה והתוצר יגדל, הביקוש לכסף יגדל כי המשק יצטרך יותר כסף כדי "לקנות" את התוצר במהירות מחזור נתונה, כתוצאה מכך הביקוש לכסף יעלה בשוק הכסף, והריבית תעלה וכתוצאה מכך הצמיחה עלולה להיעצר. כמובן שאם הצמיחה תלוּוֶה בגידול בהיצע הכסף על ידי הבנק המרכזי - הריבית לא תשתנה והצמיחה תימשך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]