תורת הסיכה ההידרודינמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במכניקת זורמים תורת הסיכה היא מצב של זרימה זוחלת (של גזים או נוזלים) בתוך תווך בו הגודל האופייני של אחד הממדים קטן בצורה משמעותית משאר הממדים. זרימות מסוג זה מאופיינת בכך שאיברי האינרציה במשוואות נאוויה-סטוקס זניחים (מספר ריינולדס קטן ממש מאחד). לתורה זו שימושים למגוון תחומים הנדסיים, פיזיקליים וביולוגיים כגון במסבים הידרודינמיים, במיקרו-זרימות, במיפרקים של בני אדם וחיות אחרות, ביישומי מחשב ובמגוון רחב של שימושים נוספים.

זרימת סיכה עם חלקיקים במורד מישור משופע
מסב הידרודינמי

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1883 המהנדס והממציא Beauchamp Tower ערך ניסויים לחקירת הפסדי חיכוך במסבים מסוג Journal bearing. כחלק מאותם ניסויים Tower בדק את השפעת האסוך (oiler) על החיכוך במסב. לשם כך נקדח חור במעטפת המסב והוזרם שמן לחלל המזערי בין טבעות המסב. כאשר Tower הסיר את האסוך החל השמן לזרום החוצה דרך החור. על מנת לעצור את ספיקת השמן הוכנס לקדח דרכו דלף השמן פקק עץ, אך ברגע שחזר המסב להסתובב נדחף הפקק החוצה בכח. לאחר שבכל פעם בו הוכנס הפקק אירע אותו דבר, הסיק Tower כי הציר והמסב אינם באים במגע אלא מופרדים על ידי שכבת סיכה של שמן ושסיבוב הציר גורם להיווצרות לחץ בשכבה זו. תופעה זו סיקרנה את Tower שקבע מספר מדי-לחץ בהיקף המסב וקיבל את פרופיל הלחצים בשכבת השמן. בנובמבר 1883 פרסם לראשונה Tower את ממצאיו. שלוש שנים לאחר מכן פרסם אוסבורן ריינולדס את המחקר הראשון שנתן ביסוס תאורטי לתורת הסיכה ההידרודינמית. בזכות מחקרו המשוואה השולטת בבעיות מסוג זה נקראת על שמו. עבודותיהם של Tower ו- Reynolds התייחסו אמנם לשמן כמסכך, אך כאמור תופעת הסיכה ההידרודינמית אינה מוגבלת לנוזל בלבד. בשנת 1896 גילה Kingsbury במקרה את תופעת הסיכה ההידרודינמית בגז. כאשר ביצע ניסויים במתקן המורכב מבוכנה וגליל המותאמים היטב. Kingsbury גילה כי כאשר הוא מסובב את הבוכנה היא מסתובבת בצורה חופשית בתוך הגליל למרות שלא הייתה משומנת כלל. הוא הסיק כי האוויר הכלוא בין הגליל לבוכנה משמש כחומר סיכה הידרודינמי. Kingsbury השתמש בחומר התאורטי של ריינולדס על מנת להגיע למשוואת ריינולדס עבור המקרה בו הזורם דחיס.

המשוואות השולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשוואות השולטות בבעיות סיכה הידרודינמיות נגזרות ממשוואות נאוויה סטוקס וממשוואת הרציפות. משוואות אלו הן המשוואות הכלליות ביותר המתארות מהירות וכוחות על כל זורם. עבור המקרה של זורם ניוטוני, בלתי דחיס, תוך כדי הזנחת כוח הכבידה ולאחר ביצוע אנליזה ממדית, נזניח איברים המוכפלים במספר ריינולדס (מכיוון שהוא קטן), ונתייחס לעובדה שאחד המיימדים בבעיה קטן משמעותית מהאחרים. כך נקבל את משוואות ריינולדס:









כאשר x הוא כיוון הזרימה, z הוא הכיוון הניצב למשטח עליו הזורם נע, ו-y ניצב ל-x,z ו u,v,w-מהירות הזרימה בכיוונים x,y,z בהתאמה. ו-P הוא הלחץ.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתורת הסיכה ההידרודינמית מגוון רחב של שימושים. לדוגמה: במסבי נוזל וגז, בתכנון של קוראים אלקטרו-מגנטיים כדוגמת אילו הנמצאים במחשבים הביתים, בטכניקות של הדפסה, ציור, הכנת סרטים דקים, ציפוי והדבקה. כמו גם קירור וניהול תרמי של רכיבים אלקטרוניים בעזרת מיקרו-תעלות, ניתוח זרימת תאי דם אדומים בנימים וזרימת נוזל או גז בעיניים ובריאות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]