תותח 18 ליטראות
מראה
צוות תותח אוסטרלי בקרבות איפר, 28 בספטמבר 1917 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מודל נשק |
מדינה מייצרת |
הממלכה המאוחדת האימפריה הרוסית אירלנד פינלנד אסטוניה |
יצרן | ארמסטרונג ויטוורת' |
משתמשים עיקריים | הצבא הבריטי |
שנת ייצור | 1904-1945 |
תקופת השימוש | 1904–1945 (כ־41 שנים) |
מערכה מרכזית |
מלחמת העולם הראשונה המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת האזרחים האירית מלחמת העולם השנייה מלחמת ההמשך |
יחידות שיוצרו | 10,469 |
מידע טכני | |
אורך | 2,460 מ"מ |
רוחב | 1.91 מטר |
משקל | 1.282 טון |
מהירות | 492 מ'/ש' |
צוות | 6[1] |
מערכות נשק | |
קליבר | 83.8 מ"מ ("3.3) |
אורך קנה | 2.34 מטר |
סוגי תחמיש | חודר שריון, עשן, גז, תאורה, תבערה, רסס, חנ"מ |
משקל פגז | 8.4 ק"ג, 10 ק"ג עם המעטפת |
זווית צידוד | 4.5° (דגם 1-4), 25° (דגם 5) |
זווית עלרוד | 5°- עד 16°+ (דגם 1 ו-2), 30°+ (דגם 3), 37°+ (דגם 4) |
מהירות לוע | 492 מטר לשנייה |
טווח מקסימלי | 5,996 מטר (דגם 1 ו-2), 7,100 מטר (כשהגורר מחופר), 8,500 מטר (דגם 3-5) |
תותח 18 ליטראות (באנגלית: QF 18 pounder Gun, תותח מהיר ירי 18 ליטראות) היה תותח השדה הסטנדרטי בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בתקופת המלחמה הפך התותח לעמוד השדרה של הארטילריה הבריטית ויוצר במספרים גדולים (כ-10,500). כמו כן, השתמשו בו חילות חבר העמים הבריטי בכל זירות הלוחמה והחיילים הבריטים ברוסיה ב-1919. בתחילה הוא נגרר על ידי סוסים ובשנות ה-30 עבר לגרירה ממוכנת.
גרסתו הראשונה הוצגה ב-1904 וייצור גרסאותיו השונות נמשך עד 1942. בין שתי מלחמות העולם הוא היווה את הבסיס לתותח החדש בן ה-25 ליטראות שירש את מקומו כתותח העיקרי של בריטניה בסוף מלחמת העולם השנייה ולאחריה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שישה אנשים נדרשו להפעלתו. עוד 4 אנשים היו אחראים לאספקה רציפה של התחמושת ונשארו מאחורי הקווים עד למקרה הצורך, כך שהצוות המלא היה מורכב מ-10 אנשים